מסטקטומיה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, ניסוח לא טוב. | |
מסטקטומיה או כריתת שד הוא הליך כירורגי לטיפול בסרטן השד. הוא נכנס לשימוש בראשית המאה ה-20.
 | |
| מיקום אנטומי |
שדיים  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D008408 |
  | |
רקע
עריכהסרטן שד מתפתח באחת הרקמות הבאות: בבלוטות חלב, בצינורות חלב, ברקמת שומן או ברקמה חיבורית. בכ-15% מן המקרים של חולות בסרטן השד, הסרטן נטוע במקום הימצאו. בערך כשמונה מתוך תשע חולות בסרטן השד חולות בסרטן המתחיל בבלוטות החלב או בצינורות החלב. אם הגידול נטוע במקומו ולא התפשט, ניתן להסירו בניתוח, אך בחלק נכבד של המקרים שלא כל השד הוסר, המטופלת חלתה בסרטן פולשני באותו השד, לכן מסירים את כל השד.
מהלך כריתת השד
עריכהכריתת שד נחלקת לשתי קבוצות: כריתה שלמה של השד, שבנוסף לשד גם כורתים את בלוטות הלימפה סביבו (בבתי השחי), וגם את שני שרירי החזה הנמצאים בצידיהם של הגוף. שולחים גם את הרקמה הסרטנית, את בלוטות הלימפה ואת שרירי החזה לבדיקה פתולוגית. בלוטות הלימפה משחקות תפקיד חשוב, כי רוב החולים (בקירוב ל-85%) שלא הייתה מחלה בקשרי הלימפה, הבריאו לפחות לעשר שנים. באנשים שחלק ניכר (שניים עד ארבע) מקשרי הלימפה שלהם היה חולה, אחוזי ההבראה ירדו ל-50%. אצל אנשים שהיו להם יותר מארבעה קשרים סיכויי ההישרדות ירדו ל-40%. הכריתה השנייה היא אותה כריתה רק ללא כריתה של שרירי החזה.
במהלך הניתוח מבוצעת בדיקת ביופסיה של בלוטת הזקיף.
לאחר הכריתה
עריכהבמקום הכריתה ממקמים צינורית לניקוז הנוזל שנשאר לאחר הניתוח. לאחר הכריתה נוהגים להוסיף רדיותרפיה ותרופות כימותרפיות, תרופות שההשפעה שלהן מאוד יעילה נגד סרטן השד הן מיטומיצין C, דוקסורוביצין, ציקלופוספאמיד, פקליטקסל, דוצטקסל ווינורלבין. בגלל סיכון שהמחלה תחזור נעשות בדיקות תקופתיות בין שלושה חודשים לשנה שלמה.
קיים ניתוח לשחזור שד שבו מוצאת התכולה הפנימית של השד ואל החלל שנוצר מוכנסים שתלי סיליקון.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הדס רגולסקי, "ציצי לא שייך לנשיות" – אילון נופר משרטטת מחדש מהי נשיות, באתר onlife, 3 בינואר 2021
- topic/simple-mastectomy, topic/modified-radical-mastectomy מסטקטומיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.