נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות היא יחידה במשרד המשפטים הממלאת פונקציה של נציב קבילות הציבור על מייצגי המדינה במערכת המשפט בישראל, ובהם עורכי דין בפרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית, תביעה מוניציפלית ועורכי דין פרטיים הפועלים במסגרת מיקור חוץ מטעם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. הנציבות פועלת מכוח חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016, שחוקק על ידי הכנסת באוגוסט 2016, וממשיכה חלק מהפעילות של נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שקדמה לה.
ב-19 בדצמבר 2021 מינה שר המשפטים גדעון סער את מנחם פינקלשטיין לעמוד בראשות הנציבות[1]. המינוי לא יצא מיד לפועל בשל כהונתו של פינקלשטיין בוועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים הביטחוניים מבית הסוהר גלבוע. שר המשפטים גדעון סער נתן ארכה לפינקלשטיין לעיכוב בכניסתו לתפקיד, ובמקביל מינה ממלאת מקום. לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע העניק שר המשפטים יריב לוין ארכה נוספת לפינקלשטיין, אך לא האריך את כהונתה של ממלאת המקום, כך שעד ה-1 באפריל 2023, אז נכנס פינקלשטיין לתפקיד, הייתה המשרה בלתי מאוישת.[2] פינקלשטיין אייש את התפקיד בפועל ב-1 ביוני 2023.
רקע להקמת הנציבות
עריכהבעקבות ביקורת מצד גורמים שונים על התנהלות מערך התביעה המשטרתית והפרקליטות הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על הכוונה להקים גוף רשמי שיפקח על פרקליטות המדינה, שיפעל כיחידה עצמאית במשרד המשפטים. ב-16 ביוני 2013 נחתם מסמך עקרונות[3] על ידי שרת המשפטים ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להקמת נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, וזו החלה לפעול ב-1 באפריל 2014, בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל.
הנציבות כללה שני אגפים עיקריים:
- אגף ביקורת, שתפקידו לבצע ביקורת מערכתית, יזומה ושיטתית על התנהלות הגופים המבוקרים, תוך איתור כשלים וצווארי בקבוק מערכתיים ותוך הצעת תהליכי שיפור ופיתוח הן ברמות היחידתית והמערכתית.
- אגף תלונות פרטניות, שתפקידו לברר תלונות פרטניות שהוגשו אליו לגבי הגופים המבוקרים. האגף יטפל בתלונות ופניות שביוזמת הנציבות, שר המשפטים או היועץ המשפטי לממשלה, או תלונה של כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט או תובע.
ארגון פרקליטי המדינה הודיע כי לא ישתף פעולה עם הנציבות החדשה, ובחודש ספטמבר 2014 הכריז על סכסוך עבודה בקשר להקמת הנציבות. בתחילת חודש יוני 2015 הגיעה שרת המשפטים איילת שקד, שנכנסה לתפקידה, להסכמה על הקפאת הביקורת הפרטנית שמבוצעת על ידי הנציבות, ועל מינוי ועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג שתבחן את פעילות הנציבות ואת הצורך בביקורת פרטנית. בחודש אוקטובר 2015 פרסם גולדברג את מסקנותיו[4], ובהן נאמר כי "מנסחיו של מסמך העקרונות שביקשו לשלב יחד את שני סוגי הביקורת, יצרו 'ייצור כלאיים', בלתי מוכר בעולם הביקורת", אך כי יש להקים בחקיקה נציב לתלונות ציבור על פרקליטים, על מנת לאפשר לציבור להגיש תלונות, שתיבדקנה במקרים מסוימים בעלי חשיבות ציבורית ולאחר שיוענקו הגנות שונות שיש להעניק למבוקרים כנהוג בסוגי ביקורת אחרים (כדוגמת סודיות ההליך). כמו כן הוסיף גולדברג כי ניתן יהיה להגיש תלונות גם על היועץ המשפטי לממשלה, וכי הביקורת המערכתית על הפרקליטות תבוצע במסגרת גוף אחר שיפעל במסגרת חוק הביקורת הפנימית[5][6].
בעקבות המלצות אלה הגישה הממשלה לכנסת את הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016[7], וזו אושרה בכנסת ב-3 באוגוסט 2016[8], ובה הוסדרה פעילותה של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, כהמשכו של אגף תלונות פרטניות בנציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות.
ב-12 באוגוסט 2016 מונה השופט דוד רוזן לראש הנציבות החדשה. ב-30 בדצמבר 2021, פרש רוזן ולתפקיד התמנתה עו"ד ליעד צדר כממלאת מקום. ב-1 באפריל 2023 החלה כהונתו של השופט מנחם פינקלשטיין בראש הנציבות והוא החל לאייש את התפקיד בפועל ב-1 ביוני 2023.
תפקיד הנציבות
עריכהכל אדם הרואה עצמו נפגע ממעשה של מייצג המדינה בערכאות רשאי להגיש תלונה לנציבות. גם לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה נתונה סמכות להגיש תלונה לנציבות. לאחר הגשת תלונה על הנציב לבררה, אך קיימת סדרה של תנאים שבהתקיים אחד מהם אין לברר את התלונה. בין תנאים אלה:
- התלונה היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים.
- התלונה מעוררת חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית; תלונה כזו תועבר בידי הנציב לטיפול היועץ המשפטי לממשלה.
- התלונה היא על מעשה שמתקיים (או התקיים) בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה, או הליך משמעתי.
- התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי.
- הנציב סבור כי הממונה על הנילון או כל גורם אחר, הוא הגורם המתאים לבירור התלונה.
הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. מצא הנציב שהתלונה הייתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו. הנציב רשאי להמליץ לפני הנילון ולפני הממונה עליו על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו. מצא הנציב שהתלונה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, לנילון ולממונה עליו, ויציין את נימוקיו.
בראיון עיתונאי שהעניק דוד רוזן לפני סיום תפקידו ביקר רוזן את החוק הנוכחי המגביל פרסום החלטות וטיפול בתלונות בדיונים שמתנהלים, ומגביל את הפניות לנציבות רק לאדם שנפגע במישרין. לדבריו האפקטיביות של הגוף בתקופת כהונתו הגיעה באמצעות פרשנות מרחיבה של החוק, פרשנות אותה שלל בג"ץ במספר תביעות שנוהלו כנגד החלטות שנתן. ואמר שעדיף לסגור את גוף הביקורת באם החוק לא יתוקן[9][10].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ ניצן שפיר, נציב חדש לגוף הביקורת על גופי התביעה: השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2021
- ^ קלמן ליברמן, 19 באפריל 2023
- ^ מסמך העקרונות להקמת נציבות הביקורת
- ^ חוות הדעת של השופט בדימוס גולדברג בעניין גוף ביקורת
- ^
רויטל חובל, דו"ח שהוכן עבור שרת המשפטים ממליץ לאפשר ביקורת על הפרקליטות – ואף על היועמ"ש, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2015
- ^ עידו באום, המסקנה מדו"ח גולדברג: נציבות הביקורת על הפרקליטות תיאלץ להתפצל, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2015
- ^ הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1040 מ-28 במרץ 2016
- ^ גלי גינת וטל שלו, אושר חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות: "אין איש מעל החוק", באתר וואלה, 3 באוגוסט 2016
חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016, ס"ח 2574 מ-11 באוגוסט 2016 - ^ חן מענית ונטעאל בנדל, נציב הביקורת על הפרקליטות ל"הארץ": "אם החוק לא יתוקן, עדיף לסגור את הנציבות", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2021
- ^ יובל יועז, "בערוב ימיי, אני לא הולך לעשות למישהו הנחות", באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2021
