סאלי לוי
סאלי לוי (נולד ב־2 בנובמבר 1883 בוולדורף (באדן) ; נפטר ב־25 באפריל 1941 בברלין) היה הרב האחרון של הקהילה היהודית במיינץ (מגנצא).
ביוגרפיה
עריכה
סאלי לוי נולד בוולדורף בשנת 1883 כבנם של הסוחר וראש הקהילה וילהלם סאלי ורעייתו יוהנה לבית שטרנוויילר. משנת 1902 למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו ובאוניברסיטת ברסלאו. בשנת 1905 הוא קיבל את הדוקטורט בארלנגן עם עבודת גמר על מושג החומר של הרמן לוצה. משנת 1909 היה רב משנה בברסלאו. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה כהן דת בחזית המזרחית והוצב בווילנה. בשנת 1918 ירש את זיגמונד סלפלד כרב הקהילה היהודית במיינץ. סאלי לוי לקח חלק פעיל בחיים הפוליטיים במיינץ. הוא היה גם אחד המייסדים של המרכז לחינוך מבוגרים במיינץ.
לוי תרם גם לחקר ההיסטוריה של מיינץ היהודית, באמצעות שיקום (החזרת מצבות יהודיות עתיקות) בית הקברות יודנסאנד, והקמת מוזיאון לעתיקות יהודיות בבית הכנסת של הקהילה היהודית הליברלית בהינדנבורגשטראסה. בשנת 1925 הפך ליו"ר האגודה לטיפול בעתיקות יהודיות במיינץ.
בתקופת השלטון הנאצי, בשנת 1934, הוטל על לוי לנהל את בית הספר המחוזי היהודי במיינץ, ששכן בבית הכנסת בהינדנבורגשטראסה והיה שמור אך ורק לתלמידים יהודים. הוא מילא תפקיד זה עד מאי 1936. לאחר ביקור בארצות הברית בשנת 1938, חזר למיינץ כדי להמשיך ולתמוך בקהילתו. סאלי לוי שהה במיינץ עד לאביב 1941. ב-1941 החליט להגר. לפני שעזב, הוא ביקש ממישל אופנהיים להיות אחראי על הקשר בין הגסטפו לקהילה היהודית. לוי נסע לברלין על מנת להכין את הגירתו לארצות הברית משם. הוא המתין לויזה במשך שבועות אך נפטר באפריל 1941 כתוצאה מהתקף לב. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בווייסנזה.
בתו רות אייס היגרה לארצות הברית ופעלה כאוצרת אמנות. היא יסדה וניהלה את אוסף מגנס לאמנות יהודית באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה.[1]
לקריאה נוספת
עריכה- Sali Levi, Beiträge zur Geschichte der ältesten jüdischen Grabsteine in Mainz, herausgegeben anlässlich der Rückführung dieser Steine auf den alten "Judensand". Mainz 1926.
- Katrin Nele Jansen: Die Rabbiner im Deutschen Reich 1871-1945 (= Biographisches Handbuch der Rabbiner Teil 2). K. G. Saur, München 2004, ISBN 3-11-916663-4, Bd. 2, S.
קישורים חיצוניים
עריכה
סלי לוי (1883-1941), דף שער בספרייה הלאומית
