ניקולאס ריי
ניקולאס ריי (באנגלית: Nicholas Ray; 7 באוגוסט 1911 - 16 ביוני 1979) נולד בשם ריימונד ניקולס קינזל הבן (Raymond Nicholas Kienzle Jr.) היה במאי, תסריטאי, ושחקן קולנוע אמריקאי, שנודע בעיקר בשל סרטו מרד הנעורים (Rebel Without a Cause).
 | |
| ז'ה ז'ה גאבור וניקולס ריי 1953 | |
| לידה |
7 באוגוסט 1911 לה קרוס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 1979 (בגיל 67) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1948 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
גלוריה גראהם (1948–1952) |
| צאצאים |
Anthony Ray |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ריי זכה להערכה גם בשל מספר רב של סרטים עלילתיים באורך מלא שיצר בין 1947 לבין 1963 בהם:ding Bigger Than Life, Johnny Guitar, They Live by Night, In a Lonely Place, רוח מעבר לאוורגליידס ו-55 יום בפקינג וכן בשל סרט ניסיוני שייצר בשנות השבעים בשם אנחנו לא יכולים ללכת הביתה שוב, אשר הושלם רק לאחר מותו של ריי מסרטן ריאות. סגנונו מתאפיין בקומפוזיציות המוקפדות בתוך פריים הסינמסקופ והשימוש הראוותני בצבע. לריי הייתה השפעה חשובה על הגל החדש הצרפתי. בביקורת מפורסמת לסרטו של ריי "ניצחון מר" כתב ז'אן לוק גודאר, "הקולנוע הוא ניקולס ריי".[1]
פילמוגרפיה (במאי)
עריכה| שנה | כותרת | הערות |
|---|---|---|
| 1954 | ג'וני גיטאר | |
| 1955 | מרד הנעורים | |
| 1960 | התמימים והפראים | |
| 1963 | 55 יום בפקינג |
פילמוגרפיה (שחקן)
עריכה| שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1945 | אילן גדל בברוקלין | פקיד במאפייה | ללא קרדיט |
| 1955 | מרד הנעורים | איש בשוט האחרון | ללא קרדיט |
| 1963 | 55 יום בפקינג | שר ארצות הברית | ללא קרדיט |
| 1973 | אנחנו לא יכולים ללכת הביתה שוב | ניק ריי | |
| 1974 | חלומות רטובים | השוער | (בקטע "The Janitor") |
| 1977 | הידיד האמריקני | דרואט | |
| 1979 | שיער | The General | תפקידו האחרון בקולנוע |
קישורים חיצוניים
עריכה
ניקולאס ריי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ניקולאס ריי, באתר AllMovie (באנגלית)
ניקולאס ריי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ניקולאס ריי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ניקולאס ריי, באתר Discogs (באנגלית)- ניקולאס ריי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תמונות של ניקולס ריי במהלך ביצוע של אנחנו לא יכולים ללכת הביתה שוב
- המאמר של הניו יורקר
- ניקולס ריי: הראיון האחרון עם קתרין ביגלו ושרה פטימה פארסונס
- קרן ניקולס ריי
- עופר ליברגל, הקולנוע ש ניקולאס ריי, באתר סריטה
- ניקולאס ריי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
