ניקול אונאפו מאן
ניקול אונאפו מאן (באנגלית: Nicole "Duke" Victoria Aunapu Mann, נולדה ב-27 ביוני 1977) היא טייסת ניסוי, טייסת קרב F/A-18, בוגרת האקדמיה של נאס"א, בוגרת אוניברסיטת סטנפורד ובית הספר לטיסה של צבא ארצות הברית.
 | |
| לידה |
27 ביוני 1977 (בת 47) פטלומה, ארצות הברית  |
|---|---|
| מידע כללי | |
| השכלה |
|
| עיסוק בעבר | טייסת F-18, טייסת ניסוי |
| תקופת השירות | 2013–הווה (כ־11 שנים) |
| דרגה | קולונל |
| זמן שהייה בחלל |
226,681 דק' |
| ביוגרפיה בנאס"א | ניקול אונאפו מאן באתר נאס"א (באנגלית) |
| משימות | |
|
SpaceX Crew-5 | |
| עיטורים | |
| |
  | |
לאונאפו מאן יש יותר מ-2,500 שעות טיסה על 25 כלי טיס שונים ויותר מ-200 משימות, מתוכן 47 משימות טיסה קרביות בעיראק ובאפגניסטן. מאן סיימה את הכשרתה כאסטרונאוטית ב-2015 ונבחרה ל-Boe-CFT הטיסה הראשונה של הבואינג סטארליינר, היא נבחרה להיות המפקדת הראשונה אי פעם בטיסה מסחרית של נאס"א.
הטיסה הראשונה שלה לחלל כחלק מהתוכנית המאוישת המסחרית המריאה באוקטובר 2022 מה שהופך אותה לאישה הראשונה ממוצא ילידי-אמריקאי בחלל.[1][2][3]
ביוגרפיה
עריכהניקול ויקטוריה אונאפו נולדה בשנת 1977 להווארד וויקטוריה אונאפו וגדלה בפנגרוב, קליפורניה, ארצות הברית. סבה בלמוט אונאפו היגר לארצות הברית מאסטוניה ב-1920 ולאחר מכן שרת בצבא ארצות הברית כמהנדס. אונאפו ממוצא אינדיאני מצד אמה, משבטי ואילאקי (Wailaki) באזור קליפורניה.
מאן היא בוגרת תיכון קוטייט בקליפורניה ב-1995. היא בוגרת האקדמיה הימית של ארצות הברית מ-1999 עם תואר ראשון בהנדסת מכונות ושרתה כסג"ם בחיל הים האמריקאי.
היא שיחקה בקבוצת הכדורגל של הצי האמריקאי בתפקיד הגנה. לאחר שסיימה את שירותה בחיל הים היא התקבלה לאוניברסיטת סטנפורד בה קיבלה תואר שני במדעים והנדסת מכונות, עם התמחות במכניקה נוזלית.
שירות צבאי
עריכהעם סיום האוניברסיטה התחילה אונאפו הכשרה בטיס באקדמיה הלאומית בפנסקולה. בשנת 2002 קיבלה את כנפי הטיסה שלה, והחלה לשרת כטייסת על מטוסי F/A 18 הורנט בטייסת VFA-106 בויריג'יניה ביץ'. היא עברה מאוחר יותר לשרת ביחידה – VMFA-251 הנמצאת בצפון קרוליינה. במהלך התקופה הזו היא הייתה פעמיים על ה-USS Enterprise והשתתפה כטייסת במלחמת עיראק ובמלחמה באפגאניסטן. ב-2009 החלה לשרת כטייסת ניסוי של מטוסי F/A-18 בטייסת VX-23 בבסיס NAS Patuxent River. ביחידה זו היא שרתה עד 2011.
ב-2012 הצטרפה ליחידה PMA-281, יחידה העוסקת בתכנון ויצור מערכות. לאחר מכן נבחרה להתמודד כטייסת חלל.
עם סיום שרותה הצבאי היא צברה למעלה מ-2,500 שעות טיסה על 25 כלי טיסה שונים ב-200 משימות שונות, מתוכן 47 משימות קרביות בעיראק ואפגניסטן[4] בתום תקופת שרותה הצבאי היא הייתה בדרגת אלוף-משנה (קולונל).
קריירה בנאס"א
עריכהב-2013 נבחרה מאן לאחת משמונה אסטרונאוטים בכיתה ה-21 של נאס"א.[5] התמקדות לימודי החלל הייתה על תחזוקת מערכות שונות בתחנת החלל מתוך מטרה לטוס לתחנת החלל ובעתיד לטוס לירח, אסטרואידים קרובים לכדור הארץ, ולבסוף למאדים. מאן סיימה את הכשרתה ב-2015 ומאז שרתה ביחידה כקצינת בטיחות והדרכה על מטוס T-38 Talon. מאז מאן עבדה על פיתוח מערכת השיגור לחלל ועל מערכות החקירה הקרקעיות של החללית אוריון.
באוגוסט 2016 צוותה מאן ל-Boe-CFT הטיסה הראשונה של הבואינג סטארליינר, היא נבחרה להיות המפקדת הראשונה אי פעם בטיסה מסחרית של נאס"א.[6][7]
ב-2021 הועברה מאן לצוות Crew-5 של "SpaceX" כמפקדת החללית. מדובר בתוכנית המאוישת המסחרית שהיא משימה משותפת של נאס"א, ו-SpaceX, בה משתתפים גם טייס החלל היפני קואיצ'י וקאטה, טייס החלל ג'ון קסאדה וטייסת החלל הרוסייה אנה קיקינה.
הטיסה לתחנת החלל הבינלאומית בחללית קרו דרגון אנדורנס של SpaceX במשימה "SpaceX Crew-5" המריאה ב-5 באוקטובר 2022. הצוות הצטרף למשלחת מס' 68 ובהמשך למשלחת מס' 69 בפיקוד סרגיי פרוקופייב. הם חזרו לכדור הארץ במרץ 2023.
בנוסף מאן היא חלק מתוכנית ארטמיס שמטרתה להנחית אישה ראשונה על הירח ב-2025.[8]
פרסים והוקרה
עריכהבמהלך הקריירה הצבאית שלה הוענקו למאן שתי מדליות אוויר, שתי מדליות לשבח של הצי האמריקאי ושל חיל הנחתים, ושתי מדליות הישגים של חיל הים והנחתים וציונים שונים ליחידות. היא הייתה בוגרת מצטיינת באקדמיה הימית של ארצות הברית, בוגרת של כבוד בבית ספר לטייסי מבחן של הצי הימי האמריקאי, כיתה 135. זוכת פרס "המאמר הטוב ביותר" על שם לירוי גרומן בכנס טייסי הניסוי של החוף המערבי קיבלה את פרס הבטיחות של נאס"א לשנת 2015 על שם סטיבן תורן ואת פרס ג'רי ייגלי לשנת 2017 על הישגים אישיים יוצאי דופן. מאן היא חברה באגודת טייסי הניסוי של ארצות הברית, ובאיגוד בוגרי האקדמיה של הצי של ארצות הברית, ונכנסה להיכל התהילה האקדמי הכל-אמריקאי.
חיים אישיים
עריכהמאן נשואה לטראביס ר. מאן ולשניים בן משותף. כיום מתגוררת ביוסטון, טקסס. בראיון לנשיונל ג'יאוגרפיק ב-2020 היא סיפרה כי בנה מרבה לשבת בחוץ ולהסתכל על הכוכבים ומקוה שאמו יום אחד תלך על הירח.
בטיסתה לחלל ב-2022 היא לקחה "לוכד חלומות" שאמה נתנה לה כשהייתה קטנה.
בראיונות לקראת הטיסה לחלל אמרה מאן כי היא מקווה שההישג שלה יתן השראה לילדים ממוצא ילידי וכי אלו יראו כי מחסומים שהיו קיימים בעבר כבר אינם קיימים יותר.
קישורים חיצוניים
עריכה
ניקול אונאפו מאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ביוגרפיה של ניקול אונאפו מאן באתר נאס"א
הערות שוליים
עריכה- ^ Smithsonian Magazine, Sarah Kuta, Nicole Mann Becomes the First Native American Woman in Space, Smithsonian Magazine (באנגלית)
- ^ NASA astronaut Nicole Aunapu Mann becomes the first Native American woman to travel to space, www.cbsnews.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Scott Gleeson, NASA astronaut Nicole Mann becomes first Native American woman in space, hoping to inspire future generations, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kelli Mars, Nicole A. Mann (Col, U.S. Marine Corps) NASA Astronaut, NASA, 2016-02-07
- ^ הכוח הנשי בדור החדש של נאס"א, באתר ynet, 18 ביוני 2013
- ^ כישלון סטארליינר של בואינג: פיגור נוסף בתוכנית נאס"א לפיתוח חלליות מאוישות, באתר סוכנות החלל הישראלית
- ^ אבי בליזובסקי, נאס"א ובואינג ממשיכות להתקדם לקראת שיגור המבחן השני של סטארלינר ביוני, באתר הידען, 2021-06-20
- ^ מי תהיה האישה הראשונה על הירח?, באתר ynet, 17 ביוני 2019