נחל ציפורי

נחל בישראל

נַחַל צִיפּוֹרִי הוא נחל איתן הזורם מהרי נצרת לנחל קישון. הנחל, שאורכו 32 ק"מ, מתחיל את דרכו ביישוב ריינה, עובר בגבעות יער אלונים הסמוכות לשפרעם, ומתנקז אל נחל קישון (שמתנקז בהמשך אל מפרץ חיפה על חוף הים התיכון). הוא ניזון מעינות ציפורי, עינות יפתחאל ועין יבקע, וממספר רב של מעיינות אכזב כמו עין רני, עין אבינועם, עין מהיל, עין גת חפר, עין אמת אבל, עין לפידות ועין תורעאן. במפות ישנות כגון במפות ז'אקוטן מ-1799 ומפות PEF נקרא הנחל Nahar wadi melik על שם הוואדי שבו הוא זורם. כיום השם ואדי מילק מיוחס לוואדי אחר. בסמוך לשפך הנחל לנחל קישון ליד כפר חסידים נמצא תל רגב.

נחל ציפורי
נחל ציפורי סמוך למוצאו אל עמק זבולון. באופק נראים הכרמל ובתיה של חיפה
נחל ציפורי סמוך למוצאו אל עמק זבולון. באופק נראים הכרמל ובתיה של חיפה
מידע כללי
אורך 32 ק"מ
אגן ניקוז 270 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מוצא הנהר כ-350 מטרים
יובלים נחל יפתחאל, עין לפידות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל קישון
מדינות באגן הניקוז ישראל
תוואי הנחל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישנן עדויות מלפני אלפי שנים להתיישבות במקום ולאורך הנחל טחנות קמח ושרידי יישובים עתיקים. לאורכו של הנחל מתגוררים מספר שבטי בדואים בכפרים זרזיר, כעביה-טבאש-חג'אג'רה, ח'וואלד וחילף. שביל ישראל עובר בגדה הצפונית של הנחל.

טחנות עליל

עריכה

טחנות עליל (טחנות ראס עלי או טחנות מרפוקה), הן שתי טחנות קמח עות'מאניות השוכנות על הגדה הדרומית של הנחל, סמוך ליישוב ראס עלי. שתי הטחנות הממוקמות זו מעל זו, הונעו על ידי מימיו של מעיין עין יבקע השוכן במעלה הנחל במרחק של כשלושה קילומטרים מהן. המים הגיעו אל הטחנות באמצעות אמת מים. לרגלי מבנה הטחנה התחתונה התגלו שרידים צלבניים מוקדמים יותר. את הטחנות מאפיינת ארובה בגובה של 12 מטר, שהיא הגבוהה בכל טחנות הקמח הידועות בארץ ישראל.[1] הטחנה העליונה הייתה בשימוש עד שנות ה-30 של המאה ה-20, והתחתונה עד 1946.

טחנת הנזירים

עריכה
  ערך מורחב – טחנת הקמח נחל ציפורי
 
טחנת הנזירים

טחנת הנזירים שוכנת במרחק של כשני קילומטרים מערבית למעיין עין יבקע, וגם היא נבנתה בתקופה העות'מאנית. שמה של הטחנה בא לה מהנזירים הכרמליטים להם הייתה שייכת מאז אמצע המאה ה-19. הטחנה פעלה עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 ולאחר מכן ננטשה. המקום עדיין שייך לכנסייה הקתולית, אשר החכירה אותו לישראלים. אלה שפצו את המבנה ופתחו במקום בית הארחה. ליד הטחנה גשר אבן שלו שתי קשתות הנטוי מעל הנחל.

בשנת 2011 השכיר מנזר הכרמליטים את טחנת הנזירים לרשות ניקוז ונחלים קישון הפועלת לשיקום נחל ציפורי. רשות ניקוז ונחלים קישון מקדמת תוכנית להפיכת מתחם הטחנה למרכז ההדרכה הראשון בארץ לנושא של שיקום נחלים. בשנת 2014 הוצתה הטחנה על ידי אלמונים.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נחל ציפורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספי בן יוסף, טחנות קמח בנחל ציפורי, באתר ynet, 28 במאי 2001
  2. ^ דליה מזורי, תעלומה: מי הצית את טחנת הקמח העתיקה?, באתר nrg‏, 19 במאי 2014.