ניל פרגוסון
ניל פרגוסון (לעיתים מתועתק גם ניאל, באנגלית: Niall Ferguson; נולד ב-18 באפריל 1964 בגלאזגו שבסקוטלנד) הוא היסטוריון סקוטי, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד וחוקר באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת אוקספורד; מומחיותו הראשית היא בהיסטוריה כלכלית. הוא נודע גם בשל כתיבתו השנויה במחלוקת בזכות האימפריאליזם והקולוניאליזם. ב-2004 מנה אותו טיים מגזין כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם.
 | |
| לידה |
18 באפריל 1964 (בן 60) גלאזגו, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| ענף מדעי |
היסטוריה, כלכלה, מערכת חינוך, history of finance, עיתונאות |
| מקום מגורים |
וושינגטון די. סי. |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Tyler Goodspeed, Garrick Hileman |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
אייאן חירסי עלי (2011–?) |
|
www | |
  | |
פרגוסון, המחלק את חייו בין בריטניה לארצות הברית, גדל בגלאזגו וסיים את לימודיו באוקספורד בהצטיינות (first-class honours). הוא נשוי לפוליטיקאית ההולנדית-סומאלית לשעבר ומבקרת האסלאם אייאן חירסי עלי. לפרגוסון שלושה ילדים מנישואיו הקודמים לעיתונאית סוזן דגלאס, וילד אחד מנישואיו לעלי.
כתיבתו
עריכהפרגוסון עוסק בהיסטוריה כלכלית ובין השאר כתב על ההיפראינפלציה הגרמנית של שנות העשרים ושני כרכים על תולדותיו של בית רוטשילד. בספרו "עלייתו של הכסף" הוא סוקר את האירועים המרכזיים שעיצבו את ההיסטוריה הפיננסית של העולם.
בצמד הספרים Empire ו-Colossus הציג מבט אמפתי ואוהד יחסית לתולדות האימפריה הבריטית והציע שעל ארצות הברית לשחק תפקיד פעיל יותר בעולם, בדומה לזה שהבריטים שיחקו במאה ה-19. על שהאיר את הקולוניאליזם והאימפריאליזם באור חיובי ספג ביקורת רבה בחוגים פוסטקולוניאליים, אף שאינו מתעלם בספרים אלה מקורבנות השיטה ומהסבל הרב שגרמה.
תחום נוסף שבו עסק היה היסטוריה של המאה העשרים ובפרט של מלחמת העולם הראשונה: בספרו (The Pity of War (1999 יצא להפריך את מה שכינה "עשרת המיתוסים הגדולים" של אותה מלחמה. לטענתו העולם היה יוצא נשכר לו נמנעה בריטניה מלהתערב בסכסוך, שכן אז גרמניה הייתה זוכה לניצחון מהיר (1914–1915), בריטניה הייתה שומרת על מושבותיה, והייתה נמנעת שפיכות הדמים הגדולה יותר של מלחמת העולם השנייה, שלטענת פרגוסון היא תוצאה של ההפסד הגרמני במלחמת העולם הראשונה. בכתיבתו על מלחמת העולם הראשונה ובמקומות אחרים, פרגוסון הוא ממצדדיה הבולטים של "היסטוריה נוגדת מציאות" (Counterfactual History), כלומר שימוש נרחב בתיאור ההיסטוריה כפי שהייתה עשויה להיות לו התפתחו הדברים אחרת מכפי שהתפתחו בפועל בצמתים גורליים.
השקפה
עריכהמעבר לעבודתו ההיסטורית משמש פרגוסון כפרשן כלכלי ומדיני, בעל דעות ימניות, בעיתונות ובטלוויזיה משני עברי האוקיינוס האטלנטי. טוריו הקבועים מתפרסמים בלוס אנג'לס טיימס ובדיילי טלגרף. ב-2003 תמך בפלישה האמריקאית לעיראק, אולם לאחר מכן ביקר את ניהולה. בדרך כלל הביע דעות חיוביות על מדיניות החוץ של ממשל ג'ורג' בוש הבן אך ביקר את מדיניותו הכלכלית. מחוץ לארצות הברית, הוא ממבקריהם הבולטים של האיחוד האירופי ושל ולדימיר פוטין, אותו הוא מגנה כאוטוריטרי.
בין מבקריו העיקריים נמנה הכלכלן חתן פרס נובל פול קרוגמן, והשניים ניהלו ויכוחים פומביים בנושא עתיד הכלכלה העולמית על גבי דפי העיתונות האמריקאית[1].
ב-2017 פרסם פרגוסון מאמר בו קרא לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבצע "אסטרטגיה בהשראת קיסינג'ר"; לשתף את רוסיה ואת סין לארצות הברית כמנהיגות משותפות של סדר עולמי חדש, ולהסכים על חלוקת העולם ל"אזורי השפעה" שונים[2]. אך לאחר פרוץ מלחמת אוקראינה-רוסיה, ועוד יותר לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', שינה פרגוסון את עמדותיו, והוא כבר לא מאמין שארצות הברית וסין, תחת השלטון הנוכחי, מסוגלות לקיים ביניהן תחרות בסגנון של WIN WIN.
בסדרת הרצאות הפתוחות לקהל הרחב, עורך פרגוסון סקירה של המציאות העולמית, תוך התמקדות בשלוש זירות: מזרח אירופה, המזרח התיכון, והמזרח הרחוק. על סמך אנלוגיה שעשה בין המצב שנוצר אחרי 2022 לבין המצב שקדם למלחמת העולם הראשונה ובתקופת המלחמה הקרה, קבע כי העולם נתון במלחמה קרה שנייה, אך האינטרס הסיני בטיוואן עלול לדרדר אותה למלחמת עולם שלישית.[3]
פרגוסון ערך שתי השוואות חיוניות בנושא: על פי האחת - ההבדל הגדול בין הכאוס המדיני לפני 1914 לבין זה של ימינו, הוא בכך שב-1914 לא התקיים נשק השמדה המוני. על פי השנייה - מלחמת עולם שלישית נמנעה בעיצומה של המלחמה הקרה הראשונה ב-1962 (משבר הטילים בקובה) על חוט השערה, וכיום מלחמה עלולה לפרוץ בין ארצות הברית לסין, כשאת תפקידה של קובה ממלאת באנלוגיה טייוואן: אלא שבעוד שבקובה הנכס העיקרי ב-1962 היו סיגרים קובניים, הנה ב-2024 הנכס העיקרי של טייוואן הוא מעבדי-מחשב.
הבדל חשוב נוסף עליו מצביע פרגוסון: במשבר ב-1962 הסובייטים הם אלו שנאלצו לשלוח צי על פני אלפי קילומטרים כדי להתמודד עם המצור האמריקני על קובה, ואילו כיום, מי שיטיל מצור על טייוואן תהיה סין, והאמריקנים הם אלו שיאלצו לשלוח צי על פני אלפי קילומטרים.
לבסוף, פרגוסון מזכיר כי ארצות הברית כבר איבדה את מעמדה כמדינה בעלת יכולת הייצור הגדולה ביותר בעולם, וכי סין, שלפני 20 שנה נהנתה ממחצית כושר הייצור האמריקני, עקפה מבחינה זאת את ארצות הברית. חשיבות העניין איננה "רק" כלכלית (יכולת ייצור של מוצרי צריכה), אלא במקרה של מלחמה מדובר בבעיה רצינית ביותר מכיוון שבעולם קיים מחסור חמור בחימושים למיניהם, ובמקרה של מלחמה יהיה צורך בייצורם של מאות אלפי קליעים, כטב"ים וכדומה.
הגם שפרגוסון נתפס על ידי מראייניו ואוהדיו כאופטימיסט, תכונה שהוא עצמו איננו מכחיש אותה, פרגוסון מזהיר מפני התלקחות קרובה מהסיבה שסין נמצאת במשבר דמוגרפי עמוק, ובתהליך ברור של ירידה בעוצמתה, דבר שעלול להביא את הנהגתה לקבל הכרעה לצאת למלחמה כשעדיין כוחה עימה.
ספריו
עריכה- War of the World: History's Age of Hatred, 1914-1989, Allen Lane, 2006 ISBN 0-7139-9708-7
- Empire: The Rise and Demise of the British World Order. Basic Books. 2003. ISBN 0-465-02328-2.
- 1914: Why the World Went to War, Penguin, 2005. ISBN 0-14-102220-5
- Colossus: the Rise and Fall of the American Empire, Allen Lane, 2004. ISBN 0-7139-9770-2
- Empire: How Britain Made the Modern World, Allen Lane, 2003. ISBN 0-7139-9615-3
- The Cash Nexus: Money and Power in the Modern World, 1700-2000, London: Allen Lane/Penguin Press, 2001. ISBN 0-7139-9465-7
- Virtual History: Alternatives and Counterfactuals, Macmillan Pub Ltd, 1997. ISBN 0-330-35132-X. Basic Books, 1999. ISBN 0-465-02322-3
- The Pity of War: Explaining World War I, London: Allen Lane/Penguin Press, 1998. ISBN 0-14-027523-1. Basic Books, 1999, ISBN 0-465-05711-X
- The House of Rothschild: The World's Banker, 1849-1999, Viking Books, 1999. ISBN 0-670-88794-3
- The World's Banker: The History of the House of Rothschild, Weidenfeld & Nicolson, 1998, ISBN 0-297-81539-3
- The House of Rothschild: Money's Prophets 1798-1848, Viking Books, 1998. ISBN 0-670-85768-8
- Paper and Iron : Hamburg Business and German Politics in the Era of Inflation, 1897-1927, Cambridge University Press, 1995. ISBN 0-521-47016-1
ספריו שתורגמו לעברית
עריכה- עלייתו של הכסף: היסטוריה פיננסית של העולם, תרגם יאיר לוינשטיין, הוצאת עם עובד, תשע"א 2011.
- ציוויליזציה: המערב וכל השאר, תרגם ארז וולק, עם עובד, תשע"ג 2013.
- אימפריה: עלייתו וגוויעתו של הסדר העולמי הבריטי, תרגם: אלחנן שפייזר, הוצאת סלע מאיר-שיבולת, תשפ"ג 2023.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ניל פרגוסון
ניל פרגוסון, ברשת החברתית פייסבוק
ניל פרגוסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ניל פרגוסון, ברשת החברתית LinkedIn
ניל פרגוסון, ברשת החברתית Goodreads- ניל פרגוסון, האם תיתכן חברה ללא כסף?, באתר ynet, 22 במרץ 2011
- אשר שכטר, ניאל פרגוסון: "אנחנו בעולם שאחרי מדיניות התמריצים - השאלה היא מה עכשיו", באתר TheMarker, 22 ביוני 2011
- פרגוסון: ישראל וארה"ב צריכות לתקוף באיראן - ויעשו זאת בקלות, באתר TheMarker, 7 בפברואר 2012
- אורי פסובסקי, "מה שחשוב זה חירות, לא שוויון", באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2012
ניל פרגוסון (1964-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אשר שכטר, פרופ ניאל פרגוסון ופול קרוגמן הולכים ראש בראש: אגו, יצרים ומאמרי מערכת, באתר TheMarker, 18 ביוני 2009
- ^ דוד וינברג, "מה עושים עם רוסיה וסין", השילוח, 4, מאי 2017
- ^ The World In 2024 With Niall Ferguson: Crisis, Conflict And The New Axis of Evil, יוטיוב, 6.6.2024
- ^
עודד היילברונר, הצדדים החיוביים של האימפריה הבריטית, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2023
