סאות' בנד
סַאוּת' בֶּנְד (באנגלית: South Bend) היא עיר במחוז סיינט ג'וזף, אינדיאנה, ארצות הברית. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2000, מספר תושבי העיר עמד על 107,789 אנשים; באזור המטרופולין של העיר מתגוררת אוכלוסייה בת 316,663 נפשות. זוהי העיר הרביעית בגודלה במדינת אינדיאנה. העיר משמשת כמושב המחוז של מחוז סיינט ג'וזף. זוהי הבירה הכלכלית והתרבותית של האזור שנודע בכינוי מיצ'יאנה, והיא ידועה יותר מכל כמקום מושבה של אוניברסיטת נוטרדאם.
| |||
 | |||
| תצלום אוויר של העיר | |||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 אינדיאנה | ||
| מחוז | סיינט ג'וזף | ||
| ראש העיר | James Mueller | ||
| תאריך ייסוד | 1865 | ||
| שטח | 101.30 קמ"ר | ||
| גובה | 211 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 103,453 (1 באפריל 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1,075.90 נפש לקמ"ר (2006) | ||
| קואורדינטות | 41°40′21″N 86°15′19″W / 41.67250°N 86.25528°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| www.southbendin.gov | |||
היסטוריה
עריכהעמק סיינט ג'וזף היה מיושב במשך תקופה ארוכה באינדיאנים. אחת מהקבוצות הקדומות ביותר שהתיישבו בשטח שעתיד להפוך לצפון אינדיאנה, היא שבט המיאמי. לאחר מכן, אנשי שבט הפותאווטומי (Potawatomi) הגיעו לאזור, בהשתמשם במזון העשיר ובמקורות הטבעיים הנמצאים לאורך הנהר. הפותאווטומי ישבו באינדיאנה במשך תקופה ארוכה, עד לגרושם בשנות ה-40 של המאה ה-19. אחת מהסיבות העיקריות לפופולריות של האזור של סאות' בנד הייתה הקרבה לנהר הקנקקי[1].
המתיישבים הלבנים הקבועים שהתיישבו לראשונה בסאות' בנד, היו סוחרי פרווה שייסדו תחנות סחר באזור. בשנת 1820, הגיע פייר פריסקוץ נווארה (Pierre Frieschutz Navarre), נציג של חברת הפרווה האמריקנית (AFC) של ג'ון ג'ייקוב אסטור. הוא התיישב ליד דאונטאון סאות' בנד של היום[2]. אלקסיס קוקווילרד (Alexis Coquillard), נציג נוסף של ה-AFC, עבר בדרכו בסאות' בנד ב-1823, ושב למקום ב-1824 על מנת להקים שם את ביתו[2][3]. תחנת המסחר הייתה ידועה אז בשם "תחנת סיינט ג'וזף הגדולה". בשנת 1827, ייסד לתרופ מינור טיילור (Lathrop Minor Taylor) תחנת מסחר עבור חברת "סמואל חנה אנד קומפני" (Samuel Hanna and Company)[3]. ב-1829 צמחה העיירה, טיילור וקוקווילרד הקימו משרד דואר, וטיילור נתמנה למנהלו. שירות הדואר של ארצות הברית קרא למקום סאות'הולד (Southold), מחוז אלן, אינדיאנה.[2]. בשנה שלאחר מכן שונה שם המקום לסאות' בנד, ככל הנראה כדי למנוע בלבול, כיוון שקהילות נוספות באזור נקראו בשם סאות'הולד באותו הזמן.
ב-1831, סאות' בנד נקבעה להיות מושב המחוז ואחת מארבע העיירות המקוריות של מחוז סיינט ג'וזף. זמן לא רב לאחר מכן החל התכנון של השטח שעתיד להיות העיר סאות' בנד[2]. העיירה נוסדה רשמית ב-1835 וגדלה במהירות.
בין שנות ה-30 לשנות ה-50 של המאה ה-19, התרכזה רוב עבודת הפיתוח של סאות' בנד באזור תעשייה שנבנה ומוקם בין שתי התעלות הנמצאות לאורך נהר סיינט ג'וזף החוצה את סאות' בנד. מספר סכרים נבנו, וב-4 באוקטובר 1851 הגיע הקטר הראשון לסאות בנד[2]. הדבר הוביל למעבר של עסקים רבים לאזור שבין הנהר לתחנת רכבת. ב-1852 הקים הנרי סטדבייקר (Henry Studebaker) בית מלאכה לעגלות בסאות' בנד. חברת סטדבייקר הפכה ליצרנית העגלות הגדולה בעולם, והיחידה מבין יצרניות העגלות שהצליחה בהסבה לתעשיית הרכבים. החברות זינגר (יצרנית מכונות תפירה) ואוליבר (יצרנית ציוד חקלאי) היו בין החברות שעשו את התעשייה לכוח הדוחף בכלכלתה של סאות' בנד עד לאמצע המאה ה-20[2].
גורם נוסף בהתפתחותה של סאות' בנד, הוא המיקום על כביש מישיגן, הכביש הראשי ההולך מצפון-לדרום בצפון אינדיאנה במאה ה-19[2]. התפתחות חשובה נוספת התרחשה בשנת 1842, כאשר האב אדוארד סורין ייסד את אוניברסיטת נוטרדאם צפונית לעיירה[4]. האוניברסיטה נעשתה לגורם עיקרי בכלכלה ובתרבות של סאות' בנד[5]. בשנת 1865 קיבלה סאות' בנד מעמד של עיר, והבחירות הראשונות לראשות העיר התקיימו ב-5 ביוני 1865[3].
בתי חרושת רבים נוספים נפתחו בסאות' בנד בתחילת המאה ה-20, וההתפתחות המהירה הובילה ליצירת מסילה חשמלית בכל האזור, ובשנת 1925 הוקם שירות חשמלית ממרכז העיר סאות בנד ועד למרכז העיר שיקגו.
בשנת 1950, למעלה ממחצית כוח התעסוקה היה במגזר התעשייה[6]. כתוצאה מקשיים כלכליים, סגרה סטדבייקר את מפעלי הרכב שלה בסאות' בנד בדצמבר 1963[7], נרשמה דעיכה כללית בתעשייה בסאות' בנד, ובשנת 2000 היה חלקה של התעשייה בכלכלת סאות בנד רק 16%. כתוצאה מפיטורים רבים, הצטמצמה אוכלוסיית העיר בכ-30,000 במהלך תקופה זאת[7].
גאוגרפיה
עריכהסאות' בנד ממוקמת במרחק של 8 ק"מ מהגבול עם מדינת מישיגן, ונמצאת במרחק שווה מאילינוי ומאוהיו. המרחק בין סאות' בנד לשיקגו הוא 150 ק"מ. הגדה הקרובה ביותר של ימת מישיגן נמצאת במרחק של 32 ק"מ מהעיר.
על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטחה הכולל של העיר הוא 108.47 קמ"ר, כאשר השטח היבשתי הוא 107.38 קמ"ר, ואילו השטח הימי הוא 1.09 קמ"ר[8].
נהר סיינט ג'וזף זורם מהקצה המזרחי של העיר ומתעקל צפונה בקרבת מרכז העיר, משם ממשיך בכיוון צפון-מערב לעבר ימת מישיגן; זהו מקור שמה של העיר, "סאות' בנד", על שם עיקול הנהר ("bend" באנגלית משמעו "עיקול").
נוטרה דאם צמודה לסאות' בנד מצפון. אזור הדאונטאון של סאות' בנד נמצא בצפון-מרכז העיר, לאורך נהר סיינט ג'וזף. האזור הצפון מערבי של העיר כולל מפעלי תעשייה ואת שדה התעופה סאות' בנד. העיר מישוואקה צמודה לסאות' בנד מדרום.
אקלים
עריכה| אקלים בסאות בנד | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | -0.1 | 2 | 8.3 | 15.5 | 21.3 | 26.6 | 28.5 | 27.4 | 23.6 | 16.7 | 9.2 | 1.9 | 15.1 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -7.8 | -6.3 | −1.8 | 3.8 | 9.3 | 14.9 | 17.4 | 16.6 | 12.1 | 6 | 0.8 | -5.2 | 5 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 58 | 50 | 61 | 82 | 97 | 96 | 102 | 96 | 90 | 84 | 83 | 66 | 964 |
| מקור: Average Weather for South Bend, IN | |||||||||||||
דמוגרפיה
עריכהעל פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 2010, ישנם 101,168 אנשים, 42,908 משקי בית ו-25,959 משפחות בעיר. צפיפות האוכלוסין בעיר היא 1,075.9 קמ"ר. להלן ההתפלגות האתנית בעיר:
- 66.1% לבנים
- 24.6% אפרו-אמריקאים
- 2.8% מעורבים
- 1.2% אסייאתים
- 0.4% אינדיאנים
- 4.9% אחרים
- כמו כן, 8.5% הם היספאנים מגזעים שונים.
להלן התפלגות הגילאים בעיר (הגיל החציוני הוא 33.3 שנים):
- 18-: 27.3%
- 18-24: 10%
- 25-44: 27.1%
- 45-64: 23.1%
- 65+: 12.5%
ולהלן התפלגות המינים בעיר:
פארקים ומקומות בילוי
עריכה
גן החיות פותאווטומי נפתח בשנת 1902, והוא גן החיות הוותיק ביותר במדינה. הוא מכיל למעלה מ-400 בעלי חיים, בשטח של 93,000 מ"ר.
ליד גן החיות פותאווטומי נמצאות חממות פותאווטומי וכן החממות הבוטניות ע"ש אלה מוריס ומיוזל-אליסון (Ella Morris and Muessel-Ellison Botanical Conservatories). חממות פותאווטומי נבנו במקור בשנות ה-20, והחממות הבוטניות נוספו בשנות ה-60[9]. בשנת 2007 היו החממות בסכנת סגירה עקב עלויות תפעוליות גבוהות, אבל גיוס הכספים בקמפיין של החברה הבוטנית של הגדה הדרומית הצליח, והחממות ניצלו מסגירה[10].
בתוך העיר זורם האפיק המזרחי של נהר סיינט ג'וזף, והוא משמש לשיט ולפעילויות של ספורט מים[10].
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סאות' בנד (באנגלית)- סאות' בנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ http://centerforhistory.org/learn-history/local-history
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Palmer, John (2003). "At The Bend In The River". South Bend: Crossroads of Commerce. Arcadia Publishing. ISBN 0-7385-2414-X.
- ^ 1 2 3 Howard, Timothy E. (1907). "Chapter XI The City of South Bend". History of St. Joseph County, Indiana. The Lewis Publishing Company.
- ^ " "About Notre Dame The University of Notre Dame"
- ^ "Notre Dame and The Local Economy:2002"
- ^ "ASouth Bend/Mishawaka - Elkhart/Goshen"
- ^ 1 2 Indiana Business Review "ASouth Bend/Mishawaka - Elkhart/Goshen." Retrieved on 2008-01-02.
- ^ "US Gazetteer files 2010". United States Census Bureau. Retrieved 2012-12-11.
- ^ "South Bend Conservatory", South Bend Parks and Recreation Conservatory Website.
- ^ 1 2 "East Race Waterway", South Bend Parks and Recreation Website.