ננדלאל בוסה
ננדלאל בוסה (בבנגלית: নন্দলাল বসু; 3 בדצמבר 1882 – 16 באפריל 1966) היה אחד מחלוצי האמנות ההודית (אנ') המודרנית.
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1882 Tarapur, הודו  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 1966 (בגיל 83) סנטיניקטן, הודו |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
Biswarup Bose, Gauri Bhanja, Jamuna Sen |
| חתימה |
 |
  | |
תלמידו של אבנינדרנת טאגור, בוסה היה ידוע ב"סגנון הציור ההודי" שלו. הוא הפך למנהל של "קאלה בהוואנה (אנ')" בסנטיניקטן בשנת 1921. הוא הושפע ממשפחת טאגור (אנ') ומציורי הקיר של אג'אנטה; יצירותיו הקלאסיות כוללות ציורים של סצנות ממיתולוגיות הודיות, נשים וחיי כפר.
כיום, מבקרים רבים רואים בציוריו את הציורים המודרניים החשובים ביותר של הודו.[1][2][3] בשנת 1976, הסקר הארכאולוגי של הודו, מחלקת התרבות, ממשלת הודו הכריז על יצירותיו בין "תשעת האמנים" שעבודותיהם, "שאינן עתיקות", אמורות להיחשב מעתה "כאוצרות אמנות, בהתחשב בערכן האמנותי והאסתטי".[4]
הוא קיבל את העבודה לאייר את חוקת הודו.
ראשית חייו
עריכהננדלאל בוסה נולד ב-3 בדצמבר 1882 במשפחה בנגלית מהמעמד הבינוני בהאוולי קהראגפור (אנ'), במחוז מונגר (אנ') שבמדינת ביהר. המשפחה הגיעה במקור מג'ג'ור (אנ'), מחוז הוגלי (אנ') שבמערב בנגל. אביו, פורנה צ'נדרה בוסה, עבד באותה תקופה עבור הראג'ה של דרבהאנגה.[5] אמו קהטראמוני דווי הייתה עקרת בית בעלת מיומנות באלתור צעצועים ובובות לננדלאל הצעיר. היא נפטרה כשננדלאל היה בן 8.[5] מימיו הראשונים החל ננדלאל להתעניין בעיצוב דמויות ומאוחר יותר, לקשט את הפוג'ה פנדאלים (אנ').[א]
בשנת 1898, בגיל חמש עשרה, עבר ננדלאל בוסה לקלקוטה לצורך לימודיו בבית הספר התיכון בבית הספר המרכזי, הכולל מכללה (Central Collegiate School). לאחר שצלח את הבחינות בשנת 1902, הוא המשיך את לימודיו בקולג' באותו מוסד. ביוני 1903 התחתן עם סודהיראדווי, בתו של חבר משפחה. ננדאלאל רצה ללמוד אמנות, אבל הוא לא קיבל אישור ממשפחתו. משלא הצליח לקבל קידום בקולג', עבר ננדלאל למכללות אחרות, והצטרף למכללת הנשיאות (Presidency College) ב-1905 כדי ללמוד מסחר. לאחר כישלונות חוזרים ונשנים, הוא שכנע את משפחתו לתת לו ללמוד אמנות בבית הספר לאמנות של קלקוטה.
קריירה
עריכה
כאמן צעיר, ננדלאל בוסה הושפע עמוקות מציורי הקיר של מערות אג'אנטה. הוא הפך לחלק מחוג בינלאומי של אמנים וסופרים המבקשים להחיות את התרבות ההודית הקלאסית; חוג שכבר כלל את אוקאקורה קאקוזו, ויליאם רוטנשטיין, יוקויאמה טאיקן (אנ'), כריסטיאנה הרינגהאם (אנ'), לורנס ביניון (אנ'), אבנינדרנת טאגור, והפסלים המודרניסטים החשובים בלונדון אריק גיל ויעקב אפשטיין.
לציון האירוע בשנת 1930 של מעצרו של מהאטמה גנדי בשל מחאה על המס הבריטי על מלח, בוסה יצר הדפס שחור על גבי לבן של גנדי הולך עם מטה. זה הפך לדימוי האייקוני של התנועה ללא אלימות.
כישרונו וסגנונו המקורי הוכרו על ידי אמנים ומבקרי אמנות כמו גגאננדרנת טאגור (אנ') ואנאנדה קומארסוואמי (אנ'). אוהבי אמנות אלה הרגישו שביקורת אובייקטיבית נחוצה לפיתוח הציור וייסדו את החברה ההודית לאמנות אוריינטלית (אנ').
הוא הפך למנהל הקאלה בהוואנה (המכללה לאמנויות) באוניברסיטת סנטיניקטן הבינלאומית של רבינדרנת טאגור ב-1921.
הוא התבקש גם על ידי ג'ווהרלל נהרו לשרטט את הסמלים לפרסים של ממשלת הודו, כולל בהרט רטנה ועיטור פאדמה שרי.[6]
יחד עם תלמידו רממאנוהר (אנ') לקח ננדלאל בוסה על עצמו את המשימה של ייפוי/קישוט כתב היד המקורי של חוקת הודו.[7]
הוא מת ב-16 באפריל 1966 בסנטיניקטן[8][9] מסיבות טבעיות.[10]
הגלריה הלאומית לאמנות מודרנית בדלהי אוצרת 7,000 מיצירותיו באוסף שלה, כולל תבליט לינולאום (אנ') בשחור-לבן משנת 1930 של צעדת המלח המתאר את מהאטמה גנדי, וקבוצה של שבע פוסטרים שעשה מאוחר יותר לבקשת מהאטמה גנדי עבור מושב האריפורה (אנ') של הקונגרס הלאומי ההודי ב-1938.[11]
מקומו באמנות ההודית
עריכהבהקדמה לקטלוג כריסטי'ס כתב היסטוריון האמנות ההודי ר. סיווה קומאר (אנ'):[12]
ננדלאל בוסה (1882–1966) תופס מקום בהיסטוריה של האמנות ההודית המודרנית המשלבת את אלה של רפאל ודירר בהיסטוריה של הרנסאנס. כמו רפאל, ננדלאל היה משלב נהדר, המקוריות שלו הייתה ביכולתו לגבש רעיונות נפרדים שנשאבו מאבנינדרנת טאגור, רבינדרנת טאגור, ארנסט האוול (אנ'), אנאנדה קומארסוואמי (אנ'), אוקאקורה קאקוזו ומהאטמה גנדי לתוכנית ייחודית ומאוחדת ליצירת תנועת אמנות חדשה בהודו. וכמו דירר הוא שילב תשוקה שגובלת בדבקות דתית עם מוח אנליטי בלתי ניתן לריסון, שאילץ אותו להעניק לפתוח לרווחה מסורות אמנות שונות ולפרום את ההיגיון התחבירי שלהן, ולהנגיש אותן לדור חדש של אמנים הודים. אבל הוא עשה זאת כל כך בשקט וללא תרועת חצוצרות דעתנית עד כדי כך שמשמעות עבודתו עדיין לא נתפסה במלואה אפילו בהודו.
— ההקדמה של קומאר לקטלוג של כריסטי'ס[12]
מחוות ופרסים
עריכהננדלאל בוסה שהותיר חותם גדול על האמנות ההודית, היה המקבל הראשון של מלגה שהציעה החברה ההודית לאמנות אורינטלית, שנוסדה ב-1907.
בשנת 1954, הוא הפך לאמן הראשון שנבחר לעמית באקדמיית לאליט קאלה, האקדמיה הלאומית לאמנות של הודו. בשנת 1954, זכה ננדלאל בוסה בפרס פדמה ויבהושן (אנ').[ב]
בשנת 1957, העניקה לו אוניברסיטת קלקוטה (אנ') דוקטור לספרות לשם כבוד.[13] אוניברסיטת וישווה-בהראטי (אנ') כיבדה אותו בכך שהעניקה לו את התואר "דשיקוטאמה".
האקדמיה לאמנויות יפות בקלקוטה כיבדה את ננדלאל בוסה במדליית יובל הכסף. מדליית שנת המאה להולדת רבינדרנת טאגור הוענקה לננדלאל בוסה בשנת 1965 על ידי החברה האסיאתית של בנגל.
אצ'ריה ננדלאל, סרט תיעודי הודי על האמן הוכן על ידי הבמאי ההודי האריסאדהן דסגופטה (אנ') בשנת 1984.
לקריאה נוספת
עריכה- Nandalal Bose and Indian painting, by Ramyansu Sekhar Das. Tower Publishers, 1958.
- Bharat Shilpi Nandalal, Volumes 1-4, (in Bengali) by Panchanan Mandal, Rarh Gobeshona Parshad, Santiniketan, 1968
- Nandalal Bose: a collection of essays : centenary volume. Lalit Kala Akademi, 1983.
- Nandalal Bose, the doyen of Indian art. (National biography), by Dinkar Kowshik. National Book Trust, India, 1985.
- Rhythms of India: The Art of Nandalal Bose, exhibition catalogue. Sonya Rhie Quintanilla. San Diego Museum of Art. 2008.
קישורים חיצוניים
עריכה
ביאורים
עריכה- ^ בהינדואיזם, פנדאל הוא מבנה זמני שהוקם בדרך כלל לסגוד לאל או אלה. פוג'ה פנדאלים הם המבנים המוקמים בפסטיבל לכבוד האלה דורגה
- ^ הפרס האזרחי השני בחשיבותו של הרפובליקה של הודו, אחרי הבהרט רטנה.
הערות שוליים
עריכה- ^ "San Diego museum showcases Nandalal Bose". Rediff.com News. 25 ביוני 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Robert L. Pincus (15 במרץ 2008). "The Art of Nandalal Bose' is first U.S. showcase for an Indian icon". Paramus Post. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kamala Ganesh; Usha Thakkar (13 ביולי 2005). Culture and the Making of Identity in Contemporary India. SAGE Publications. ISBN 978-0-7619-3381-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Nine Masters "The Government Museum and Art Gallery Chandigarh, India". אורכב מ-המקור ב-7 בספטמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 C.H.Prahalada Rao; Litent (1 בינואר 2014). Nandalal Bose. Litent. pp. 3–. GGKEY:D9L3P5T7YE4.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Nandalal Bose paintings on display in U.S." The Hindu. 15 במרץ 2008. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Constitution of India". World Digital Library. 7 במאי 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kumar, R. Siva (2003). "Bose, Nandalal". Grove Art Online. doi:10.1093/gao/9781884446054.article.T010273.
- ^ "National Gallery of Modern Art, New Delhi". ngmaindia.gov.in.
- ^ Chatterjee, Prerna (2018-12-03). "Celebrating Nandalal Bose, artist who rejected everything British & designed India's constitution". ThePrint (באנגלית אמריקאית).
- ^ "Bengal School of Art exhibition to open in US". The Economic Times. 24 ביוני 2008. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Nandalal Bose (1882-1966)".
- ^ "Annual Convocation". University of Calcutta. אורכב מ-המקור ב-28 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה)