נחום כהן

צייר אמן, אדריכל ומתכנן ערים ישראלי
(הופנה מהדף נחום קיין)

נחום כהן (ידוע גם בשם העט "נחום קיין"; נולד ב-1938) הוא צייר אוֹמָן, אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.

נחום כהן
לידה 1938 (בן 86 בערך)
סופיה, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נחום כהן נולד בסופיה, בירת בולגריה, ועלה לישראל בגיל 10 עם הקמת המדינה. בתחילה התגורר עם הוריו ביפו, ואחר כך עבר לצפון תל אביב. נחום כהן והוריו עם משפחותיהם, כמו רוב יהודי בולגריה, שרדו את השואה. שמו היהודי הוסתר על ידי אביו והוא נקרא "אדוארד" (אדי).

כהן למד הנדסה ואדריכלות בטכניון, וכן באוקספורד ובלונדון, וציור במכון אבני, עם השתלמות בהדפס בלונדון.

תערוכת היחיד הראשונה שלו הוצגה בירושלים בגלריה "ספראי", בשנת 1960. מאז הציג בפריז, בלונדון ובישראל, בעיקר בתערוכות יחיד. נחום כהן לא נספח לשום קבוצת ציירים. הוא נשאר נאמן למקורותיו, בעיקר האקספרסיוניזם הגרמני. בציוריו האקספרסיביים מופיעים אלמנטים של עיסוקיו האחרים: הציורים מכילים נושאים של אורבניות וחיים בעיר, מראות מן העיר יפו וחייהם של קשיי יום, נוף של שפת הים, טבע וחיות.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 יזם, ביחד עם המשורר מקסים גילן, את כתב העת האוונגרדי "קילטרטן", אשר ארח את המשוררים יונה וולך ויאיר הורביץ. כהן שימש כעורכו בשם הספרותי "נחום קיין". "קילטרטן" זכה להתעוררות בשנות ה-90, כהוצאת ספרים, והפך לאתר אינטרנט.

כהן השתתף בכמה כתבי עת ספרותיים, כמו "רחוב" בעריכת המשורר יוסי שרון, בביטאון אגודת הסופרים "מאזנים", בגיליון מיוחד לכבודו, ב"פשיטא" שהיה בין מייסדיו, ובפרסומים "גוג" ו"סימן קריאה". היה גם העורך הראשון של מדור האדריכלות בשבועון "העיר", כתב במדורים הספרותיים בעיתון "הארץ" וב"דבר", וערך את עיתון אגודת האדריכלים. כמו כן אייר מספר ספרי שירה, בין היתר של יאיר הורביץ, עיצב במות תיאטרון ובלט, והיה המנהל העיצובי של "קבוצת התיאטרון", מיסודו של עודד קוטלר, בנווה צדק.

בתחילת שנות השבעים נחום היתנדב להיות מורה לציור, חלקית, בבית סוהר לילדים גדול, ליד כפר יונה, אשר כלל לפחות כ-200 אסירים. הטיפול בילדים על ידי רשות בתי הסוהר שם זעזע אותו עמוקות, והוא עזב במפח נפש. רוב הילדים שפשעו בפשעים של גנבה בעיקר, היו בני פחות מגיל 14, וחייהם "בחופש" היו קשים בעוני ומדוכאים ביותר. רובם היו מן העדות הספרדיות,

בשנות התשעים, ערך תוכניות לאתר "רבי מאיר בעל הנס" (מירון), על מנת לשמור עליו מפני ביזוי של קהל לא מוסדר והפיכתו לתחנת אוטובוסים גדולה, וכמו כן היה נידון להיות מסוכן לבריאות מפאת סכנות של שרפה וצפיפות. התוכנית נדחתה על ידי הוועדה לתכנון הארצית. יסוד הריב החל בין העדות הספרדית והאשכנזית, ובסיכום הנושא בפני הרבנים הראשיים עימו, הוא מצטט את דברי הרב הספרדי בדבריו של זה: "כל עוד יש שני רבנים ראשיים בישראל, עיניני הדת של המדינה אינם מסודרים."

נחום כהן הוא מתכנן עירוני, בין היתר של חידוש יפו, תוך שמירת המרקם של שכונת עג'מי, ושכונת פלורנטין בתל אביב, בה הוא ערך מחדש את תקנוני הבניה המנדטוריים המורכבים. כמו כן ערך תוכניות מתאר עירוניות, כמו טייבה, צורן, וכדומה ותוכניות אב, בארץ ובאנגליה. בתכנון מפורט יותר תכנן שכונות מגורים גדולות, ביפו, בצפון תל אביב, כמו גם ביוקנעם וטייבה לדוגמה, ערים חדשות, ושיקום עירוני. כאדריכל תכנן ובנה עשרות מבני ציבור, כגון מרכז עפולה עילית, משרדים, מסחר, תעשייה ומגורים. ידוע גם פועלו בשימור מפורט, כמו מוזאון ראובן רובין, בעיקר בתל אביב, ויפו, שיקום מבנים ביפו העתיקה, קדמת יפו, בית החולים הסקוטי, תכנון ככר עירונית חדשה "ככר חרוב" בשכונת עג'מי, וכדומה. הוא תכנן פארק פיסולי נרחב, הכולל גן משחקים, ביער קק"ל ליד מבוא מודיעין.

נחום כהן פרסם ספרים ופרסומים מקצועיים בארץ ומחוצה לה, הנלמדים במספר אוניברסיטאות בעולם, כולל בסין ובטורקיה, בעיקר בנושאי שימור אורבני, ביניהם (Urban Conservation, MIT Press (1999. כהן הוא מחבר הספר "אגדה אורבנית" על תכנון העיר תל אביב בשנות המנדט הבריטי. המחבר מציע לשמר את מתחם גדס כולו, כמתחם היחידי בארץ המכיל יסודות אורבניים אמיתיים. כמו כן מבהיר הספר מדוע וכיצד ניתן להפיץ את הצלחת המתחם ברחבי העולם, כאשר תל אביב היא העיר המודרנית היחידה אשר הצליחה במאה העשרים. הספר יצא בעידוד של מר רון חולדאי, ראש העיר.

בישראל ידוע ספרו "באוהאוז – תל אביב" בשפה האנגלית, חלק מסדרה של מוציא לאור לונדוני, אשר נותן מקום מכובד לתל אביב, בין הגורמים להכרזתה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. הוא משמש כמרצה בכיר בטכניון, שם היה בתחילת הדרך עוזר וחבר קרוב של הפסל יצחק דנציגר. לאחר רצח יצחק רבין, הציע את עיצובו לאנדרטה משותפת לממלכת ירדן ולמדינת ישראל, בדמות קבר למלך עבדאללה וראש הממשלה רבין, על גדות נהר הירדן. רעיון זה זכה לתמיכתם של שמעון פרס ואהוד ברק, אך לא יצא לפועל.

בין יתר פעילויותיו לימד לאורך שנים רבות אדריכלות, תכנון ערים כמרצה בכיר בטכניון, ובחו"ל, עיצוב, פיסול וציור, במסגרות רבות. היה מהנדס העיר של העיר "אזור", שימש כראש מגמה בכמה מוסדות, ומפקח ארצי על הלימודים לאדריכלות. נחום כהן הוא שותף קבוע בשולחן יום השישי הנודע בשם "שולחן גולי בית הקפה כסית".

נחום כהן אלמן ואב לבן ובת.

תאוריה ותכנון

עריכה

הגדרת האורבניזם - תכנון ערים

עריכה

ספרים

עריכה

עברית

עריכה

אנגלית

עריכה

מאמרים

עריכה

"העיר", והגדרת האורבניות הבעיה המרכזית של התכנון

תכנון עירוני ואקדמיה: עצות מעשיות

מוסדות לימוד והרצאות אורח

עריכה
  • תמיד משרד עצמאי, שותפות שנתיים במשרד נ. ליצפילד, לונדון
  • הטכניון, חיפה
  • מכללת אריאל, ישראל
  • המכללה למינהל רשל"צ
  • "הסדנה" לעיצוב ואדריכלות, ת"א
  • "מימד", ראש המגמה
  • המדרשה לארכיטקטורה, לונדון
  • המכללה החברתית כלכלית, ישראל
  • אוניברסיטת ברצלונה
  • אוניברסיטת בולוניה
  • אוניברסיטת אנקרה
  • אוניברסיטת איסטנבול
  • אוניברסיטת גרינוויץ

תארים

עריכה
  • אוניברסיטת אוקספורד
  • איגוד הארכיטקטים המלכותי RIBA
  • הטכניון חיפה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נחום כהן בוויקישיתוף
  1. ספרים של נחום כהן: בעברית "הקרב על הגובה" (1996), נגד בניית מגדלים. ראה הפיסקה הבאה.
  2. https://app.emaze.com/@ALWCLOL/examples--books#1

"שימור אורבני" (1999) היערכות לתכנון מירקמי. "אגדה אורבנית, תכנון העיר תל אביב בימי המנדט הבריטי" בעידוד קרן רבינוביץ, 2011

באנגלית: (URBAN CONSERVATION" (MIT Press, 2001"
"McGraw-Hill, 2004) "URBAN PLANNING, CONSERVATION AND PRESERVATION)
BAUHAUS TEL AVIV", Batford, LONDON, 2005"
(Geddes @ TEL AVIV" (2012"