דבורה (כלי שיט)
הדבורה היא סדרת ספינות סיור קלות מתוצרת מפעל רמת"א של התעשייה האווירית לישראל, המשמשות בפלגות הבט"ש של חיל הים הישראלי לפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) ולסיכול פעולות טרור ימיות. כיום משרתות בחיל הים דבורות משלושה דגמים: דבורה סימן 1, סופר דבורה סימן 2 וסופר דבורה סימן 3.
דבורה סימן 1
עריכהבסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, בעקבות התפתחות אמצעי הלחימה בקרב ארגוני הטרור, נולד הצורך בשיפור ספינות הדבור ששירתו אז בחיל הים הישראלי למה שנקרא אז "דבור מוסב", בעל מנועי GENERAL MOTORS V16 (בעלי 16 בוכנות), מכלי דלק נוספים ותורן יעיל יותר לגילוי מטרות במכ"ם. אך לאחר זמן מה הוחלט כי יש צורך בכלי חדש שיענה להתפתחות המהירה של ארגוני הטרור. בשנת 1977 השיק מפעל רמתא של התעשייה האווירית את ה"דבורה": ספינת בט"ש המבוססת על הדבור אך גדולה יותר ומהירה יותר[1]. הדבורה התבססה על התכנון והמבנה של הדבור, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות יותר (שליטה ובקרה, מנוע, מערכת הנעה, אמצעי לחימה, אלקטרוניקה). בשנת 1989 הוחלט בחיל הים להצטייד בדבורה.
בחיל הים משרתות שתי ספינות מדגם "דבורת שערים" - זהו דגם דבורה מסדרת היצור הראשונה.
הספינות מדגם זה, שתוכנן ונבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, הצטרפו לחיל הים הישראלי בשנת 1989. הדגם התבסס על זה של ספינת הדבור הישראלית והניסיון הרב שנצבר בשימוש בה, בייחוד למטרות לוחמה בטרור והגנה על החופים. הספינות מדגם זה ארוכות מן הדבור ב-1.8 מטרים (6 רגל), מהירותן גבוהה יותר והן כוללות טכנולוגיות שליטה, בקרה, הנעה וגילוי מתקדמות יותר. בנוסף לכך מערך המגורים הפנימיים גדל במדור מגורים אחד נוסף וכן הוגדלה תכולת מכלי הדלק על מנת להקנות לספינות משך שהייה ארוך יותר בים.
-
דבורה של התעשייה האווירית נושאית טילי גבריאל שנמכרה מאוחר יותר לטייואן.
-
מפקד חיל הים אלוף מיכה רם מברך בנמל אילת את אנשי זירת ים סוף בהנפת נס שירות פעיל על שתי הדבורות שנרכשו חזרה מהכוחות הלבנוניים לידו מפקד הזירה אל"ם אריה גביש, נובמבר 1991.
סופר דבורה
עריכהדגם בעל כושר תמרון ואלקטרוניקה מתקדמים יותר מן הדבורה סימן 1. ספינות מדגם זה נקלטו בחיל הים בשנת 1996. באותה שנה גם נחתם הסכם עם חיל הים ההודי לאספקה של ה"סופר דבורה" מייצור מקומי, ספינות שנבנו במספנת גואה בהודו, אך צוידו במערכות ראיית לילה מתוצרת אל-אופ ותותח מיוצב מתוצרת רפא"ל[2].
סופר דבורה סימן 2
עריכהשדרוג של ה"סופר דבורה" שבוצע על ידי מפעל רמתא של התעשייה האווירית בתחילת שנות ה-2000. דגם זה נחשב לאחד מהמתקדמים מסוגו בעולם בזמנו. חיל הים ההודי היה הלקוח העיקרי של ה"סופר דבורה סימן 2" והוא רכש 7 ספינות מדגם זה. חיל הים הישראלי רכש 2 ספינות[3]. חיל הים הסלובני רכש דבורה סימן 2 אחת.
-
דבורה 820 ראשונה מדגם סופר דבורה סימן 2.
-
סופר דבורה סימן 2 של הצי הסלובני.
-
אמצעי תצפית ואנטנות קשר בתורן הדבורה.
סופר דבורה סימן 3
עריכהסופר דבורה סימן 3 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | ספינת סיור קלה לביטחון שוטף |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | דבורה |
סדרה קודמת | סימן 2 |
סדרה עוקבת | סימן 4 |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | התעשייה האווירית לישראל |
הושקה | 2004 |
תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־20 שנה) |
מידות | |
הֶדְחֶק | 58 עד 76 טון |
אורך | 28.7 מטר |
רוחב | 5.6 מטר |
שוקע | 1.4 |
נתונים טכניים | |
מהירות | 45 עד 52 קשר (83 עד 95 קמ"ש)[4] |
גודל הצוות | 10 עד 16 |
טווח שיוט | 2,222 ק"מ במהירות של 17 קשר (=1,200 מילים ימיים)[4] |
גובה התרנים | 6 מטר מעל הסיפון |
הנעה | 2 מנועי 4000 MTU |
צורת הנעה | מדחף, שיטת Arneson Surface Drives/ משאבת דחף סילוני (Water jet) |
כמות הדלק | 14500 ליטר/ 12900 ליטר |
מתקני התפלה | יש |
אמצעי לחימה | |
חימוש |
עמדת טייפון עם תותח אוטומטי מיוצב 25 מ"מ של רפא"ל מק"כ 0.5 מדגם בראונינג M2HQCB שני מקלעי מאג 7.62x51 מ"מ נאט"ו פצצות עומק |
ספינות הסופר דבורה סימן 3 כוללות שיפורים בעיקר במערכת ההנעה המאפשרת תמרונים מהירים וחלקים יותר, וכן נבנו באופן מודולרי - תכונה המאפשרת התקנת אמצעי לחימה ומערכות שונות לפי דרישות הלקוח, וכן שדרוג מתמיד של הספינות עם ההתפתחויות בתחום האלקטרוניקה, המכ"מים וכלי הנשק. במהלך השנים נקלטו בחיל הים גם דבורות המונעות בעזרת מערכת סילון, השואבת מים בעוצמה רבה ופולטת אותם דרך מערכת נחירים, וכך מאפשרת תמרונים חדים על ידי הפניית הזרם לכיוונים שונים, בדומה למנועי סילון המשמשים במטוסי סילון.
11 ספינות מדגם זה נקלטו בחיל הים החל משנת 2004. כיום, ספינות מדגם זה מהוות את עיקר עמוד השדרה של צי הבט"ש של חיל הים הישראלי, והן החליפו בהדרגה את ספינות ה"דבור" וה"נחשול". ספינות אלה משרתות לצד ה"שלדג" וה"צרעה", שנועדו לבט"ש באזור החופים ולמרדפים בעומקי מים רדודים.
מדינות משתמשות
עריכה- ישראל: חיל הים הישראלי רכש 9 דבורות, 4 סופר דבורה סימן 2, ו-10 סופר דבורה סימן 3.
- סרי לנקה: חיל הים של סרי לנקה מפעיל 4 ספינות דבורה. שתי ספינות נרכשו בשנת 1984 ועוד 4 ספינות נרכשו ב-1986. שתיים מהן טבעו ב-1995 ו-1996 4 סופר דבורה סימן 2 (5 נרכשו, אחת מהן טבעה). 6 סופר דבורה סימן 3.
- הודו: 7 סופר דבורה סימן 2[5].
- אריתריאה: 6 סופר דבורה סימן 2[6].
- סלובניה: 1 סופר דבורה סימן 2
- טאיוואן: 20 דבורות שמכונות Hai Ou-class (שחף) נרכשו בשנות ה-70 ויצאו משרות בשנת 1999. הן הוחלפו ב-26 דבורות משופרות שמכונות Kuang Hwa No 6.
- גמביה: בשנת 2009 רכשה גמביה 4 דבורות משופרות בעסקה סיבובית דרך טאיוואן שמכרה למלאווי בשנת 2008.
- פרגוואי: 2 דבורות נרכשו מטאיוואן בשנת 1994.
במרץ 2015 הודיעה התעשייה האווירית על מכירת 4 ספינות סופר דבורה סימן 3 למדינה אפריקאית[7]. בספטמבר 2015 דווח על רכישת ספינות סופר דבורה סימן 3 בידי מיאנמר.
מקורות וקריאה נוספת
עריכה- גדי שכטר, תולדות הדבורה, מוזיאון ההעפלה וחיל הים, 2014.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ספינת סיור מדגם דבורה, באתר חיל הים הישראלי, 1
- רותי רודנר, זמזום הדבורה, 'בין גלים' 170–171 יוני 1987, עמ' 5.
- רותי רודנר, סיגל בוכריס ורענן צ'רבינסקי, חדשות בין גלים: ספינת דבורה, 'בין גלים' 175 אוגוסט 1988, עמ' 22.
- אבי אובל, עוקצה של הדבורה - הצטיידות ראשונה, 'בין גלים' 177 אפריל 1989 עמ' 16.
- גלריית תמונות של אימון על "דבורה", ערוץ דובר צה"ל בפליקר
- סופר דבורה מאת אמיר בר שלום באתר new-techonline.com.
- דוד בר-יוסף, דבורה קטלנית על פני מים גועשים, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 68.
- קורין אלבז־אלוש, הו רב חובלת, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בספטמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ "דבורה" ־ ספינת סיור חדשה בחיל הים ש"עקיצתה" מכאיבה, מעריב, 2 במאי 1977
- ^ דרור מרום, תע"א תספק להודו ספינת 'סופר-דבורה, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1996
- ^ דרור מרום, צבא הודו חשף שתי ספינות "סופר-דבורה 2" שרכש ממפעל רמת"א של התעשייה האווירית, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2003
- ^ 1 2 יואב זיתון, חיזוק לחיל הים: צפו ב"סופר דבורה", דור 4, באתר ynet, 30 בספטמבר 2013
- ^ סופר דבור סימן 2 באתר בהרט רקשק
- ^ סופר דבורה סימן 2 באתר ביטס
- ^ אורה קורן, התעשייה האווירית תספק 4 ספינות למדינה באפריקה בשווי עשרות מיליוני דולרים, באתר TheMarker, 31 במרץ 2015