נחל פארן
נַחַל פָּארָן (בערבית: ואדי אל-גֵ'רַאפִי) הוא נחל האכזב הגדול ביותר[דרושה הבהרה] בישראל, והשלישי בגודלו בין כלל הנחלים אחרי נהר הירדן ונהר הירמוך. כמו כן, הוא הנחל הרחב ביותר בישראל.
 | |
| שפך נחל פארן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 150 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | נחל אכזב. ספיקה מרבית: ב-6 בנובמבר 1970, 1,150 מ"ק לשנייה |
| מוצא | מדבר פארן |
| יובלים |
נחל ציחור, נחל סירה, נחל ערוד, נחל כרכום, נחל יחם, נחל חדוד, נחל אוביל, נחל ורדית, נחל שזר, נחל חרוז, נחל חצצים, נחל פחמי, נחל אשל, נחל שגיא, נחל עורקן, נחל סעיף, נחל עשת  |
| שפך | נחל הערבה |
| מדינות באגן הניקוז |
 מצרים ישראל |
 | |
| תוואי הנחל | |
  | |
אורכו כ-150 קילומטר, החל ממקורותיו בחצי האי סיני (במדבר פארן) ועד לשפכו בנחל הערבה. בין יובליו נמנה גם נחל אשל. בנחל זה קיימת זרימה רק בעת שיטפונות בזק. אגן הניקוז הגדול של הנחל, ששטחו אלפי קמ"ר, יוצר מישורים רחבים שמפרידים בין הרי הנגב הגבוהים שבצפון, לבין הרי אילת שבדרום.
בעבר, בזמן שיטפונות, כמו שאר הנחלים הגדולים של הנגב, הזרימה בנחל פארן הציפה את כביש הערבה (הדרך הראשית לאילת), עד הקמתו של גשר מעל הנחל. בנחל זה נרשמה הספיקה הגבוהה ביותר בישראל, בשיעור 1,150 מ"ק/שנייה, ב-6 בנובמבר 1970. ב-2004 נשבר שיא זה בספיקה של 1,280 מ"ק לשנייה שנמדדה בנחל צין. ב-18 בינואר 2010, במהלך שיטפונות שאירעו בנחל ניצנה, נמדדה ספיקת שיא של 1,420 מ"ק/שנייה. מדובר בספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בישראל. זוהי ספיקה של יותר ממחצית הספיקה הממוצעת של נהרות כדוגמת הריין (2,290 מ"ק/שנייה) והנילוס 2,830 (מ"ק/שנייה).[1] לשם השוואה, הספיקה הממוצעת בנהר הירדן העליון היא 16 מ"ק/שנייה.
קרוב לכניסתו לערבה, מתבצעים קרוב לנחל קידוחי מי תהום שמספקים מים בכמות נאה ליישובי הערבה. המים מלוחים מעט ולכן הם עוברים התפלה.
