סויוז TM-17
סויוז TM-17 (ברוסית: Союз TM-17) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-1 ביולי 1993 מקוסמודרום בייקונור שנמצא בקזחסטן ומופעל על ידי רוסיה. המטרה הייתה לבצע עגינה בתחנת החלל מיר.
 | |||
 | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| כן שיגור | קוסמודרום בייקונור, כן שיגור 1 | ||
| שיגור | 1 ביולי 1993 14:32:58 UTC | ||
| נחיתה | 14 בינואר 1994 08:18:20 UTC | ||
| משך המשימה | 196 ימים, 17 שעות, 45 דקות 22 שניות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
7,150 ק"ג  | ||
| משגר |
סויוז U2 | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 3070 הקפות | ||
| אפהליון |
397 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
388 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
92.4 דק' | ||
| נטיית מסלול |
51.65 מעלה | ||
| תחנת עגינה | תחנת החלל מיר | ||
| תאריך עגינה | 3 ביולי 1993 | ||
| תאריך עזיבה | 14 בינואר 1994 | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
וסילי ציבלייב, אלכסנדר סרברוב, ז'אן פייר אניירה | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
22704 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
1993-043A | ||
  | |||
צוות
עריכה- וסילי ציבלייב - מפקד
- אלכסנדר סרברוב - מהנדס טיסה
ז'אן פייר אניירה (במהראה בלבד)
צוות גיבוי
עריכה- ויקטור אפנסייב - מפקד
- יורי אוסצ'וב - מהנדס טיסה
- קלודי אניירה
תיאור המשימה
עריכה"סויוז TM-17" שוגרה ב-1 ביולי 1993 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז-TM. השיגור בוצע מכן שיגור מס' 1 בעזרת משגר סויוז U.
עגינה לתחנת החלל מיר בוצע ב-3 ביולי למודול הבסיסי של תחנת החלל ועברה ללא בעיות. בתחנת החלל כבר פעלה משלחת מס' 13 בפיקוד גנאדי מנאקוב.
במשך שלוש שבועות התבצעו תוכניות ניסוי במסגרת פרויקט Altair[1] תוך שיתוף פעולה עם ז'אן פייר אניירה הצרפתי. התוכנית הוכנה בשיתוף פעולה בין המדינות. תוצאות המחקרים הועברו ישירות למרכז הבקרה הצרפתי תוך שימוש בלוויין תקשורת "לוץ'". המחקרים בוצעו בתחום הרפואה, ביולוגיה, אסטרופיזיקה ותורת החומרים. הציוד הנדרש הגיע לתחנת החלל מראש בחללית פרוגרס M-18. לאחר 20 ימים ז'אן פייר אניירה חזר לכדור הארץ בחללית סויוז TM-16 ביחד עם צוות המקורי של החללית.
ז'אן פייר אניירה ביחד עם חברי משלחת מס' 13 עזבו את תחנת החלל ב-21 ביולי בחללית סויוז TM-16.
וסילי ציבלייב ואלכסנדר סרברוב המשיכו בשהייה בתחנת החלל במסגרת משלחת מס' 13. חללית "סויוז TM-17" שימשה חללית חירום.
ב-10 בינואר 1994 לתחנת החלל התחברה חללית סויוז TM-18 החלה חפיפה עם חברי הצוות של משלחת מס' 15.
ב-14 בינואר 1994 בשעה 7:37 חללית "סויוז TM-17" התנתקה מתחנת החלל כאשר על סיפונה וסילי ציבלייב ואלכסנדר סרברוב. במהלך תמרון בקרבת תחנת החלל מיר לצורך בחינת מודול "קריסטל" ציבלייב דיווח על בעיות בשליטה על החללית. צוות שנותר בתחנת החלל נכנס לחללית סויוז TM-18. בשעה 7:47 סרברוב הודיע למרכז הבקרה שהתרחשה התנגשות עם תחנת החלל וקשר עם החללית נותק. הקשר חודש ב-8:02. ניתוח האירוע שבוצע בהמשך הראה שהייתה התנגשות באזור חיבור של מודול "קריסטל" למודול בסיסי של תחנת החלל. במהלך הנחיתה עצמה לא היו בעיות והיא התרחשה בשטח קזחסטן כמתוכנן.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה