סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים

סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים
The Six Million Dollar Man
	תמונת הפתיחה בה נראה השחקן לי מייג'ורס, המגלם את דמותו של אוסטין, רץ בהילוך איטי
מבוסס על	סייבורג (אנ')
סוגה	מדע בדיוני
יוצרים	קנת' ג'ונסון
כותבים	מרטין קיידין
בימוי	Reza Badiyi
שחקנים	לי מייג'ורס; ריצ'רד אנדרסון; מרטין ברוקס
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מספר עונות	5
מספר פרקים	100 + 6 סרטי טלוויזיה
תוכנית המשך	האישה הביונית
הפקה
מפיק	קנת' ג'ונסון
מפיקים בפועל	הארווי בנט
חברת הפקה	ABC
הפצה	NBCUniversal הפקות
מוזיקה	אוליבר נלסון, ג'רי פילדינג, בני גולסון, מארק סנואו, סטו פיליפס, מייק פוסט, ג'יי ג'יי ג'ונסון, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
אורך פרק	60 דקות
שידור
רשת שידור	ABC (ארצות הברית) ; הערוץ הראשון (ישראל)
תקופת שידור מקורית	18 בינואר 1974 – 6 במרץ 1978
קישורים חיצוניים
	דף התוכנית ב-IMDb

סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים (במקור, באנגלית: Steve Austin - The Six Million Dollar Man), הייתה סדרת טלוויזיה שהופקה על ידי חברת ABC ושודרה בארצות הברית בשנים 1974–1978. בעקבותיה יצאו מספר סרטי טלוויזיה וספרים. הסדרה המקורית והמשכיה מבוססים על רומן המדע בדיוני "סייבורג" מאת מרטין קיידין והמשכיו. בישראל שודרה הסדרה בערוץ הראשון מפברואר 1978 עד אוקטובר 1979.

סקירת הסדרה

עונה		פרקים	שודרה לראשונה (ארצות הברית)
עונה		פרקים	הפרק הראשון	הפרק האחרון
	1	13	18 בינואר 1974	26 באפריל 1974
	2	22	13 בספטמבר 1974	27 באפריל 1975
	3	21	14 בספטמבר 1975	7 במרץ 1976
	4	22	19 בספטמבר 1976	15 במרץ 1977
	5	21	11 בספטמבר 1977	6 במרץ 1978

סיפור המסגרת ומבנה הסדרה

לפי סיפור המסגרת (שהוצג בפתיח בתחילת כל פרק מפרקי הסדרה), אוסטין שירת בצבא ארצות הברית כטייס מסוקים ולחם במלחמת וייטנאם. בהמשך עבר לנאס"א והיה אסטרונאוט, שנפגע בתאונה וכמעט נהרג. בניתוח, שעלותו 6 מיליון דולר (כ-40 מיליון דולר, במחירי 2018)^[1] הושתלו לו יד, רגליים, ועין מלאכותיים, שהפכו אותו לסייבורג או "אדם ביוני", שמשלב רכיבים אנושיים ואלקטרו-מכניים, בעל יכולות בלתי רגילות. החלקים הביוניים בגופו הופעלו על ידי מחשב שחובר ישירות למוחו של אוסטין ומקור האנרגיה שלהם היו סוללות גרעיניות זעירות באיברים הביוניים.

אוסטין היה מסוגל לרוץ במהירות של 100 קמ"ש. ידו הייתה בעלת כוח אדיר ולעינו הביונית היה כושר זום לראייה מרחוק וכושר ראייה באינפרה אדום. כתוצאה מיכולותיו הוא נשכר על ידי הסוכנות הדמיונית OSI (אשר שמה נקרא בדרך כלל כראשי התיבות של Office of Scientific Intelligence - המשרד למודיעין מדעי, אך לעיתים גם כ-Office of Scientific Investigation - המשרד לחקירות מדעיות או Office of Strategic Intelligence - המשרד למודיעין אסטרטגי), המסונפת כביכול לפנטגון, משרד ההגנה האמריקאי.

העיבוד הראשון של הרומן "סייבורג" על ידי ABC היה סרט טלוויזיה בשם "The Six Million Dollar Man". הסרט נוצר ב-1973 על ידי קנת ג'ונסון והציג מספר מאפיינים מרכזיים של הסדרה. בראשם גילומו של אוסטין על ידי השחקן לי מייג'ורס, שהפך מזוהה עם הדמות. כמו כן נכללו בסרט הפתיח, הקול האלקטרוני המושמע על הפעלת ה"זום" בעין הביונית והצגת הריצה המהירה של אוסטין על ידי צילום בהילוך איטי. עם זאת שונתה דמותו של אוסטין מטייס ניסוי בחיל האוויר לאסטרונאוט אזרחי. הסרט זכה להצלחה והיה מועמד לפרס הוגו. בעקבותיו הופקו שני סרטי המשך ובינואר 1974 החל שידור רציף של הסדרה בפרקים שבועיים בני שעה כל אחד. בפרקי הסדרה השונים התארחו פנים מוכרות כאנדרה הענק, קים בייסינגר, סוני בונו, ויליאם שטנר, ג'ורג' פורמן ורבים אחרים.

העלילות היו תמיד במבנה שבו הוצגה לאוסטין תעלומה מסוימת בתחילת הפרק, משימת פתרון התעלומה הסתבכה ולבסוף נפתרה, הודות לשימוש שעשה אוסטין ביכולותיו הביוניות. העלילות השתרעו לרוב על פני פרק אחד אך היו גם עלילות שהשתרעו על שני פרקים. ברבים מפרקי הסדרה הוצגו כדרך אגב חידושים טכנולוגיים שהיו בבחינת מדע בדיוני (כגון טלפון במכונית). באחת העלילות הדו-פרקיות מ-1975 הוצגה דמותה של "האישה הביונית", ג’יימי סאמרס, שזכתה מאוחר יותר ל-ספין אוף (סדרת-בת) בשם "האישה הביונית". שתי הסדרות בוטלו ב-1978 אולם ב-1987 שבו סטיב אוסטין וג’יימי סאמרס והופיעו בסרט הטלוויזיה "שובם של האיש השווה מיליונים והאישה הביונית". ב-1989 הופק סרט המשך נוסף שהוצג בטלוויזיה והציג את סנדרה בולוק כאישה הביונית החדשה ואת בנו של לי מייג'ורס כסטיב אוסטין. ב-1994 הופק סרט נוסף ובו השניים מתחתנים.

הפתיח

אחד המאפיינים הייחודיים של הסדרה, ואחד החלקים הזכורים ביותר הוא הפתיח הארוך יחסית (דקה ו-20 שניות) שפתח כל פרק ופרק. בתחילת פתיח נראה צילום של תאונה אמיתית שאירעה בסוכנות החלל האמריקאית ב-10 במאי 1967^[2] שבה התרסק כלי טיס ניסיוני שנבנה לצורך בחינת החזרה לכדור הארץ של מעבורות חלל. הטייס האמיתי שרד את ההתרסקות.

בהמשך מספר הקריין על הניתוח בו מושתלים לאוסטין חלקיו הביוניים על ידי הממציא "אביו" של אוסטין הביוני וראש OSI, אוסקר גולדמן. קולו של אוסקר נשמע אומר את המילים:

Steve Austin, astronaut. A man barely alive. Gentlemen, we can rebuild him. We have the technology. We have the capability to build the world's first bionic man. Steve Austin will be that man. Better than he was before. Better, stronger, faster.

סטיב אוסטין, אסטרונאוט. אדם שבקושי חי. רבותי, אנו יכולים לבנות אותו מחדש. יש לנו הטכנולוגיה. יש לנו היכולת לבנות את האדם הביוני הראשון בעולם. סטיב אוסטין יהיה האדם הזה. טוב יותר מאשר לפני כן. טוב יותר, חזק יותר, מהיר יותר.

שיר הנושא של הסדרה מבוצע על ידי הזמרת דאסטי ספרינגפילד.

מסרים

שם הדמות, "סטיב אוסטין", זהה לשמו העממי של סטיבן אוסטין, מייסד טקסס. שם מעסיקו של אוסטין, "אוסקר גולדמן" הוא באופן בולט שם יהודי. עלילות הסדרה הציגו את רשויות שמירת החוק בתור הצד הצודק שבסיפור. רשויות אלו נלחמו נגד עבריינים הקמים להזיק לארצות הברית, סמליה ואוכלוסייתה.

מסר נוסף הוא, שהטכנולוגיה המערבית היא כה מתקדמת, עד שהיא יכולה להפוך נכים לגיבורי-על.

מוצרים נלווים

לצד הסדרה התפרסם קומיקס של "צ'רלטון קומיקס" ומגזין. בעוד רצועות הקומיקס עקבו אחד פרקי הסדרה, נטו העלילות במגזין להיות שונות מאלו שהוצגו על המסך. כן הופקו תקליטים בהם מושמעות עלילות סטיב אוסטין.

דמותו של לי מייג'ורס כסטיב אוסטין התנוססה על מוצרים רבים ומגוונים, מבובות ועד קלמרים, מחברות, מגבות, כפתורים וחולצות.

הסדרה בישראל

שם הסדרה שונה בישראל עקב החשש מאסוציאציה בין המספר "שישה מיליון" לבין מספר היהודים שנספו בשואה.^[3]

"סטיב אוסטין" הייתה אחת הסדרות הארוכות הראשונות, שהוקרנו בישראל עבור הנוער. היא זכתה לאחוזי צפייה גבוהים והשפיעה על קהל היעד. בין היתר, נטען שבהשפעת הסדרה ניסה ילד בן ארבע לקפוץ מגג גבוה.^[4] למרות זאת טען משה עמירב, דובר הטלוויזיה באותה עת, ש"תוכן הסדרה משעשע את הילדים ומכיל אלמנטים חינוכיים, כגון ניצחון הטוב על הרע... סקרים שנערכו בארצות הברית הראו שהשפעתה על הילדים חיובית".

לסדרה הייתה השפעה גם על תרבות הצריכה כיוון שהייתה זו הסדרה הראשונה שמוצרים נלווים שלה (בעיקר חולצות^[5]) שווקו בישראל.

הזמר מוטי גלעדי ביצע בתחרות השירוויזיון הראשונה בשנת 1979 שיר בשם "סטיב אוסטין", אותו כתב והלחין, והשיר הגיע למקום השני.