סוגד (מחוז)
ערך ללא מקורות | |
סוגד (בטג'יקית: Вилояти Суғд; ברוסית: Согдийская область, תעתיק: סוגדייסקאיה אובלסט; בפרסית: ولایت سغد, תעתיק מדויק: ולאית סע'ד) הוא מחוז בצפון-מערב טג'יקיסטן. במחוז ישנם כשליש מהאדמות החקלאיות בטג'יקיסטן, והוא מייצר כשני שלישים מהתמ"ג במדינה. המחוז משתרע על פני 25,200 קמ"ר ובירתו היא העיר ח'וג'נד.
מדינה | טג'יקיסטן |
---|---|
בירת המחוז | ח'וג'נד |
תאריך ייסוד | 27 באוקטובר 1939 |
על שם | ולדימיר איליץ' לנין, סוגדיאנה |
שטח | 25,200 קמ"ר (דירוג: 3) |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 2,823,900[1] (דירוג: 2, 1 בינואר 2022) |
‑ צפיפות | 112.1 נפש לקמ"ר (דירוג: 3, 1 בינואר 2022) |
קואורדינטות | 39°30′N 69°00′E / 39.5°N 69°E |
אזור זמן | UTC +5 |
היסטוריה של האזור
עריכהסוגדיאנה הייתה ממלכה מרכז אסיה שקמה במאה ה-6 לפנה"ס והתפשטה לאורכו של נהר אמודריאן (כיום הנהר סיר דריה). הממלכה כיסתה חלקים מאוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, אפגניסטן וצפון מזרח איראן של ימינו. במשך תקופה, העיר העיקרית הייתה מרקנדה (Marakanda), שהייתה בעבר בירתה של הממלכה. סוגדיאנה הייתה ממלכה חשובה במסחר העתיק ושיחקה תפקיד מרכזי בסחר בין מזרח ומערב, ובשינויי התרבות הדת והסחר באזור.
סוגדיאנה הייתה ממלכה מרכז-אסיתית שהייתה תחת השלטון האחרון של המלך והאושאנא וכיסתה חלק ממסלול הסוחר בין סין לרומא בעת העתיקה. העיר מרקנדה, הבירה של סוגדיאנה, הייתה נקודת מרכז בסחר בהודו, סין ורומא. הממלכה קמה במאה ה-6 לפני הספירה ונפלה בידי הוהאושאנים במאה ה-7 לפני הספירה. כתוצאה מכך, הממלכה התפרקה למדינות קטנות יותר. מרקנדה, הבירה העיקרית, שיחקה תפקיד חשוב בסחר ובתרבות באזור והייתה נחשבת לעיר מרכזית באזור.
סוגדיאנה או סוגדיאנה בכללותה השתרעה באזור שבין אוזבקיסטן, טג׳יקיסטן וקזחסטן של ימינו, והתאכלסה על ידי הסוגדים ומיעוטים נוספים ממערב אירו-אסיה הגדולה. בין עריה המרכזיות ניתן למנות את בוכרה (Bukhara), קאש (Kesh), סמרקנד (Samarkand) וחוג׳נד (Kaujand).
דמוגרפיה
עריכהעל פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022 אוכלוסיית המחוז מנתה כ-2.82 מיליון בני אדם - 28.56% מתושבי המדינה. הרכב האוכלוסייה של המחוז בשנת 2010 היה 84% טג'יקים, 14.8% אוזבקים, 0.6% קירגיזים, 0.4% רוסים ו-0.1% טטרים.[דרוש מקור]
מאפיינים תרבותיים
עריכההסוגדים היו סוחרים על דרך המשי שנהנו מהגנת השליטים הטורקים בדרכם ליעדיהם המסחריים, בתמורה להובלת סחורות פיתוח מסחרי והפצת ידע בתחומים שונים, ביניהם קליגרפיה, גאוגרפיה של האזור, דת ועוד.
בתיאורים סיניים קדומים תוארו הסוגדים כ״עם המשונה ביותר עלי אדמות, שאנשיו מתעניינים רק בכסף ודת - והפצתן לאורכם ולרוחבם של אלפי מילין״. [דרוש מקור]
בפתגם שהיה נפוץ בקרב עמי האזור (בעיקר באזור מערב אירו-אסיה הגדולה) נטען כי: ״אין טורקי מיושב ומתורבת שחי בעיר ללא אדם מתוחכם לצידו, ואין אדם מיושב ומתורבת שחי בעיר ללא טורקי שיגן עליו״ (ניסוח חופשי מטורקית), כלומר ההגנה הטורקית קריטית לפיתוח וקדמה, והפיתוח והקדמה קריטיים להצלחה הטורקית.
דבר זה מצביע על היחס בין הסוגדים ויכולותיהם במסחר ופיתוח ידע, ובין ההגנה שנדרשה להם לניהול ענייניהם.
גם במהלך האביב הערבי ב-2011 היו מי שצעקו בהפגנות כי נדרש ״טורקי עם נבוט״ כלומר הגנה טורקית משמעותית יותר.
שפת הסוגדים
עריכהשפתם של הסוגדים הושפעה רבות מעמי האזור ולמעשה כמעט כל מקורותיה הגיעו מבחוץ, בעיקר מעמי האזור שהתיישבו לאורכה של דרך המשי.
דבר זה כשלעצמו מעיד על חשיבותם המסחרית.