ניסים משעל
ניסים משעל (נולד ב-25 במאי 1949) הוא עיתונאי, סופר, איש טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי.
ניסים משעל ב-2016 | |
לידה |
25 במאי 1949 (בן 75) עיראק |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת בר-אילן |
תקופת הפעילות | מ-1977 |
צאצאים | אריאל משעל |
פרסים והוקרה |
|
ביוגרפיה
עריכהמשעל נולד בעיראק ועלה לישראל עם משפחתו בגיל שנה. במשך שמונה שנים התגוררו במעברת תלפיות. למד בבית הספר "ענף החיים" שבירושלים. את לימודיו התיכוניים עשה בבית ספר תיכון עירוני דתי בני ברק. עם גיוסו לצה"ל, התנדב לצנחנים, לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, וקורס מ"כים חי"ר. בין היתר לחם, כאיש מילואים, במלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום.[1]
קריירה
עריכהבשנת 1977 החל לעבוד ככתב לענייני מפלגות בטלוויזיה הישראלית. משעל סיקר את מערכות הבחירות לכנסת התשיעית (1977), הבחירות לכנסת העשירית (1981) והבחירות לכנסת האחת עשרה (1984). בשנת 1984 ערך והפיק את תוכנית האקטואליה "מוקד". בעת "פרשת אלבין", היו משעל וישראל סגל בין האנשים שקיבלו מאלבין אופציות ואלו הניבו להם רווח ניכר של כ-40,000 דולר. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש קבע כי אין במעשיהם משום עבירה פלילית והעביר את התיק לטיפול בית הדין למשמעת[2]. בבית הדין טענו משעל וסגל שכלל לא היו מודעים לקבלת האופציות[3]. בית הדין זיכה אותם וקבע שלא הוכח שאלבין ניסה להשפיע על הסיקור שלהם או שלמשעל הייתה אפשרות לסייע לאלבין[4].
בשנים 1986–1989 שימש כתב בוושינגטון וסיקר את האירועים המדיניים, יחסי ארצות הברית–ישראל, הבחירות לנשיאות ארצות הברית שבהן נבחר ג'ורג' הרברט ווקר בוש, פרשת אירנגייט ומעורבותה של ישראל בפרשה, ופרשת ג'ונתן פולארד. בשנת 1989 חזר לישראל. חיים יבין ניסה למנותו למנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית[5], אך נכשל[6]. משעל התמנה החל מ-29 בדצמבר 1989 למנהל זמני של הטלוויזיה הישראלית[7][8]. משהתמנה יוסף בראל למנהל הטלוויזיה ביולי 1990 לא נמצא למשעל תפקיד ברשות השידור ובסוף ספטמבר 1990 הוא יצא לחופשה ללא תשלום מרשות השידור כדי לכהן כמנהל השידורים של ערוץ 2[9]. בשנת 1991 התמודד על תפקיד מנכ"ל הערוץ השני[10], אך הפסיד לנחמן שי[11]. בינואר 1992 הוא פרש מניהול הערוץ השני כדי להתחרות על קבלת הזכיינות לשידורי הערוץ השני[12] והתמנה למנכ"ל קשת-רול[13] שהתמודדה במכרז לשידור בערוץ 2[14]. לאחר שהחברה לא התמודדה במכרז בספטמבר 1992, נסגרה החברה ומשעל פוטר[15][16].
הוא התמנה למנהל "נתיבי שידור" שהתחרתה במכרז שנפתח במרץ 1993[17]. חברת "נתיבי שידור" הגיעה למקום הרביעי ולא זכתה[18]. משעל התמודד על תפקיד מנהל חברת החדשות של הערוץ השני[19] אך לא נבחר[20]. לקראת סוף שנת 1993 החל להנחות את התכנית אחד על אחד[21].
במהלך השנים משעל הנחה עימותים טלוויזיוניים בין יצחק שמיר ליצחק רבין, ובין בנימין נתניהו ליצחק מרדכי.
בשנת 1995 חזר לערוץ הראשון ושימש כתב מדיני. בתקופה זו סיקר נושאים מדיניים וידיעות בלעדיות כגון חשיפת המגעים החשאיים בין יצחק רבין לבין הנשיא הסורי חאפז אל-אסד, היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית, היישום של הסכמי אוסלו, רצח יצחק רבין, ממשלת ישראל העשרים ושש בראשותו של שמעון פרס שהוקמה לאחר הרצח ועוד.
משעל חזר לערוץ השני ב-1997, ערך והגיש את התוכנית "משעל חם" בערוץ 2, ולמשך שנה את התוכנית "פופוליטיקה". בתוכניות הללו משעל אירח אישים שהופיעו בכותרות הדיווחים התקשורתיים באותו שבוע, ודן איתם בנושאי אקטואליה שונים, חשיפות, כתבות שטח וסקרים. שידורי התוכנית "משעל חם" התחדשו בדצמבר 2008 לקראת הבחירות לכנסת ה-18. עונה נוספת של משעל חם עלתה לשידור באוקטובר 2012. זכור בה הריאיון עם נפתלי בנט בו דובר על יחסו של בנט לסירוב פקודה.
ניסים משעל שידר במשך שנים את התוכנית היומית "משעל על הבוקר" ברדיו ללא הפסקה מדי יום ב-09:00. במאי 2018 עבר משידור תוכנית יומית לשידור תוכנית שבועית ביום שישי באותה התחנה.
חיים אישיים
עריכהמשעל הוא אחיו של המזרחן פרופסור שאול משעל.
משעל היה נשוי למרים ובנם הוא אריאל משעל, המנכ"ל לשעבר של המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
ב-2012 נישא משעל בשנית, לאיימי קורמן, שהייתה נשואה לבני רוזנבאום מ"צמד רעים".
בספטמבר 2022 פרסם את דבר מחלתו בסרטן.[22]
משעל מתגורר ברמת גן.
פרסים
עריכה- פרס רשות השידור בשנת 1984
- פרס סוקולוב בשנת 2006 (תקשורת אלקטרונית ומפעל חיים)
- פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים 2022[23]
ספריו
עריכה- 1998, ואלה שנות - 50 מדינת ישראל, ידיעות אחרונות, 336 עמודים (תורגם לאנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית)
- 2000, ואלה תולדות - 2000 שנות היסטוריה יהודית בשיתוף עם פרופסור שלמה בן עמי
- 2008, ישראל 60
- 2010, המוסד - המבצעים הגדולים (עם מיכאל בר-זוהר)
- 2011, הותר לפרסום, הוצאת למשכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד
- ניסים משעל ומיכאל בר-זוהר, צה"ל - המבצעים הגדולים, ידיעות ספרים, 2013
- ניסים משעל ומיכאל בר-זוהר, הלוחמים פשטו עם שחר, ידיעות ספרים, 2015
- ניסים משעל ומיכאל בר-זוהר, חיסול ממוקד, השב"כ - המבצעים הגדולים, ידיעות ספרים, 2017
- 2018, ישראל 70 - להיות ישראלי, הוצאת משכל - ידיעות ספרים
- ניסים משעל ומיכאל בר-זוהר, לוחמות המוסד, ידיעות ספרים, 2020
- ניסים משעל, שוליית הסנדלר, ידיעות ספרים, בעריכת דפנה שחורי 2022[24]
- ניסים משעל, המלחמה, ידיעות ספרים, 2023
קישורים חיצוניים
עריכה- להאזנה לקטעים מתוכניתו של ניסים משעל ברדיו 103FM
- ניסים משעל, באתר "עברית"
- עופר מתן, רב-המכר "המוסד - המבצעים הגדולים" מעורר תהיות רבות. ולאו דווקא בענייני ביטחון, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2010
- דוד ורטהיים, דוד אברהם, ניסים משעל: "אף אחד לא יציב לי תנאים, ומעולם לא נאלצנו להיענות לתנאים", באתר וואלה, 28 בדצמבר 2012
- יורם יובל בשיחת נפש עם ניסים משעל, הטלוויזיה החינוכית, 23 בפברואר 2015
- יניב מגל, ניסים משעל: "יש געגוע למבצעים בהם צה"ל היה יצירתי וחכם", באתר גלובס, 13 באוקטובר 2015
- ניסים משעל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ניסים משעל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מתוך ניסים משעל, אריאל שרון על בנימין נתניהו: "הוא לא עומד בלחצים. ראיתי אותו בפרשת חאלד משעל. הוא התפרק לחלקים והיינו צריכים להרכיב אותו מחדש. הוא פשוט איבד את הצפון. ישבתי עם המלך חוסיין לילה שלם כדי לשחרר את אנשי המוסד שנעצרו", באתר ynet, 1 באוקטובר 2011 : ”במלחמת יום כיפור שֵׁירתִּי בגדוד מילואים של הצנחנים”.
- ^ אילנה באום, עדיין לא ברור אם ובמה יואשמו נסים משעל וישראל סגל, מעריב, 13 בדצמבר 1987
- ^ "מישהו מנסה לנהל משפט שלא התאפשר במקום אחר", מעריב, 13 באפריל 1988
- ^ בית־הדין המשמעתי של רשות־השידור זיכוי מלא של נסים משעל וישראל סגל, מעריב, 26 במאי 1988
- ^ נסים משעל מועמד לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה, מעריב, 25 באוגוסט 1989
- ^ אילנה באום, יבין לא הצליח למנות את משעל למנהל חטיבת החדשות, מעריב, 26 בספטמבר 1989
- ^ ניסים משעל - מנהל זמני לטלווזיה, מעריב, 27 בדצמבר 1989
- ^ אילנה באום, ילד מעברה בראש הטלוויזיה, מעריב, 12 בינואר 1990
- ^ מהשבוע הבא: ניסים משעל -מנהל השידורים בערוץ 2, מעריב, 27 בספטמבר 1990
- ^ בניגוד, להצעת המנכ"ל - יופסקו מיום א שידורי הטלוויזיה בלילות, מעריב, 4 במרץ 1991
- ^ נחמן שי בעל הסיכויים הטובים להבחר מחרתיים למנכ״ל ערוץ 2, מעריב, 11 ביוני 1991
- ^ רינת קליין, מישעל פורש מניהול הערוץ השני לעסקים, מעריב, 23 בינואר 1992
- ^ הגר רם, שנער בעקבות משעל, חדשות, 25 בפברואר 1992
- ^ הגר רם, רותי זוטא, 3 קבוצות הגישו הצעות למכרז ערוץ 2, חדשות, 15 במאי 1992
- ^ יגאל לביב, קשת־רול, שהתחרתה על ערוץ 2, מתפרקת, חדשות, 27 באוקטובר 1992
- ^ משעל פתוח להצעות, חדשות, 4 בנובמבר 1992
- ^ היום יוגשו הצעות של 7 חברות למכרז לערוץ השני, חדשות, 31 במרץ 1993
- ^ הגר רם, מפסידי המכרז על הערוץ השני שוקלים אפשרות ללכת לבג״ץ, חדשות, 25 במאי 1993
חלוקת הקולות, חדשות, 27 במאי 1993
"העולם הזה": נחמן שי סידר את ערוץ 2 לנמרודי, חדשות, 2 ביוני 1993 - ^ הגר רם, בחירת מנכ״ל חב׳ החדשות בערוץ 2 נדחתה ליום שני, חדשות, 6 באוגוסט 1993
- ^ הגר רם, הערוץ השני שוב לא הצליח, חדשות, 10 באוגוסט 1993
- ^ ניסים משעל ינחה, חדשות, 28 בנובמבר 1993
- ^ גבי בר-חיים, "במסדרון בית החולים, המתמחה זרק לי: 'אה, אתה יודע שגילינו לך סרטן?'", באתר ynet, 16 בספטמבר 2022
- ^ ynet, השדרן ניסים משעל יקבל פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2022
- ^ משה בן עטר, אני ניסים בן נזימה ממעברת תלפיות, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2022