סוקרה

סוקרה
**Sucre**
סמל סוקרה סמל סוקרה	דגל סוקרה דגל סוקרה
	הרקולטה
מדינה / טריטוריה	בוליביה
מחוז	צ'וקיסאקה
ראש העיר	איידה נאווה
תאריך ייסוד	20 בנובמבר 1538
על שם	אנטוניו חוסה דה סוקרה
שטח	1,768 קמ"ר
גובה	2,750 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	300,000 (2011)
קואורדינטות	19°02′02″S 65°15′45″W / 19.0339°S 65.2626°W
אזור זמן	UTC -4
	http://www.hamsucre.gov.bo
אתר מורשת עולמית
	העיר העתיקה של סוקרה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991, לפי קריטריונים 4
חלק מתוך	מחוז צ'וקיסאקה
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בוליביה רגילה) לה פאס קוצ'במבה סנטה קרוס פוטוסי טרינידד סאלאר דה אויוני ברזיל פרגוואי ארגנטינה צ'ילה פרו סוקרה

ערך זה עוסק בעיר הבירה החוקתית של בוליביה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סוקרה (פירושונים).

סוקרה (בספרדית: Sucre) היא הבירה החוקתית של בוליביה, העיר הרביעית בגודלה בבוליביה (לאחר סנטה קרוז, לה פאס וקוצ'במבה) ומושב בית המשפט העליון של המדינה (מקום מושבם של הממשלה והפרלמנט הוא בירתה השנייה של המדינה, לה פאס). העיר ממוקמת בדרום מרכז המדינה, ובגובה של 2,800 מטרים מעל פני הים, היא עיר הבירה השנייה בגובהה בעולם, אחרי קיטו (לה פאס גבוהה יותר משתי הערים). בשנת 2006 התגוררו בה כ-225,000 אלף תושבים.

היסטוריה

מראה בעיר

הספרדים ייסדו את העיר ב-20 בנובמבר 1538 בשם "סיודד דה לה פלטה דל לה נואבה טולדו" (Ciudad de la Plata de la Nueva Toledo; מילולית: עיר הכסף של טולדו החדשה). בסמוך להקמתה, הוציא מלך ספרד, פליפה השני, צו שהפך אותה לבירת האאודיינסיה צ'רקאס, כחלק ממלכות המשנה של פרו. האאודיינסיה השתרעה בשטח שמהווה כיום את רוב בוליביה, פרגוואי, צפון ארגנטינה וצ'ילה וכן את דרום פרו.

בראשית המאה ה-17 הוקמו בעיר כמה מוסדות חשובים, ובהם המנזר הפרנציסקני "הרקולטה" (1601) ואוניברסיטת סן פרנסיסקו חאווייר (1624). ב-1609 מונה לעיר ארכיבישוף, והיא משמשת כמרכזו של הממסד הקתולי בבוליביה גם כיום. במהלך מאה זו, הוחלף שמה של העיר, והיא נקראה צ'וקיסאקה (Chuquisaca), שיבוש שמו של המקום בפי בני שבט הצ'רקה – צ'וקצ'אקה (Choquechaca).

לאחר עצמאות בוליביה, ב-1825, הייתה סוקרה לבירתה של המדינה, וב-1839 הוענק לה שמה הנוכחי, על שמו של לוחם העצמאות אנטוניו חוסה דה סוקרה. במהלך המאה ה-19 דעכה חשיבותה של העיר הסמוכה לה, פוטוסי, עקב הידלדלות מרבצי הכסף, והדבר השפיע גם על סוקרה. האזור, שהיה בעבר לאחד העשירים והמאוכלסים ביבשת אמריקה כולה, הפך לאזור נידח. בשל כך, עקרה ממשלת בוליביה ב-1898, והעבירה את מקום מושבה ללה פאס.

אדריכלות

פנורמה של העיר

רחובותיה של סוקרה בנויים שתי וערב, כמקובל בערים קולוניאליות. העיר נחשבת לאחת הערים שבהן השתמר סגנון הבנייה הספרדי הקולוניאלי באופן הטוב ביותר באמריקה הלטינית.

בעיר מבנים דתיים חשובים ובהם כנסיית סן לָסָארוֹ, שנבנתה ב-1544 כנסיית לה מֶרסֶד בעלת הקפלה המרשימה, מנזר סן פרנסיסקו חוויאר והקתדרלה, שבנייתה החלה ב-1571 ונמשכה כמאה שנה.

מבנים מרשימים אחרים בעיר כוללים את בית החולים שהוקם ב-1554, אוניברסיטת סן פרנסיסקו חוויאר, בית המשפט העליון, ואת קאסה דה לה ליברטאד ("בית העצמאות") שבו התכנס הקונגרס הבוליביאני לראשונה. הספרייה הלאומית של בוליביה שוכנת אף היא בסוקרה, ובה למעלה מ-100 אלף ספרים.

בשנת 1991 החליט ארגון אונסק"ו להכריז על המרכז ההיסטורי של סוקרה כעל אתר מורשת עולמית. בנימוקי הבחירה צוין כי המורשת העשירה של המרכז ההיסטורי מציגה באופן מצוין ושמור היטב את הארכיטקטורה האופיינית לאמריקה הלטינית, המשלבת בין המסורת המקומית לסגנונות שהובאו מאירופה.

תיירות

הארכיטקטורה הקולוניאלית בסוקרה, שהשתמרה יפה, מהווה מוקד משיכה לתיירים. על המבנים החשובים והמפוארים בעיר נמנים הקתדרלה, בית המשפט העליון, בניין האוניברסיטה, קאסה דה לה ליברטאד, קפלת גואדלופ (נבנתה ב-1617), וכנסיות לה מרסד, סן פרנסיסקו, סנטה ברברה, סנטו דומינגו, סן מיגל, סנטה מוניקה וסן לסארו. מבנה מפואר נוסף, המצוי שבעה קילומטרים מחוץ לעיר, הוא ארמון הגלורייטה, המשלב סגנונות אדריכליים שונים – מורי, גותי, רנסאנס, בארוק ונאו-קלאסי.

בעיר מספר מוזיאונים: בקאסה דה לה ליברטאד מוצגים הקשורים בהיסטוריה של בוליביה ובעצמאותה, וכנסיית הרקולטה משמשת כמוזיאון לאמנות. מוזיאונים נוספים הם מוזיאון צ'רקאס (אף הוא מוזיאון לאמנות), המוזיאון לאמנות מודרנית, המוזיאון האנתרופולוגי והמוזיאון האתנוגרפי לטקסטיל.

קילומטרים ספורים מסוקרה, בשטחה של מחצבה שוכן אתר קאל אורקו (Cal Orko), שבו נמצאו מאובנים של דינוזאורים מסוגים שונים, וטביעות רגליים של דינוזאורים. אף הכפרים הסובבים את סוקרה מושכים תיירים, ובמיוחד טראבוקו, שבו שוק יום א' ססגוני.