ננסי שניידר
ננסי שניידר (26 בפברואר 1951 – 21 בנובמבר 2023) הייתה מעצבת אופנה, אמנית, רקדנית, שחקנית, וזמרת ישראלית, מהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסג'נדרית ושל קהילת הלהט"ב בישראל.[2] שניידר נחשבה לאחת מהנשים הטרנסג'נדריות הראשונות בישראל, ובמהלך חייה הפכה לאחד האייקונים הגדולים של קהילת הלהט"ב בישראל.[3][4]
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1951[1] חיפה, ישראל |
|---|---|
| פטירה | 21 בנובמבר 2023 (בגיל 72) |
| מקום קבורה |
בית עלמין שדה יהושע, חיפה, ישראל |
| שם לידה | פנחס אבוטבול |
| מדינה |
ישראל |
  | |
ביוגרפיה
עריכהילדותה
עריכהשניידר נולדה בשכונת ואדי ניסנס בחיפה ב-1951 בשם פנחס אבוטבול, למשפחה בת 6 ילדים.[4] הוריה היו עולים ממרוקו.[2] אביה היה מנופאי, ואימה עבדה כמנקה.[5] לדברי שניידר, לא סבלה מאלימות בצעירותה כי אחיה היה "פושע מוכר בשכונה".[3] שכנתה וחברתה מאותה השכונה הייתה גילה גולדשטיין, אף היא אישה טרנסג'נדרית מוכרת בקהילה הלהט"בית בישראל. בשנת 1964, כאשר הבדרנית הטרנסג'נדרית הצרפתייה קוקסינל הגיעה לארץ לסיבוב הופעות, נכחו השתיים בהופעתה בקולנוע ארמון והחוויה הותירה על שניידר חותם עמוק (בראיון איתה במסגרת קמפיין "הזמן הירוק" של פרויקט גילה להעצמה טרנסית בשנת 2014, שיתפה את זכרונותיה מהופעה זו[6]).[5] מגיל 8 החלה ללמוד בלט.[3] בילדותה עסקה בזנות טרנסג'נדרית,[3] לדבריה בתקופה קצרה בלבד בגיל 14, במטרה לחסוך כסף כדי לעזוב את הארץ.[4][5]
בתעשיית הבידור והאופנה
עריכהבתחילת הקריירה בתעשיית הבידור, פעלה שניידר, יחד עם גילה גולדשטיין, במסגרת ההרכב "פצצות המין", שתואר כהרכב הדראג הראשון במדינת ישראל.[3][4] ההרכב פעל בעיקר במרכז ישראל, ויתר פעילותה של שניידר הייתה בתל אביב. בשנות ה-70 וה-80 עזבה את תל אביב, התגוררה בערים שונות באירופה, והתפרנסה כרקדנית ואשת בידור, אך גם מזנות.[5] ב-1979 חזרה לישראל, והקימה את הבר "המלאך הכחול" בכיכר רבין.[5]
ב-1989 פתחה בוטיק אופנה, "קיאן", בציריך, שווייץ, בו מכרה פריטים מעיצובה ואופנה צרפתית.[2][7]
במהלך שנות התשעים המאוחרות הקליטה את השירים "אני המלכה של תל אביב" ו"הגברת של המילניום", שניהם למילותיו של ארז ברזוליק וללחנו של אלי סורני, והופיעה בטלוויזיה עם הראשון מביניהם שהפך למזוהה איתה.
ב-2017 השתתפה יחד עם חברתה גולדשטיין בסדרה "נעלמות", בהפקתם של אילן פלד ויאיר קידר.[5][8] חברותן של השתיים תועדה במערכונים וקטעי וידאו שונים שהתפרסמו ברשתות החברתיות, וזכו לחשיפה רבה.[2][9] ב-2019 שיחקה במחזה "למבוגרים בלבד" שעסק במיניות בגיל השלישי. במהלך ההצגה הופיעה עם השיר "אני המלכה של תל אביב".[10]
אקטיביזם להט"בי
עריכהשניידר הייתה בין הנשים הטרנסגנ'דריות הראשונות במדינת ישראל, וחייה עמדו במרכזן של תערוכות על ההיסטוריה של הקהילה הגאה בישראל, של הקהילה הטרנסית בישראל ובעיר חיפה.[7] למרות עוינות החברה בשנים בהם הייתה פעילה, הקפידה שניידר על נראות טרנסית במרחב הציבורי, השתתפה ולא נמנעה מלהביע את דעתה בתקשורת. בריאיון משנת 2000 בתוכנית "הבוקר" בהנחיית גבי גזית ורבקה מיכאלי נזפה בגזית שעשה שימוש מרובה בשמה טרם להליך ההתאמה המגדרית, פעולה המכונה כיום "דדניימינג". באותה תוכנית תיקנה את המנחים פעמים רבות כאשר הדהדו מיתוסים וטעויות הנוגעות לקהילה הטרנסית.[4]
לדבריה, הבינה שרוצה לחיות כאישה כבר בגיל 9.[3][4] לדבריה, הוריה התייחסו אליה כאישה מגיל צעיר, וקיבלו אותה לאחר שעברה את הליך ההתאמה המגדרית.[4] למרות זאת, בריאיון ב-2017 ציינה שאביה הכה אותה אחרי שמצא פאות שהחביאה במזוודה.[5] בעקבות מקרה אלימות זה עברה לתל אביב.[11] ב-1967 עברה לבלגיה, שם עברה ב-8 באפריל 1970 ניתוח להתאמה מגדרית.[3][4][7]
לאורך חייה התמודדה שניידר עם טרנסופוביה רבה מהסביבה, בין היתר מאלימות משטרתית עקב זהותה המגדרית.[2][12] לאחר שנאסרה למספר חודשים בעקבות פריצה וגניבה מחנות פאות, הושמה בכלא לגברים, הוטרדה מינית על ידי הסוהרים והאסירים האחרים, ולבסוף נדחתה על ידי כלא הנשים נווה תרצה לאחר ניסיון מעבר.[12] ב-2015 השתתפה בתוכנית הריאלטי "אקס פקטור", שם הוצגה "כגימיק" ובאופן שמטיל ספק בכנות בזהותה המגדרית.[11] בריאיון ב-2021 טענה שלא התגייסה לצבא בגלל גילוי הומופוביה, בתקופה בה ""החברה כולה הייתה נגד הומואים".[7] ב-2022 הותקפה בתל אביב לאחר שנקלע לוויכוח עם גבר שחסם את המדרכה עם רכבו. המקרה גרר תגובה פומבית מהאגודה למען הלהט"ב.[13]
שניידר זכתה לכבוד והערכה רבים בחייה על פעילותה למען נראות טרנסג'נדרית בישראל. ב-2021 קיבלה אות הוקרה בטקס יום הנראות הטרנסי.[4] באותה שנה הוזכרה במאמר דעה כדמות טרנסג'נדרית ישראלית שראויה לכך שמכללה להטב"ית תקרא על שמה. אמירה זו הגיעה בעקבות פתיחתה של מכללת מרשה, על שם מרשה פ. ג'ונסון, הוקמה על ידי האגודה למען הלהט"ב ביפו.[14] ב-2024 פורסם שהשף אייל שני יפתח מסעדה חדשה בתל אביב בשם "גילה וננסי" על שמן של שניידר וגילה גולדשטיין.[15]
מותה
עריכהב-2021 חלתה שניידר במחלת ריאות שהצריכה אספקת חמצן סדירה. במהלך 2023 לקתה בדלקת ריאות שהחמירה את מצבה, וגרמה למותה.[4] שניידר נפטרה ב-21 בנובמבר 2023, בגיל 72, בעקבות מחלת ריאות קשה ממנה סבלה בחודשיה האחרונים. נקברה בחיפה לצד אחיה הגדול.[3][4]
חיים אישיים
עריכהשניידר התחתנה שלוש פעמים,[2] והתאלמנה פעם אחת. בעלה הראשון עסק במחשבים, ובעלה השני היה רופא מנתח ואיש פוליטיקה.[4] בעלה האחרון, ממוצא אלבני, התגורר עמה בשווייץ אף לאחר הגירושין.[2] מלבד זאת, הייתה מוכרת חברותה ארוכת השנים עם גילה גולדשטיין, אף היא טרנסג'נדרית מוכרת בקהילה הגאה בישראל.[3]
לקריאה נוספת
עריכה- דותן ברום ויואב זריצקי. "זו יש לה פורים כל יום": חריגה מגדרית, פרפורמנס וקרוזינג בחיפה ובתל אביב בשנות החמישים והשישים, זמנים 147, 2022, עמ' 89-76.
קישורים חיצוניים
עריכה
ראיון עם ננסי שניידר, ראיון בערוץ "פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית", באתר יוטיוב, 6 במרץ 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ במקורות שונים מופיעה שנת הלידה של שניידר כ-1955 ("ננסי שניידר – 26.02.1955", יום בהיסטוריה להט"בית, ההסתדרות הציונית העולמית), אך בדיווחים לאחר פטירתה נטען ששנת הלידה שלה היא 1951 (לירוי פיניאן ועידן יוסף-ימין, נפרדים מאגדה: ננסי שניידר הלכה לעולמה בגיל 72, מאקו גאווה, 21 בנובמבר 2023).
- ^ 1 2 3 4 5 6 7
עידו דוד כהן, ננסי שניידר, מעצבת אופנה, אמנית ומחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל, מתה בגיל 72, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 חגי אייד, "היא מתה עם חיוך": פרידה מננסי שניידר, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 עידן יוסף-ימין לירוי פיניאן, נפרדים מאגדה: ננסי שניידר הלכה לעולמה בגיל 72, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 תחיה ברק, "את צריכה לראות איזה חתיכים פונים אלי בפייס", באתר מאקו, 19 בינואר 2017
- ^ ננסי שניידר מספרת על ביקור קוקסינל בארץ, סרטון באתר יוטיוב
- ^ 1 2 3 4 איתי יעקב, ננסי שניידר בת 70: "לא יכולתי לחיות כגבר סטרייט ולא כהומו – רק כאישה", באתר ynet, 20 ביוני 2021
- ^ "ננסי שניידר – 26.02.1955", יום בהיסטוריה להט"בית, ההסתדרות הציונית העולמית
- ^ ערן רוזנצויג, פיפי! כוכבי יוטיוב גאים שיגרמו לכם לפרצי צחוק בלתי נשלטים, באתר מאקו, 9 במרץ 2018
- ^ רותי קדוש, "למבוגרים בלבד" - כמעט כמו סרט פורנוגרפי בתיאטרון: "זיקנה ומין זה לא טאבו", באתר מעריב אונליין, 20 ביוני 2018
- ^ 1 2 אופיר סגרסקי, "פורטיס אמר מה זה, גבר בן 60? ניסו בכל דרך לפגוע בי", וואלה!, 10 במאי 2021
- ^ 1 2 דנה ירקצי, "נשכבנו על הגדר בשביל הקהילה": הטרנסג'נדריות הישראליות הראשונות, באתר וואלה, 7 ביוני 2018
- ^ עידן יוסף-ימין, נורא: ננסי שניידר הותקפה בתל-אביב, באתר מאקו, 14 בינואר 2022
- ^ עידן יוסף-ימין, מכללת מי?, באתר מאקו, 26 באוגוסט 2021
- ^ יעל שטוקמן, המחווה של אייל שני לטרנסיות התל אביביות ועוד חדשות אוכל, Time Out תל אביב, 10 ביולי 2024
