נס חציית הירח

נס חציית הירח או פיצול הירח הוא אחד מהניסים שביצע הנביא מוחמד, מייסד האסלאם, כפי שמסופר במקורות המוסלמיים. הנס אירע במכה לפני ההג'רה, בשנת 617 לספירה, כאשר בני שבט קורייש ביקשו ממוחמד סימן המציין את אמיתות נבואתו. הנביא התפלל והירח נחצה לשני חלקים מעל ג'בל א-נור. חציו הופיע מעל הר "אבו קובייס" וחציו מעל הר "קועייקיעאן", מההרים הסובבים את מכה.

מוחמד מפצל את הירח. ציור פרסי בצבעי מים מהמאה ה-16. פניו של מוחמד מכוסות. מוצג כיום בדרזדן, גרמניה.

בקוראן ובחדית'

המוסלמים מאמינים שהאירוע הוא אחד מהסימנים לאמיתות נבואתו של מוחמד. הנס מוזכר בקוראן בסורת אל-קמר (סורת הירח):

קָרְבָה הַשָּׁעָה וְנִבְקַע הַיָּרֵחַ: וּבִרְאוֹתָם אוֹת יָסוּרוֹ וְאָמְרוּ “כְּשָׁפִים מְמֻשָּׁכִים”: וַיְכָחֲשׁוּ וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם, וְאוּלָם כָּל דָּבָר קָבוּעַ אֵיתָן:

המקור בערבית

اقْتَرَبَتِ السَّاعَةُ وَانْشَقَّ الْقَمَرُ وَإِنْ يَرَوْا آيَةً يُعْرِضُوا وَيَقُولُوا سِحْرٌ مُسْتَمِرٌّ

— תרגום יוסף יואל ריבלין

חלק מהעולמא פירשו שבקיעת הירח שנעשתה היא עדות לתחיית המתים הקרבה, ויש שכתבו שלעתיד הרקיע כולו ייחצה יחד עם הירח, ופיצול הירח הוא בעצם הסרת החלק החשוך מהירח.

לפי המקורות האיסלאמיים בספרי החדית', הנס התרחש בעיר מכה, חמש שנים לפני ההג'רה באחד הלילות, לפני הקרב על בדר. אנשים מן המדבר הגיעו למכה מאוחר יותר, ובני קורייש סיפרו להם שהם ראו את בקיעת הירח. אחד מאנשי המדבר שנקרא 'אבו ג'הל' התכחש לדבריהם ותיאר את הנס כאחיזת עיניים ("כשפים ממושכים"), ולכן נכתבו הפסוקים השני והשלישי בסורה ("ויכחשו וילכו").

פרשנים כגון אל-זמח'שרי, אימאם אל-קורטובי ונוספים פסקו שהאמונה בנס חציית הירח נחשבת למֻתַוַואתִר, החלק שנחשב לאמין ביותר בחדית'. לפי הסיפור, היו עדים לכך חלק מבני לווייתו של מוחמד, הצחאבה, כגון עבדאללה אבן מסעוד, עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב, אנאס ואבן אל-עבאס. האירוע הוזכר גם בצחיח אל-בוח'ארי ובצחיח מוסלם, שהם בין ספרי החדית' הנחשבים ביותר בקרב המוסלמים.

התייחסויות מודרניות

צילום של בקיעים בירח ממשימת אפולו 10, שנת 1969. בתחילת המאה ה-21 הצילום הפך לוויראלי ברשת עם הטענה שהסדקים הם שרידים לנס חציית הירח של מוחמד.

ביקורת

במאה ה-18 הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום הציב מבחן סבירות לקיומם של ניסים. בספרו "מחקר בדבר בינת האדם" הוא הציג את שתי האפשרויות זו מול זו: או שהעדות על הנס אמינה מספיק כדי לקבל שחוקי הטבע הופרו באמת, או שהעדות שקרית באופן כלשהו. שתי האפשרויות ניצבות זו מול זו, תוקפם של חוקי הטבע אל מול אמינותם של עדויות אנושיות. האפשרות שהניסיון האנושי לגביה רב, מקיף ומבוסס יותר – היא זו שתגבר.

לדבריו, למין האנושי יש חיבה מיוחדת לסיפורי פלאות, סיפורים אלה לרוב מתרחשים במקום או בזמן רחוקים מכדי שיהיה אפשרי לבחון אותם בביקורתיות, ובנוסף הם קיימים בדתות מתחרות, ומקזזים זה את אמינותו של זה. על כן הניסיון לגבי תקפותם של חוקי הטבע רב ומבוסס יותר מאשר אמינותם של מסַפְּרים אנושיים.

במאה ה-21

באתרי אינטרנט מוסלמיים רבים שבהם דנו בנושא "הניסים המדעיים שבקוראן" (טענה מודרנית המתבססת על אעג'אז אל-קוראן, פלא הקוראן, ולפיה הקוראן צפה מראש את התגליות המדעיות המודרניות), תמונות תקריב של הירח ועליו בקיעים שצולמו בידי נאס"א זכו לתפוצה רחבה. זאת למרות הקביעה של נאס"א שאין עדות לבקיעה של הירח בעבר, שכן החריצים על פניו הם תופעת טבע הנובעת משינויים גאולוגיים.

ראו גם

• טיעון מן הנס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נס חציית הירח בוויקישיתוף