סוכות (עבר הירדן)
סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צרתן ואדם.
תולדותיה
עריכהבספר בראשית היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של יעקב מארם נהריים לארץ כנען:
”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת”[1][2].
על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם.
בספר יהושע נזכרת העיר כאחת מערי שבט גד שבבקעת הירדן המזרחית: ”וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן”[3].
בספר שופטים מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של גדעון כאשר נלחם במדיינים:
”וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת ה' אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת”[4]
בספר מלכים מסופר כי בין סוכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק שלמה המלך את כלי המקדש[5].
סוכות נזכרה ברשימת הערים שכבש מלך מצרים שישק הראשון בכנען, ב-924 לפנה"ס בערך. הרשימה נחרטה על גבי השער הבובסטידי שהקים שישק בכרנך לזכר ניצחונו.
זיהוי
עריכהבמאה ה-20 הוצע לזהותה במספר אתרים:
זיהוי אחד הוא ב"תל דיר עלא" שבעבר הירדן, בסמוך לשפכו של נחל יבוק (בשמו הערבי: א-זרקא) אל נהר הירדן. זיהוי זה נתמך על ידי החוקר יוחנן אהרוני. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס. זיהוי זה מתבסס על התלמוד הירושלמי, בו זוהתה העיר המקראית עם יישוב שנקרא בתקופת חז"ל בשם "דרעלה": ”בית הרים - בית רמתה, בית נמרה - בית נמרון, סוכות - דרעלה, צפון - עמתו”[6].
זיהוי אחר הוא ב"תל א-חצאן" בסמוך לנחל יבוק. התל ממוקם מצפון מזרח לאתר דאמיֶה, שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות, ונמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה עד ראשית תקופת הברזל.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- הערך: סכות (ב), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 18, 120.
- The Eerdmans Bible Dictionary - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993
קישורים חיצוניים
עריכה- יצחק מייטליס, מדוע בנה יעקב בית בסוכות, באתר דעת
פרק 14 – דבר היום: שלומית בונה סוכות – על העיר סוכות במקרא בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ז.
- ^ לא התברר מדוע קרא יעקב למקום על שם מבנה ארעי ולא על שם מבנה קבע.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.
- ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוקים ד'–ט'.
- ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ו.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.