סאמי חינאווי
מוחמד סאמי חילמי אל-חינאווי (בערבית: محمد سامي حلمي الحناوي; 1898 – 30 באוקטובר 1950[1]), איש צבא ופוליטיקאי סורי, שלט בסוריה לתקופה קצרה במהלך שנת 1949.
 | |||||
| לידה |
1898 חלב, האימפריה העות'מאנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
31 באוקטובר 1950 (בגיל 52 בערך) ביירות, לבנון | ||||
| מדינה |
סוריה | ||||
| מפלגה |
המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית | ||||
| |||||
  | |||||
חינאווי נולד בעיר אידליב שבצפון מערב סוריה למשפחה מעורבת כורדית וערבית, והתקדם בצבא תחת המנדט הצרפתי עד לתפקיד החשוב של מפקד הבריגדה הראשונה - החטיבה החזקה ביותר בצבא סוריה, המוצבת מול ישראל.
שלטונו
עריכהחינאווי עלה לשלטון על חשבון חוסני א-זעים בהפיכה לבנה, עיקר תומכיו היו חברי מפלגת העם הסורית אשר חתרו ליצירת אחדות בין עיראק לסוריה, ואכראם אל-חוראני הפוליטיקאי הסורי החשוב. לאחר ההפיכה, חוסני א-זעים וראש ממשלתו מוחסן אל-בראזי נשלחו לכלא ושם הוצאו להורג.
שלטונו הקצר של חינאווי התאפיין במספר דברים, אשר היו ברובם תגובה לתקופת שלטונו של זעים לפניו. מדיניות הפנים שלו הייתה הפרדה בין הצבא לפוליטיקה, לאחר שזעים קידם את נורמת 'הקצין הפוליטיקאי'. אולם, ההפרדה הייתה למראית עין בלבד והחזות האזרחית שכללה פרלמנט וממשלה הסתירה את המועצה הצבאית אשר ניהלה למעשה את המדינה. חינאווי הקפיא רפורמות חילוניות, אשר קודמו בתקופת זעים. מבחינת מדיניות חוץ, חינאווי קידם את האיחוד עם עיראק (זעים בסוף דרכו קידם איחוד עם מצרים).
נפילתו
עריכהקידום האיחוד עם עיראק הביא להתנגדות רבה, ויצר אופוזיציה חריפה לשלטונו. אולם הגורם המרכזי בנפילתו הוא אדיב שישכלי, איש צבא אשר תמך בו בעלייתו אך שמר על כוח רב. שישכלי ביצע הפיכה דומה לזו של חינאווי והפיל אותו בדצמבר 1949. חינאווי נרצח באוקטובר 1950 בביירות, על ידי בן דודו של מוחסן אל-בראזי אשר הוצא להורג על ידי חינאווי עם עלייתו לשלטון.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה