נחמה ליפשיץ
נחמה ליפשיץ (7 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 2017) הייתה זמרת ליטאית-ישראלית ששרה בעברית וביידיש, והפכה לסמל ל"יהדות הדממה" עקב היותה מסורבת עלייה מברית המועצות במשך שנים רבות.[1]
לידה |
7 באוקטובר 1927 קובנה, ליטא |
---|---|
פטירה |
21 באפריל 2017 (בגיל 89) תל אביב-יפו, ישראל |
מוקד פעילות | ליטא, ברית המועצות, ישראל |
מקום לימודים | האקדמיה הליטאית למוזיקה ותיאטרון |
סוגה | מוזיקה יהודית |
סוג קול | סופרן |
שפה מועדפת | עברית, רוסית, יידיש |
פרסים והוקרה | פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש |
ביוגרפיה
עריכהנחמה ליפשיץ נולדה ב-1927 בעיר קובנה שבליטא למשפחה יהודית ציונית.[2] אביה, ד"ר יהודה-הירש ליפשיץ (1980–1900), היה רופא ועסקן תרבות[3] יליד אולקניקי שבליטא, שלמד בישיבתו של הרב ריינס בלידא ואחר-כך למד רפואה באוניברסיטת קובנה. במלחמת העולם השנייה ברחה עם הוריה ואחותה צפורה מזרחה לאוזבקיסטן, שם שימש אביה רופא ביישוב כפרי קטן.[4] ב-1946, אחרי המלחמה, שבה לליטא הסובייטית. למדה בקונסרבטוריון בבירה וילנה, וב-1957 החלה להופיע כסולנית של פילהרמונית וילנה. החלה להופיע בשירים ביידיש ובעברית, ערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות והפכה לסמל ולפה ליהדות הדממה ולכיסופי היהודים לעלייה לישראל.[5]
במרץ 1969 עלתה ליפשיץ לישראל.[6] בהופעותיה הראשונות שרה שירים ביידיש ובעברית,[7] כמו "ירושלים של זהב", "הליכה לקיסריה (אלי אלי)" ו"עם ישראל חי" של המשורר יוסף קרלר שהפך לסמל המסחרי שלה.[8] הופעותיה הוקלטו לאלבום שהתפרסם בקהילות היהודיות והיא הוזמנה למסע הופעות בארצות הברית, אוסטרליה, אנגליה ואמריקה הלטינית. אולם לאחר כמה שנים בישראל הקריירה שלה דעכה.[8]
לאחר שפרשה מעיסוק במוזיקה ליפשיץ הייתה ספרנית במקצועה,[8] למדה ספרנות וארכיון באוניברסיטת בר-אילן. עבדה כארכיונאית ולימים מנהלת בספריה העירונית למוזיקה בתל אביב.[9]
ב-21 באפריל 2017, ליפשיץ הלכה לעולמה בגיל 89. הותירה אחריה בת.[10] היא נקברה בבית העלמין הדרום.[11]
פרסים והוקרה
עריכה- בשנת 1978 זכתה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.[12]
- בשנת 2004 קיבלה תואר יקירת העיר תל אביב-יפו.
לקריאה נוספת
עריכה- Yaacov Ro'i, 'Nehama Lifshitz: Symbol of the Jewish National Awakening', in: Yaacov Ro'i and Avi Beker (Eds.), Jewish Culture and Identity in the Soviet Union, New York: New York University Press, 1991, pp. 168-188.
- Шуламит Шалит, 'Еврейская песня - еë судьба: o певице Нехаме Лифшиц', в: Юлия Систер, Михаил Пархомовский (Книга I. Ред. и сост.) Идемте же отстроим стены Йерушалаима: евреи из Российской империи, СССР/СНГ в Эрец-Исраэль и государстве Израиль, I, Иерусалим: Научно-исследовательский центр Русское еврейство в зарубежье, 2005, pp. 140-155. (ברוסית)
קישורים חיצוניים
עריכה- נחמה ליפשיץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- נחמה ליפשיץ, באתר Discogs (באנגלית)
- נחמה ליפשיץ, באתר סטריאו ומונו
- נחמה ליפשיץ, דף שער בספרייה הלאומית
- נחמה ליפשיץ, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- מיכאל לוקין, שירים להכעיס: פרידה מנחמה ליפשיץ, בבלוג "עונג שבת", מאי 2017
- נחמה ליפשיץ, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- דוד הכהן, היידישקייט מתחיל בתוכנו, באתר ynet, 8 באפריל 2007
- יעקב בר-און, מצאה נחמה: הזמרת נחמה ליפשיץ מספרת למה התנפץ לה החלום, באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2015
- אריק בנדר, הלכה לעולמה הזמרת נחמה ליפשיץ, שהייתה סמל ל"יהדות הדממה", באתר מעריב אונליין, 21 באפריל 2017
- עופר אדרת, הזמרת שהיתה קולה של יהדות הדממה, באתר הארץ, 29 באפריל 2017
- אסף גולן, הקול שהבעיר יהדות בלב הדממה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 30 באפריל 2017
- חברים וזמרים מתכנסים להצדיע בשירים וסיפורים לזמרת נחמה ליפשיץ, סרטון באתר יוטיוב (במלאת 25 שנה לעלייתה), הטלוויזיה הישראלית
- מצגת שהכינה משפחתה במלאת לה 85, סרטון באתר יוטיוב
- צבי גולני, נחמה ליפשיץ: הזמיר של יהדות הדממה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ אריק בנדר, הלכה לעולמה הזמרת נחמה ליפשיץ, שהייתה סמל ל"יהדות הדממה", באתר מעריב אונליין, 21 באפריל 2017
- ^ ימימה אבידר, 'שיח ללא מלים' (פגישות עם נחמה ליפשיץ), דבר הפועלת 35 (1969), 194.
- ^ חיים לייקוביץ, 'לתולדות התיאטרון היהודי בארצות הבלטיות' (המשך), במה 29-30, 108.
- ^ דב לוין, 'מקלט ארעי עם ביטחון מוגבל (פליטים יהודים מליטא בתוככי ברית-המועצות)', דפים לחקר תקופת השואה ה (תשמ"ז), 106.
- ^
- ע. אונגר (וינה), נחמה שרה אידיש – ודיברה עברית: אמנים יהודיים מרוסיה באו לביקור באוסטריה, מעריב, 14 במאי 1959
- לוי יצחק הירושלמי, משפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970, המשך
- שרגא הר-גיל, עם כל הנשמה, מעריב, 22 ביולי 1971
- ^ * גיל קיסרי, הזמרת היהודיה נחמה ליפשיץ בהגיעה אתמול מרוסיה לישראל: "אני רוצה לשיר – לא לדבר", מעריב, 20 במרץ 1969
- ^
- יעקב שרת, נחמה באה, מעריב, 21 במרץ 1969
- תמר אבידר, זמרת "יהדות הדממה" – הערב בהיכל התרבות, מעריב, 15 באפריל 1969
- אוליה זילברמן, טרובאדורית גדולה של הגלות, מעריב, 17 באפריל 1969
- מרים בר, לכל שיריך גם אני כינור...: נחמה ליפשיץ בהופעתה הראשונה, ב"היכל התרבות בת"א, דבר, 17 באפריל 1969
- הסנונית האחת... והשיירה שאיננה, מעריב, "ימים ולילות", 25 באפריל 1969
- זאב רב-נוף, הזמיר של יהדות הדממה, דבר, 2 ביוני 1969
- ^ 1 2 3 ירון אביטוב, קינת הזמיר - בניגוד לכל השמועות, נחמה ליפשק עדיין כאן. "הזמיר מלנינגראד", סמל יהדות הדממה, שעלייתה לארץ נחוגה ברוב עם, כבר לא שרה יותר, כל העיר, 6 במרץ 1987
- ^ נחמה ליפשיץ – איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
- ^ לוי יצחק הירושלמי, משפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970.
- ^ מודעת אבל של נחמה ליפשיץ
- ^ חולק פרס איציק מנגר, דבר, 25 במאי 1978