ניח"ח
"נִיחֹ"חַ - ניגוני חסידי חב"ד־ליובאוויטש" היה ארגון של חסידות חב"ד שעסק בשימור ניגוניה של החסידות. הארגון הפעיל מקהלת גברים וילדים שפעלה בשנות ה-60 וה-70 והוציא לאור סדרת קלטות וספר תווים בשם ספר הניגונים ובו כל ניגוני חב"ד.
רקע
עריכההחברה הוקמה בשנת ה'תש"ד על ידי רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד בראשה העמיד את המוזיקאי החב"די שמואל זלמנוב. הוראת הרבי הריי"ץ באה בשל כך שהיו קיימים מאות ניגוני חב"ד אך הם לא נכתבו ולא הוקלטו מעולם, וכל קיומם היה בזכרונם של חסידים זקנים מהעיירות החסידיות הנושנות, לכן היה קיים חשש שבתקופה שחסידות חב"ד העבירה את משכנה מברית המועצות לארצות הברית ישכחו הניגונים עקב טלטלות התקופה והדור המתחדש. הרבי הריי"ץ ביקש מזלמנוב שיקים ארגון שידאג לשמר את הניגונים לדורות הבאים.
לצורך כך מונה ועד מבקר לחברה, עליו נמנו: הרב משה דובער ריבקין, ראש ישיבת תורה ודעת, הרב אלתר דובער חסקינד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומזכיר הריי"ץ, הרב יוחנן גורדון, חבר אגודת חסידי חב"ד וגבאי מרכז חב"ד 770, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, מנהל אגודת חסידי חב"ד העולמי וחמישה חסידים נוספים.
ספר הניגונים - חב"ד
עריכה| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | שמואל זלמנוב[1] |
| נושא |
ניגוני חב"ד, תו, מוזיקה  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ניח"ח |
| תאריך הוצאה | כרך ראשון 1949, כרך שני 1958, כרך שלישי 1980 |
| סדרה | |
| מספר ספרים | 3[2] |
  | |
כ-5 שנים עמל זלמנוב על ליקוט ועל עריכת הכרך הראשון של הספר ניגוני חב"ד בתווים רשומים כפי שביקש ממנו הריי"ץ. לצורך הפקת הספר הראשון פנה זלמנוב למוזיקולוגים ולחסידים "בעלי מנגנים" רבים מעיירות מוצא שונות וללקט ניגונים על גרסאותיהן השונות. עבודת האיסוף לא הייתה פשוטה כי היה צורך להכריע בין שינויים במלודיה ובין כפל גרסאות לגבי מקור הניגון.
בין החסידים שמפיהם נרשמו מרבית הניגונים נמנו מוזיקאים חב"דיים נודעים שאצרו בראשם עשרות יצירות, בהם שמואל בצלאל אלטהויז, מיכאל דבורקין, זלמן לוין, אליהו ריבקין, שמריהו פלדמן ועוד. לזלמנוב סייעו מוזיקאים מספר, בראשם מאיר שמעון גשורי ועוד, ברשימת התווים לניגונים.
על הכרך הראשון עבד זלמנוב יחד עם החזן יהושע ווייסר[3] אשר רשימת התווים הראשונית לכרך הראשון נעשתה על ידו[4]. בה'תש"ט יצא הכרך הראשון של ספר הניגונים[5] ובו הקדמתו של זלמנוב ובה סקירה מקיפה על הניגונים ולקט משיחות הריי"ץ אודות מהותה וחשיבותה של הנגינה החב"דית, בספר הופיעו 175 ניגונים. בה'תשי"ח יצא לאור הכרך השני ובו 35 ניגונים[6]. זלמנוב המשיך לעבוד על הכרך השלישי יחד עם המוזיקאי יעקב מזור אך בט"ז באדר ה'תשל"ה, נפטר זלמנוב טרם הוצאת הכרך השלישי. בנו ישראל יוסף והמנצח יוסף מרטון המשיכו בעבודה וחמש שנים לאחר פטירת זלמנוב בה'תש"מ יצא הכרך השלישי ובו 137 ניגונים. סך הכל ב-3 הכרכים הופיעו 347 ניגוני חב"ד.
בתשמ"ד יצא הספר בהוצאה חדשה בשני כרכים בהם הופיעו כל שלושת הכרכים יחדיו, ומאז הוא מודפס באופן זה[7].
בארכיון הספרייה הלאומית שוכן בארכיון הצליל "אוסף זלמנוב" של העתקי הקלטות של זלמנוב בעת יצירת ספר הניגונים[4].
הופעות ותקליטים
עריכה
בתקופת הוצאת הספר השני של הניגונים עודד הרבי הפקת תקליטי שמע שיאפשרו להאזין לניגונים, החברה הקימה מקהלת חסידים, בעיבודו ובניצוחו של יוסף יהודה מרטון, שהופיעה באירועים ובקיבוצים, שם נקראו ההופעות "ערבי חב"ד". במהלך שנות ה-60 הוציא זלמנוב שבעה תקליטים של ניגוני חב"ד בהוצאת ניח"ח, אלו היו ההקלטות הראשונות של ניגוני חב"ד, לאחר פטירתו, החל משנת ה'תשל"ב הוציא ועד מיוחד תשעה תקליטים נוספים.
בשנת ה'תשל"א אורגנו בישראל "ערבי חב"ד" גדולים בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים, בסוף אותה שנה הופקו מערבי חב"ד אלו שתי קלטות שמע עם ניגונים ונאומים, כמו שאר הקלטות יצאו גם הן בהוראת הרבי מלובביץ'.
בנוסף לאלו, נערכו בשנים קודמות אירועים גדולים בהשתתפות שרים ואישי ציבור, בהם באמפיתיאטרון קיסריה[8] ועוד.
בהפקת התקליטים נעזר שמואל זלמנוב במוזיקאי אנדרה היידו שהפיק וערך את הקלטות[9]. את 5 הקלטות האחרונות הפיק בעיקר החזן משה טלישבסקי. במקהלה התארחו סולנים מטובי "בעלי המנגנים" החב"דיים, בהם טלישבסקי, אלי ליפסקר, שלום הורביץ, שניאור זלמן ברונשטיין, זלמן לוין ורבים אחרים.
בסך הכל הוציא הארגון 16 קלטות שמע ובהם כ-170 ניגוני חב"ד. על עטיפות התקליטים הופיעו ציוריהם של הנדל ליברמן וזלמן קליינמן. חלק מזכויות ההקלטות נרכשו על ידי נתן גוראריה, ואחר כך נרכשו ממנו על ידי WLCC. בשנת תשס"ז נרכשו על ידי חברת המדיה החבדי"ת JEM וכיום החומרים ההיסטוריים שהפיקה חברת ניח"ח מצויים בבעלותה. חלק אחר של הקלטות שייך להוצאת ספרים קה"ת.
16 אלבומים
עריכה-
אלבום 1 -
אלבום 2 -
אלבום 3 -
אלבום 4 -
אלבום 5 -
אלבום 6 -
אלבום 7 -
אלבום 8 -
אלבום 9 -
אלבום 10 -
אלבום 11 -
אלבום 12 -
אלבום 13 -
אלבום 14 -
אלבום 15 -
אלבום 16
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- הרגש החסידותי, בעלון תחיינו, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, גיליון 9, תשע"ח, עמודים 24–42
קישורים חיצוניים
עריכה- כל ניגוני נחו"ח באתר חבד אורג
- לב לייבמן, מה אתם יודעים על חברת ניח"ח?, אתר COL, 2015
- מידע על ניח"ח בקטלוג הספרייה הלאומית
- תמר זיגמן, ספר הניגונים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 07.12.2017
- תמר זיגמן, ניגון געגועים לאמא, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.09.2017
- ספר הניגונים - חב"ד
- יהויכין סטוצ'בסקי, "ניח"ח" (סקירה על 'ספר הניגונים חסידי חב"ד', בהוצאת הארגון), דבר, 30 בדצמבר 1949
הערות שוליים
עריכה- ^ חלק מהכרך השלישי השלים בנו ישראל יוסף זלמנוב
- ^ מ-1984 יוצאים שלושת הכרכים בסדרה של שני ספרים כשהכרך הראשון והשני מופיעים ביחד בספר אחד והכרך השלישי בספר בפני עצמו
- ^ יהושע וייסר באתר מרכז לחקר המוזיקה היהודית
- ^ 1 2 גיליון גיליון התקשרות, מס' 1476, כסלו תשפ"ג עמודים 18–20 הגיליון בקובץ PDF וכן הגיליון בארכיון האינטרט
- ^ פריט Q44666646 בוויקינתונים.
- ^ לב לייבמן, תולדות ספר הניגונים, 2018
- ^ בעשור השני של המאה ה-21 הוציא המוזיקאי אלאור ולנר ספר ניגונים חדש משלו במהדורה מורחבת עם הוספות ואקורדים
- ^ קטע וידאו היסטורי, 1966, חב"ד און ליין
- ^ הפרופסור שהשתתף ביצירת קלטות ניחו"ח: מרדכי היידו ז"ל