סה-מה צ'יין

סְה-מָה צְ'ייֵן (בסינית מפושטת: 司马迁; בסינית מסורתית: 司馬遷; בפין-יין: Sīmǎ Qiān; בערך 145 לפנה"ס – בערך 86 לפנה"ס) היה אבי ההיסטוריונים וההיסטוריוגרפים של סין ואחד ההיסטוריונים הראשונים שלה. מעמדו ופרסומו הוענקו לו בשל עבודתו הגדולה והחשובה ביותר רשומות ההיסטוריון, כתבים הסוקרים את תולדות סין במשך אלפיים שנה מהזמנים של סין המיתולוגית (הקיסר הצהוב) ועד זמנו (תקופת שושלת האן). עבודה זו הניחה את היסודות לעבודותיהם של היסטוריונים והיסטוריוגרפים סינים מאוחרים יותר. בנוסף להיותו היסטוריוגרף והיסטוריון מהחשובים בתולדות סין כמה מצאצאיו כמו סה-מה יאן ייסדו את שושלת ג'ין בסוף תקופת שלוש הממלכות של סין.

סה-מה צ'יין
司马迁

לידה	145 לפני הספירה Hejin, הרפובליקה העממית של סין
פטירה	86 לפני הספירה הרפובליקה העממית של סין
מדינה	שושלת האן המערבית

עבודתו בתור היסטוריון

עבודתו הידועה ביותר ,"רשומות ההיסטוריון", (בסינית "שְׁה גִ'י" - 史记/史記) קבעה מוסכמות חדשות הן בסגנון והן באיכות אליו ישאפו בעתיד היסטוריונים סינים. היא היוותה אבן דרך בכתיבת ההיסטוריה הסינית.

בזמנים שקדמו להופעתו של סה-מה צ'יין ההיסטוריה הסינית נכתבה כהיסטוריה של שושלות בלבד, כאשר תקופה החלה עם עלייתה של שושלת והסתיימה עם נפילתה. החידוש שהכניס סה-מה צ'יין בכתיבת ההיסטוריה כהיסטוריה כללית הנוגעת לכל סין ולא רק לשושלות השליטים שלה השפיע על היסטוריוגרפים והיסטוריונים סינים מאוחרים יותר כגון גֶ'נְג צְ'יָאו וסְה-מָה גואנג. אף על פי שהיסטוריונים מאוחרים יותר רואים בכתיבתו של סה-מה צ'יין את המודל הרשמי לפיו צריך לכתוב היסטוריה, השיטה הסופית המנחה את ההיסטוריון הסיני כיצד לכתוב כתבים וספרים היסטוריים הופיעה מאוחר יותר בימיו של ההיסטוריון באן גו.

סה-מה צ'יין היה גם זה שהציג דרך כתיבה חדשה לסינים - היא כתיבת היסטוריה בצורה של סדרת ביוגרפיות. עבודתו הידועה ביותר, שה ג'י, כוללת יותר מ-130 פרקים ומחולקת לנושאים ספציפיים בצורת תולדות, דיווחים וחיבורים, ולא בצורת ציר זמן כפי שנהוג במערב. בין שאר הנושאים שבהם סה-מה צ'יין עוסק בחיבורו אפשר למצוא דיווחים על כלכלה, מוזיקה, טקסים, דת, לוח השנה הסיני וביוגרפיות מורחבות. השפעתו של סה-מה צ'יין על כתיבת היסטוריה לא הצטמצמה לסין בלבד אלא הגיעה גם למקומות אחרים כדוגמת הממלכות הקוריאניות.

חייו

מקום לידתו של סה-מה צ'יין נקרא בתקופתו לונגמן, ליד המקום שבו שוכנת כיום העיר האנצ'נג אשר במחוז שאאנשי. בתור צאצא למשפחת היסטוריונים ותיקה, אביו, סה-מה טאן, היה מנהל הספרייה הקיסרית והמְתארך הצופה למועד החגיגות של הקיסר האן וו-די. תחת השגחתו של אביו, החל סה-מה צ'יין ללמוד מגיל צעיר מאוד, וכבר בגיל עשר היה בקיא בחלק ניכר מהכתבים הסינים הקלאסיים שנכתבו עד לתקופתו. כאשר התבגר עוד החל סה-מה צ'יין ללמוד אצל צמד הקונפוציאנים הידועים קוֹנג אנְגְווֹ ודונג ג'ונְגשוּ. כאשר הגיע לגיל עשרים החל סה-מה צ'יין בעידודו של אביו לנדוד ברחבי סין במטרה לאסוף חומרים לעבודתו ההיסטורית שה ג'י. במהלך מסעו ניסה לברר את אמיתותן של אגדות ושמועות שרווחו במקומות שבהם ביקר. כמו כן הוא גם ביקר באנדרטות ידועות בזמנו כאשר הבולטות ביניהן היו האנדרטות שייצגו את קברי המלכים המלומדים המיתולוגיים יו ושון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סה-מה צ'יין בוויקישיתוף

• סה-מה צ'יין, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
• כתבי סה-מה צ'יין בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

• סה-מה צ'יין, ברשת החברתית Goodreads
• 'Sima Qian: China's 'grand historian
• סה-מה צ'יין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• צ'יאן סה-מה (145 בערך-86 בערך לפנה"ס), דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.