סוכנות חלל

גוף ממשלתי מטעם המדינה האחראי על מחקר החלל וניצולו

סוכנות חלל היא גוף ממשלתי מטעם המדינה האחראי על מחקר החלל וניצולו. כמעט בכל המדינות שיש להן נוכחות בחלל קיימת סוכנות אזרחית כזאת (אחד החריגים לכך היא תוכנית החלל הסובייטית שנוהלה על ידי הצבא).

תיאור על יכולותיהן השונות של סוכנויות החלל הלאומיות בעולם:
  מדינות שקיימו משימות מאוישות לגרמי שמים אחרים (בנוסף ליכולות המתוארות מתחת)
  מדינות שהפעילו תחנות חלל מאוישות (בנוסף ליכולות המתוארות מתחת)
  מדינות ששיגרו אדם לחלל (בנוסף ליכולות המתוארות מתחת)
  מדינות ששיגרו גשושיות לחקר מערכת השמש (בנוסף ליכולות המתוארות מתחת)
  מדינות בעלות יכולות שיגור עצמאיות (בנוסף ליכולות המתוארות מתחת)
  מדינות המפעילות לוויינים
  מדינות ללא אף מן היכולות המתוארות מלמעלה

חלק מתפקידי סוכנות החלל הם:

סוכנויות החלל משתנות בגודלן בצורה משמעותית ממדינה למדינה בהתאם למשאביה הכספיים של המדינה ולשאיפותיה. כך למשל סוכנות החלל הישראלית מעסיקה אלפיים עובדים בעוד נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) מעסיקה עשרות אלפים.

במשך רוב שנות פיתוח החלל, היה החלל נחלתן הבלעדית של סוכנויות החלל השונות אולם בשנים האחרונות החלו אנשים פרטיים להצטרף לפיתוח החלל, למשל במסגרת קרן פרס X (אנ').

כיום, חברות מסחריות רבות בעיקר מתחום התקשורת משתמשות בחלל הלא רחוק מכדור הארץ לצורך שיגור לוויינים ותפעול עצמים במסלול. ואולם חברות מסחריות מתחומים שונים החלו להתעניין גם בחלל, חלקן מתוך הציפייה כי הביקוש לתיירות בחלל ילך ויגבר, אחרות כבר ראו פוטנציאל בכריית משאבים מהירח, והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.

סוכנויות החלל הממשלתיות בעלות ניסיון רב בתחום החלל משתפות ידע עם החברות המסחריות כדי לחזק את הפיתוח האזרחי בתחום החלל. ישראל חתמה על הסכמים עם האיחוד האירופי להצטרפות לפרויקט גלילאו כדי לאפשר לחברות מקומיות להשתלב בפיתוח לוויני ניווט. הסכמים אלו צפויים לסייע בדחיפת התעשייה המקומית לכיוון חקר החלל בעזרת הידע שנצבר על ידי סוכנות החלל האירופאית כיוון שלסוכנות החלל הישראלית אין את הידע ולא התקציב לפתח יישומי חלל בכוחות עצמה.

סוכנויות חלל חשובות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סוכנות חלל בוויקישיתוף