ניו מדיה

ניו מדיה (מילולית: "תקשורת חדשה") הוא מושג רחב המתייחס אל יצירות אשר נוצרו באופן דיגיטלי באמצעות מחשב או שעברו תהליך דיגיטציה - לרוב העברה למדיום שהוא דיגיטלי. המחשב יכול לשמש את היצירות בתהליך ההפקה, תהליך ההפצה או תהליך ההצגה.

המונח "ניו מדיה" בא לתאר אותה כהנגדה למדיה הקודמות ("מדיה" היא צורת הריבוי של "מדיום", אמצעי). בין השאר - הדפוס, הטלוויזיה, הקולנוע ועוד. הללו מכונים, בהנגדה, "מדיות ישנות" או "אולד מדיה".

היסטוריה

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הקשר בין מחשבים לאמנות רדיקלית החל להתחזק. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 התקשורת הסתמכה בעיקר על הדפסה ומודלים של שידור אנלוגי, כמו הטלוויזיה והרדיו. בעשרים וחמש השנים האחרונות ראינו את השינוי המהיר לכיוון מדיה אשר מבוססת על שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, כמו האינטרנט ומשחקי מחשב. עם זאת, דוגמאות אלה הן רק ייצוג קטן של המדיה החדשה. השימוש במחשבים דיגיטליים הפך את המדיה הישנה למדיה חדשה כגון: טלוויזיה דיגיטלית ופרסומים באינטרנט. אפילו כלי התקשורת המסורתיים כמו העיתונות המודפסת השתנו באמצעות יישומים טכנולוגיים כדוגמת תוכנות עריכת תמונה ותוכנות סידור דפוס.

אנדרו ל. שאפירו (1999) טוען כי "ההופעה של טכנולוגיות דיגיטליות חדשות מסמלת שינוי פוטנציאלי רדיקלי באשר למי ששולט באינפורמציה, בחוויה ובמשאבים". כוונתו שהתפתחות המדיה מטשטשת את ההבדל בין תקשורת בין אישית לתקשורת המונית, ובין תקשורת ציבורית לפרטית.

וו. ראסל ניומן (פרופ' למדיה טכנולוגית) טוען כי המדיה החדשים:

משנה את המשמעות של מרחק גאוגרפי
מאפשרת עליה דרמטית בנפח התקשורת
מספקת תקשורת מהירה יותר
מייצרת אפשרות לתקשורת אינטראקטיבית
מאפשרת לצורות תקשורת שהיו מופרדות בעבר לחפוף ולהתמזג

ישנן מספר דעות חלוקות בנוגע לערכיות ולתרומה של הניו מדיה. בהקשר הפוליטי יש החוזים כי המדיה החדשה, והאינטרנט בפרט, יביא בעתיד למרחב ציבורי דמוקרטי פוסטמודרני, שבו האזרחים יוכלו להשתתף בדיונים פוליטיים ללא הבדלים היררכיים. מנגד יש הטוענים כי המעבר למדיה חדשה הביא לקומץ תאגידי תקשורת אוניברסליים אשר משיגים השפעה גלובאלית חסרת תקדים, אשר עתידה להתעצם אף יותר.

עקרונות הניו מדיה

לב מנוביץ' בספרו The language of new media ניסה להביא 5 עקרונות שמאפיינים ניו מדיה. לא כל יצירת ניו מדיה מצייתת לחוקים הללו, הוא טוען. אלו אינם כללים אבסולוטיים אלא נטיות כלליות של יצירות ניו מדיה.

ייצוג ספרתי

כל מוצרי הניו מדיה, בין אם נוצרו על ידי מחשב או שעברו המרה מחומר גלם אנלוגי, מיוצגים בייצוג ספרתי. מכאן שגם אפשר לעבד ולשנות אותם באמצעות תוכנת מחשב.

מודולריות

משום שכל האלמנטים ביצירת ניו מדיה מאוחסנים בנפרד ובאופן עצמאי, ניתן לבצע בכל אחד מהם שינויים בנפרד ללא לשנות את היצירה הכללית.

אוטומציה

כתוצאה משני העקרונות הראשונים, ניתן לבצע אוטומציה בתהליכים השונים של היצירה:

בשלב היצירה
במניפולציה שנעשית על יצירה
ביכולת המחשב לאחסן ולשלוף מידע

השתנות

כתוצאה משני העקרונות הראשונים, יצירות הניו מדיה הן לעולם לא קבועות לנצח. האובייקטים הבודדים של היצירה חשופים כל הזמן לשינויים ולמניפולציות ולכן ניתנים לצריכה באין ספור וריאציות שונות.

בעוד מדיה ישנים נשלטת על ידי יוצר אחד שקובע מראש את היצירה ואת אופן וסדר הצריכה שלה כאשר היא משוכפלת ומופצת בעותקים זהים זה לזה, יצירת הניו מדיה היא נזילה.

קיים מאגר מידע על אלמנטים של המדיה וניתן להשתמש בו.
ניתן להפריד בין התוכן לבין הממשק.
מידע אודות המשתמש יכול להיאסף בצורה אוטומטית ולהתאים אליו את דרך צריכת היצירה (למשל, זיהוי של חומרת המחשב או סוג הדפדפן)
אינטראקטיביות מבוססת תפריט.
היפרמדיה. קישוריות באמצעות היפרלינק כך שאלמנטים עצמאים זה מזה מוכלים באותה יצירה, בניגוד למדיה ישנה בה אלמנטים שמוכלים ביצירה נהפכים לחלק אחיד ממנה.
עדכונים תקופתיים. אפליקציות שמבצעות עדכון אוטומטי, לעיתים אף ללא כל התערבות מצד המשתמש.
שינוי קנה מידה. כאשר המדיה יכולה להיצרך בגודל שונה וברמות שונות של פרטים (למשל, היכולת לצפות בתכנים באיכות גבוהה או נמוכה).

קידוד מחדש

ניו מדיה מכילה 2 שכבות: השכבה התרבותית והשכבה הממוחשבת, כאשר הן נמצאות תמיד ביחסים של השפעה הדדית זו על זו. השילוב או הקידוד מחדש של השכבות הללו יוצרת תרבות משולבת של משמעויות תרבותיות וממוחשבות. בתהליך זה קטגוריות ומושגים תרבותיים מוחלפים ברמת המשמעות או השפה במושגים חדשים הלקוחים מעולם המושגים הממוחשבים.

אפיונים של המסר בניו מדיה

מסר אישי יכול להימסר באופן סימולטני למספר גדול של אנשים.
כל אחד יכול להתערב בתוכן הנמסר, להגיב, להשפיע או לשנות אותו.
למרות שהפנייה מתבצעת לקהל רחב, התוכן עדיין יכול להיות מותאם באופן אישי לכל אדם ואדם הצורך אותו.
יכולת התגובה למסר היא מיידית.

הניו מדיה כתקשורת המונים

בתחילת המאה ה-21, עם עליית ה-Web 2.0 (אתרי תוכן מבוסס גולשים) הרשת החברתיות המקוונות דוגמת פייסבוק וטוויטר, שהראו יעילות גדולה בהפצת רעיונות ומסרים המונית, משמש המונח "ניו מדיה" גם להתייחסות לרשתות אלה כמדיום תקשורת המונים חדש. גופים רבים הקימו חטיבת ניו מדיה או מינו דוברים שהתמחותם ניו מדיה, ואלה משתמשים בכלים אלה (כגון בפרסום סטטוסים ותמונות בפייסבוק או ציוצים בטוויטר) כדי להעביר מסרים לקהלים נרחבים וליחצ"ן את הגוף שמטעמו הם פועלים.

היבט חשוב נוסף של הניו מדיה שהיא מאפשרת לכל אדם להיות עיתונאי או פובליציסט ולהפיץ את מסריו כך שיגיעו לקהל נרחב, החל ממאות או אלפים וכלה במיליונים. הפיכת הצילום הדיגיטלי לנגיש (כגון התקנת מצלמה דיגיטלית בכל סמארטפון) חיזקה מגמה זו.

כיום מוגדרים גם שירותי סטרימינג שונים כגון נטפליקס והולו כניו מדיה. בפרסי סאטורן, למשל, ישנה קטגוריה לסדרות ניו מדיה, המוענקות לסדרות שמופקות במיוחד עבור שירותי הסטרימינג השונים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניו מדיה בוויקישיתוף

The language of new media / Lev Manovich
שראון פז, ראש מחלקת ניו מדיה במוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר בהרצאה קצרה על ניו מדיה
מדיה דיגיטלית, דף שער בספרייה הלאומית