סאו ויסנטה (כף ורדה)
סאו ויסנטה (בפורטוגזית "סנט וינסנט") הוא אחד מאיי בארלאוונטו, הקבוצה הצפונית בתוך ארכיפלג כף ורדה באוקיינוס האטלנטי, מול חופי מערב אפריקה. הוא ממוקם בין האיים סנטו אנטאו וסנטה לוציה, כאשר תעלת סאו ויסנטה מפרידה בינו לבין סנטו אנטאו.
| |||
 | |||
| נתונים גאוגרפיים | |||
|---|---|---|---|
| קואורדינטות | 16°51′N 24°58′W / 16.85°N 24.97°W | ||
| ארכיפלג | איי כף ורדה | ||
| סוג | אי געשי | ||
| שטח | 226.7 קמ"ר קמ"ר | ||
| גובה מרבי | 744 מטר מטר | ||
| נתונים מדיניים | |||
| מדינה | כף ורדה | ||
| אוכלוסייה | 83,467 (2018) | ||
| עיר ראשית |
מינדלו  | ||
| מגלה | מגלי ארצות פורטוגזים | ||
| תאריך גילוי | 1462 | ||
 | |||
  | |||
היסטוריה
עריכההאי סאו ויסנטה התגלה על ידי המגלה הפורטוגלי דיוגו אפונסו (Diogo Afonso) ב-22 בינואר 1462 (יום וינסנט הקדוש (אנ'))[1]. בשל המחסור במים, האי שימש בתחילה רק ככר מרעה לבקר. כאשר הוקמה עיריית סנטו אנטאו ב-1732, האי סאו ויסנטה היה חלק ממנה. באותה תקופה לא היו בה תושבים קבועים. בשנת 1793 החלה התיישבות באזור מפרץ פורטו גרנדה. בשנת 1838, הוקם מחסן פחם במפרץ פורטו גרנדה כדי שישמש לאספקה לספינות בנתיבי האוקיינוס האטלנטי. בעקבות כך החלה אוכלוסיית האי לגדול במהירות. בתחילת המאה ה-20 איבד נמל מינדלו את חשיבותו לצורך ניווט טרנס-אטלנטי. הגורמים לכך היו המעבר מפחם לנפט כדלק לאוניות, עלייתם של נמלים מתחרים כמו דקאר והאיים הקנריים והיעדר השקעה בתשתיות נמלים. רציף חדש לעגינת אוניות נחנך בנמל בשנת 1962[2].
גאוגרפיה
עריכהלאי צורה מלבנית, עם שטח של 226.7 קמ"ר (87.5 מייל רבוע). ממזרח למערב הוא נמשך 24.3 ק"מ (15.1 מייל) ומצפון לדרום 16.3 ק"מ (10.1 מייל). האי, שמקורו וולקני, שטוח למדי. הפעילות הוולקנית האחרונה התקיימה בפלייסטוקן. למרות שחיקה רבה, עדיין נותרו באי כמה מכתשים, למשל מכתש ויאנה. הנקודה הגבוהה ביותר שלו היא מונטה ורדה, הממוקמת בחלק המזרחי של האי בגובה של 744 מטר. הרים נוספים כוללים את מדיירל (680 מ'), קאישה (535 מ') ומונטה קארה (490 מ').
92.6% מאוכלוסיית האי מתגוררת באזור העירוני של מינדלו, על מפרץ פורטו גרנדה, קלדרה שנפרצת על ידי האוקיינוס. אי קטן, Ilhéu dos Pássaros, נמצא פחות ממייל ימי אחד מחופי מפרץ פורטו גרנדה. ישנם באי מספר נחלים שמים זורמים בהם מדי פעם, כולל Ribeira do Calhau ו-Ribeira de Julião. נמל תעופה ממוקם כחמישה קילומטרים מדרום-מערב למינדלו.
אקלים
עריכהבסאו ויסנטה יש אקלים מדברי חם (בשיטת קפן BWh). הטמפרטורה השנתית הממוצעת במינדלו היא 23.6 מעלות צלזיוס (74.5 מעלות פרנהייט). האי יבש מאוד עם רק 127 מ"מ של משקעים שנתיים במינדלו. רק האזור הגבוה יותר של מונטה ורדה מקבל יותר משקעים.
אוכלוסייה
עריכהבשנות ה-30 של המאה ה-19 מנתה אוכלוסיית סאו ויסנטה כ-356 תושבים. במפקד האוכלוסין של 2010 עמדה אוכלוסיית סאו ויסנטה עמדה על 76,140 תושבים מה שהופך אותו לאי המאוכלס השני בכף ורדה אחרי סנטיאגו. גידול האוכלוסייה השנתי הוא 1.3%. 92.6% מהאוכלוסייה מתגוררת באזורים עירוניים, שהוא השיעור הגבוה ביותר מכל האיים (ממוצע לכף ורדה: 61.8%).תוחלת החיים היא 76 שנים, גבוהה יותר מחלקים אחרים בעולם. שיעור הילודה הוא 2.7% ושיעור תמותת התינוקות הוא 18 לכל 1000 לידות (לשם השוואה 103 בקונגו, 55 בהודו, 27 בטורקיה, 23 בברזיל, 16 ברוסיה, 4 בפינלנד).
רוב האוכלוסייה צעירה; 49% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 25, ו-7.4% מהאוכלוסייה הם מעל גיל 65. באי יש 19,923 משקי בית, מתוכם יש בממוצע 3.8 נפשות למשק בית, נמוך מרמתה של כף ורדה שהוא 4.2 נפשות למשק בית. בשנת 2010 15.1% ממשקי הבית היו בעלי רכב (כף ורדה: 12.7%).
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סאו ויסנטה
הערות שוליים
עריכה- ^ DIRECÇÃO GERAL DO TURISMO, [http://www.portaldoconhecimento.gov.cv/bitstream/10961/4126/1/IRTUR2_SV%20final.pdf INVENTÁRIO DOS RECURSOS TURÍSTICOS DO MUNICÍPIO DE S. VICENTE]
- ^ איי כף ורדה, תורן, 6 במאי 1962