נייט מקמילן
נת'ניאל "נייט" מקמילן (באנגלית: Nathaniel "Nate" McMillan; נולד ב-3 באוגוסט 1964) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל המאמן את קבוצת אטלנטה הוקס אמריקאי. שיחק במשך 12 עונות בליגת ה-NBA, כולן כרכז קבוצת סיאטל סופרסוניקס, ולאורך התקופה רשם ממוצעים של 5.9 נקודות, 4.0 ריבאונדים, 6.1 אסיסטים ו-1.9 חטיפות למשחק.[1] שימש כמאמן הראשי של קבוצות ה-NBA סיאטל סופרסוניקס, פורטלנד טרייל בלייזרס ואינדיאנה פייסרס.
 | |
| מקמילן בשנת 2022 | |
| לידה |
3 באוגוסט 1964 (בן 60) ראלי שבקרוליינה הצפונית |
|---|---|
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.96 מטר |
| מספר | 10 |
| מכללה |
אוניברסיטת צ'ואן (1982–1984) אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית (1984–1986) |
| דראפט |
בחירה מספר 30, 1986 סיאטל סופרסוניקס |
| קבוצות כשחקן | |
| 1986–1998 | סיאטל סופרסוניקס |
| הישגים כשחקן | |
| 2 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (1994, 1995) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
1999–2000 2000–2005 2005–2012 2013–2016 2016–2020 2020–2021 2021– |
סיאטל סופרסוניקס (עוזר) סיאטל סופרסוניקס פורטלנד טרייל בלייזרס אינדיאנה פייסרס (עוזר) אינדיאנה פייסרס אטלנטה הוקס (עוזר) אטלנטה הוקס |
נעורים ומכללות
עריכהמקמילן נולד וגדל בעיר ראלי שבקרוליינה הצפונית. את קריירת המכללות שלו החל באוניברסיטת צ'ואן שבצפון קרוליינה הצפונית, ולאחר שנתיים עבר לאוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית הממוקמת בעיר ראלי. בשתי עונותיו האחרונות הוביל את קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה לשלב 8 הגדולות של טורניר אליפות המכללות (Elite Eight), כשהעמיד ממוצעים של כ-8.5 נקודות ו-6.0 אסיסטים בממוצע למשחק.[2]
קריירת משחק
עריכהמקמילן נבחר על ידי סיאטל סופרסוניקס בבחירה ה-30 של דראפט ה-NBA לשנת 1986.[3] כחודש מפתיחת עונתו הראשונה הפך מקמילן לרכז הפותח של הקבוצה, וב-23 בפברואר 1987 רשם הישג נדיר של 25 אסיסטים בניצחון קבוצתו על לוס אנג'לס קליפרס.[4] בכך השווה מקמילן את שיא ה-NBA לאסיסטים במשחק על ידי שחקן רוקי, אותו קבע ארני דיגרגוריו בעונת 1973/1974.[5] מקמילן המשיך לשחק עבור הסופרסוניקס לאורך כל 12 שנות הקריירה שלו, ופתח בחמישייה הפותחת בכחצי מהמשחקים. הוא התבלט כשומר וחוטף מצוין, ובעונת 1993/1994 הוביל את ה-NBA עם 3.0 חטיפות בממוצע למשחק. בסיום אותה עונה, וכן בזו שאחריה, נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. הישג השיא של הסוניקס בתקופתו היה העפלה לגמר ה-NBA בפלייאוף 1996, בו הפסידו לשיקגו בולס בתוצאה 2–4.
תקופתו הממושכת בסיאטל הפכה אותו לסוג של סמל במועדון, מה שהקנה לו את הכינוי "מר סוניק" ("Mr. Sonic"). מקמילן שיחק בסך הכול ב-796 משחקים במדי סיאטל (רביעי בתולדות הקבוצה), חילק 4,893 אסיסטים (שני לגארי פייטון) וחטף 1,544 פעמים (שני לפייטון).[6] בשנת 1999 הוציאה הקבוצה לגמלאות את גופייתו של מקמילן עם המספר 10.[7]
קריירת אימון
עריכהלקראת עונת 1999/2000, שנה לאחר פרישתו ממשחק, מונה מקמילן לעוזר מאמן בסיאטל, ובמהלך העונה הבאה קודם לתפקיד המאמן הראשי כמחליפו של פול וסטפאל. בעונת 2001/2002 העפילה הקבוצה לפלייאוף ה-NBA מהמקום השביעי במערב, והפסידה בסיבוב הראשון לסן אנטוניו ספרס (3-2). כוכבי הקבוצה באותה תקופה היו גארי פייטון ו-וין בייקר, ולאחר מכן ריי אלן ורשארד לואיס. מקמילן המשיך להחזיק בתפקיד מאמן הסופרסוניקס עד סיום עונת 2004/2005, בה הגיעה סיאטל לחצי גמר המערב, לראשונה מזה 7 עונות, אך הודחה ממנו כשהפסידה לספרס בתוצאה 2–4.
בעונת 2005/2006 עזב מקמילן את מועדון הסופרסוניקס אחרי 19 עונות רצופות (כשחקן וכמאמן), כשמונה למאמן פורטלנד טרייל בלייזרס. מתוך 6 עונותיו הראשונות בפורטלנד, העפילה הקבוצה 3 פעמים לשלב הפלייאוף, בהנהגת ברנדון רוי ולמרכוס אולדרידג', ובשלושת הפעמים הפסידה בסיבוב הראשון בתוצאה 2–4. במהלך עונתו השביעית עם הבלייזרס, 2011/2012, פוטר מקמילן מתפקידו והוחלף על ידי עוזרו קיילב קנאלס.[8] במקביל לתפקידו בפורטלנד, שימש מקמילן גם כאחד מעוזרי המאמן של מייק ששבסקי בנבחרת ארצות הברית. במסגרת התפקיד השתתף באליפות העולם בכדורסל 2006, באולימפיאדת בייג'ינג (2008) ובאולימפיאדת לונדון (2012).
בעונת 2013/2014 מונה לעוזר מאמן באינדיאנה פייסרס תחת פרנק ווגל, וב-16 במאי 2016, לקראת עונת 2016/2017, החליף את ווגל כמאמן הראשי של הקבוצה.[9] בכל אחת מ-4 עונותיו בתפקיד רשמה אינדיאנה בין 42 ל-48 ניצחונות בעונה הסדירה, ובכולן הודחה מהפלייאוף כבר בסיבוב הראשון. באוגוסט 2020 פוטר מאימון הקבוצה.[10]
בנובמבר 2020 מונה לעוזר המאמן של אטלנטה הוקס, תחת לויד פירס. לאחר שפירס פוטר במרץ 2021, מונה למאמן הזמני של הקבוצה. הוא הוביל את אטלנטה לפלייאוף לראשונה זה ארבע שנים, מהמקום החמישי באזור המזרחי. הצלחתה של הקבוצה נמשכה בפלייאוף, שבו הגיעה לגמר המזרח, לאחר ניצחונות על ניו יורק ניקס ועל המקום הראשון בעונה הסדירה, פילדלפיה 76', בשבעה משחקים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר ESPN
- פרופיל כמאמן, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים
עריכה- ^ סטטיסטיקות הקריירה של מקמילן ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של מקמילן, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1986, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין הקליפרס לסוניקס, באתר basketball-reference.com
- ^ What the Hell Happened to Ernie DiGregorio?, באתר celticslife.com, 4 במאי 2011
- ^ המובילים הסטטיסטיים של סיאטל/אוקלהומה סיטי, באתר basketball-reference.com
- ^ פרופיל השחקן, באתר insidehoops.com
- ^ פורטלנד מפטרת את מקמילן מעמדת המאמן, באתר oregonlive.com, 15 במרץ 2012
- ^ מקמילן מונה למאמן אינדיאנה, באתר ערוץ הספורט, 16 במאי 2016
- ^ אינדיאנה מפטרת את מקמילן, באתר הפייסרס, 26 באוגוסט 2020