נפילת משטר אל-אסד
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
נפילת משטר אל-אסד בסוריה אירעה ב-8 בדצמבר 2024, עת השלימו כוחות האופוזיציה הסורית את השתלטותם על הערים המרכזיות בסוריה, ועל עיר הבירה דמשק, במתקפת הפתע בה פתחו 11 ימים קודם לכן, ב-27 בנובמבר 2024. בכך הושלמה נפילת משטרו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד והשושלת שהחלה עם נשיאותו של חאפז אל-אסד ב-1971.
.jpg) | ||
| מפת השליטה של המורדים בסוריה | ||
| מערכה: מתקפת המורדים הסורים (2024) | ||
| מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה | ||
| סוג העימות | עימות מוגבל | |
|---|---|---|
| תאריך | 8 בדצמבר 2024 | |
| קרב אחרי | מבצע חץ הבשן | |
| מקום |
סוריה  | |
| תוצאה |
| |
|
| ||
  | ||
משפחת אסד, משפחה מהמיעוט העלווית, שלטה בסוריה מאז תפס חאפז אל-אסד את הנשיאות ב-1971, תחת מפלגת הבעת'. חאפז בנה משטר עם פולחן אישיות מובהק. לאחר מותו ב-2000, בנו בשאר אל-אסד ירש את השלטון[1], והפולחן סביב המשפחה המשיך להתפשט, תוך שהוא נתפס כ"תקוות העם". עם התפשטות הביקורת הציבורית על הפיכת סוריה ל"גומלוכיה" פרצה המהפכה הסורית ב-2011, שהוביל למלחמת אזרחים שבמהלכה נהרגו כ-580,000 אנשים, מהם 306,000 אזרחים. במהלך המלחמה, הושמעו האשמות חמורות כלפי אסד על פשעי מלחמה, לרבות שימוש בנשק כימי כמו פגיעת סארין בע'וטה ב-2013. עם תחילת מלחמת חרבות ברזל בנובמבר 2024, תקפה חזית המורדים הסוריים את אסד בהשפעת ההסכם שנחתם עם ישראל ולקח חלק בהחלשת כוחות חזבאללה, ששיתף פעולה עם המשטר הסורי.
רקע
עריכה
ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
משפחת אסד, משפחה מהמיעוט העלווית, שלטה בסוריה מאז תפס חאפז אל-אסד את הנשיאות ב-1971, תחת מפלגת הבעת'. חאפז בנה משטר עם פולחן אישיות מובהק. לאחר מותו ב-2000, בנו בשאר אל-אסד ירש את השלטון[1], והפולחן סביב המשפחה המשיך להתפשט, תוך שהוא נתפס כ"תקוות העם". עם התפשטות הביקורת הציבורית על הפיכת סוריה ל"גומלוכיה" פרצה המהפכה הסורית ב-2011, שהוביל למלחמת אזרחים שבמהלכה נהרגו כ-580,000 אנשים, מהם 306,000 אזרחים. במהלך המלחמה, הושמעו האשמות חמורות כלפי אסד על פשעי מלחמה, לרבות שימוש בנשק כימי כמו פגיעת סארין בע'וטה ב-2013. המורדים הסורים פתחו במתקפת פתע ביום שבו נכנס לתוקף הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון. זאת לאחר לחימה ממושכת בין חזבאללה לישראל, שבה נפגע מאוד הארגון, המהווה בן ברית חשוב של אסד.
מתקפת המורדים
עריכה- ערך מורחב – מתקפת המורדים הסורים (2024)
ב-27 בנובמבר 2024, פתחו המורדים הסורים, ובראשם הצבא הסורי החופשי והיאת תחריר א-שאם, בתמיכת טורקיה, במתקפת פתע על צבא אסד בסוריה. במסגרת, הותקף אזור חלב ובהמשך את מחוזות חמה וחומס עד שלבסוף את דמשק. המתקפה כללה שלושה מבצעים שונים: מבצע הרתעת התוקפנות, שהחל ב-27 בנובמבר 2024; מבצע שחר החירות, שהחל ב-30 בנובמבר 2024; ומבצע קרב השיבה, שהחל ב-2 בדצמבר 2024.
לפנות בוקר 8 בדצמבר 2024, הנשיא אסד עזב במטוס פרטי שיצא מנמל התעופה הבינלאומי דמשק. שבוע לפני כן ברחו אשתו, אסמה אל-אסד, עם שלושת ילדיו. הם השתקעו ברוסיה, שהעניקה להם "מקלט על בסיס הומניטרי"[2]. בעקבות זאת, תושבים סורים פלשו אל מעונו הריק של אסד בשכונת אל-מאלכי בדמשק.[3] עוד באותו היום הודחו מתפקידם חברי ממשלה שונים.[4] מנהיג תנועת היאת תחריר א-שאם, אבו מוחמד אל-ג'ולאני,[5] הצהיר כי מוסדות הציבור הסוריים לא יימסרו באופן מיידי לכוחות המורדים, ובמקום זאת יוחזקו זמנית על ידי ראש ממשלת סוריה "לשעבר", מוחמד ראזי אל-ג'לאלי, עד להשלמת המעבר המדיני המלא. אל-ג'לאלי הודיע בסרטון מדיה חברתית כי הוא מתכנן להישאר בדמשק ולשתף פעולה עם העם הסורי, תוך הבעת תקווה שסוריה תוכל להפוך ל"מדינה נורמלית"[6]. אולם, לאחר נפילת המשטר שלטון אסד נצפו מקרים של הוצאות להורג ללא משפט, באופן פומבי, של אישים המזוהים עם השלטון הקודם.[7]
תגובות בין לאומיות
עריכה- ערך מורחב – מבצע חץ הבשן
ישראל – בעקבות הפלת שלטונו של אסד והשתלטות המורדים על המדינה, טנקים וכוחות חי"ר של צה"ל הוצבו בתוך רצועת השטח המפורז שבגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן, כדי למנוע אפשרות לכניסת מורדים לשטח ישראל בחסות ההפיכה.[8] באותו היום יחידת שלדג השתלטה על עמדות צבא סוריה בחרמון הסורי, עם נטישתם.[9][10][11] חיל האוויר הישראלי הפציץ מספר שדות תעופה צבאיים בסוריה, מערכות הגנה אווירית, טילי קרקע-קרקע, ומספר רב של מחסני אמל"ח ומפעלי ייצור נשק.[12]
ארצות הברית – פיקוד מרכז תקף 75 מטרות, בהם בכירי דאעש ומחנות שלו, במטרה למנוע מהארגון לשתמש בכאוס כדי לחזק את עצמו. גם טורקיה ביצעה תקיפות אוויריות במרחב.[13]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 ירון דרוקמן, ליאור בן ארי, האב טובח המונים, הבן כיוון לרפואת עיניים: שלטון הרודנים לבית אסד תם אחרי 54 שנים, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, נעה לוצקי, סוכנויות הידיעות, אסד נמלט לרוסיה: "הוא ומשפחתו זכו למקלט במוסקבה", באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ^ السياسة (2024-12-08). "فيديو لمنزل بشار الأسد في دمشق بعد فراره". السياسة (בערבית). נבדק ב-2024-12-08.
- ^ "Syria rebellion: Rebels say Syria free of Assad after reports he has fled". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-12-08.
- ^ נורית יוחנן, מוחמד אבו אל-ג'ולנאי נולד ובגולן והפך למנהיג כוחות המורדים בסוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בדצמבר 2024
- ^ איתמר בן כליפא, משטר אסד, הסוף: הרודן נמלט, המורדים השתלטו על דמשק | תיעודים היסטוריים, באתר JDN, 8 בדצמבר 2024
- ^ המורדים נוקמים: הוצאות להורג בלתי פוסקות בסוריה, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ יואב זיתון, יאיר קראוס, ליאור בן ארי, "טנקים וכוחות חי"ר חצו את הגבול ונכנסו לאזור החיץ בגולן, הותקף מאגר נשק כימי", באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ^ דיווח: צה"ל כבש את החרמון הסורי, באתר ערוץ 7, 8 בדצמבר 2024
- ^ צה"ל השתלט על החרמון בצידו הסורי; ההחלטה אושרה אמש בקבינט בפה אחד, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2024
- ^ לאחר נפילת משטר אסד: לוחמי שלדג כבשו את הגולן הסורי, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, צה"ל כבש את החרמון הסורי. נתניהו וכ"ץ בגבול: זה יום היסטורי, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ^ Subham Tiwari, Why are Israel, US and Turkey bombing Syria's airbases after Assad's fall?, India Today, 9 בדצמבר 2024