סיימון קאוול
סיימון פיליפ קאוול (באנגלית: Simon Phillip Cowell; נולד ב-7 באוקטובר 1959) הוא מפיק טלוויזיה ומוזיקה, ואישיות טלוויזיונית בריטי ממוצא יהודי.[1][2] הוא נודע במיוחד בזכות דמותו הסרקסטית במסגרת תפקידו כשופט בתוכניות מציאות לגילוי כישרונות.
 | |
| קאוול, 2011 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1959 (בן 65) לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה |
Simon Phillip Cowell |
| מוקד פעילות | הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1979 |
| מקום לימודים |
קולג' דובר, LVS Ascot, Radlett Preparatory School |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים | EMI, E&S Music, BMG, Fanfare Records, S Records, סוני מיוזיק, Syco |
| צאצאים |
Eric Cowell |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם על שוק המוזיקה של העשור הראשון של המאה ה-21.[3][4]
קורות חיים
עריכהקאוול נולד ברובע למבת' בלונדון שבממלכה המאוחדת לאב יהודי, אריק זליג קאוול,[5] ולאם נוצרייה ממוצא אנגלי.[6] הוא החל את הקריירה בשנות השמונים כמנהל רפרטואר ואמנים בחברת EMI, וב-1985 הקים חברת תקליטים קטנה בשם Fanfare Records, שעבדה עם חברת הפקת הלהיטים סטוק אייטקן ווטרמן. כאשר נמכרה החברה ל-BMG ("סוני מיוזיק" לשעבר) עבר קאוול להיות מנהל רפרטואר ואמנים בחברה זו. הוא החתים לחברה אמני מוזיקת פופ שונים, ביניהם סקרנות הרגה את החתול ולהקות הבנים וסטלייף ופייב.
ב-2001 השתתף כשופט בתוכניות מציאות בתחום הכישרונות, תחילה בתוכנית "פופ איידול" הבריטית ושנה לאחר מכן בגרסתה האמריקאית אמריקן איידול. קאוול התבלט בסגנונו הסרקסטי והבוטה, ובכך שלא נמנע מהתקפות והטחת עלבונות כלפי המשתתפים בתוכנית, הן המתמודדים והן חבריו לפאנל השופטים. משפט שהפך מזוהה עמו היה "I don't mean to be rude, but..." (בתרגום חופשי: "אני לא רוצה להיות גס רוח, אבל...") שאותו המשיך, כשהשתמש בו בתוכניות, בשטף עלבונות.[7]
הפורמט "איידול" היה להצלחה רבה ונפוץ בגרסאות מקומיות ברחבי העולם (בין אם תחת אותו מותג ובין אם בחיקויו, כמו כוכב נולד הישראלית), ודמות השופט הבוטֶה והסרקסטי של קאוול נתפשה כחלק מהותי בפורמט ובהצלחתו, וכך בהפקות מקומיות שונות של המותג "איידול" ומקבילותיו, דאגה ההפקה המקומית ללהק לצוות השופטים דמות מקומית שחיקתה את התנהגותו.
ב-2002 הקים את חברת ההפקה בתחום הטלוויזיה והמוזיקה, Syco. [דרושה הבהרה] לימים שימשה Syco להפקת תוכניות מציאות נוספות באותו סגנון שקאוול יצר, והן כחברת התקליטים המחתימה את הזוכים בתחרות.
ב-2004 החלו שידוריה של תוכנית המציאות הבריטית "The X Factor", שאת הפורמט שלה יצר קאוול, ואותה גם הפיק והשתתף בה כשופט. כמו "פופ איידול" ו"אמריקן איידול", גם "The X Factor" נועדה לאיתור ופיתוח כישרונות מוזיקליים במסגרת תחרות כישרונות. הפרס הראשון היה הפקת תקליט בחברת Syco.
בשנת 2006 הוא הפיק American Inventor ביחד עם פיטר ג'ונס.
ב-2007 החלו שידוריה של התוכנית הבריטית Britain's Got Talent, עוד תוכנית דומה, גם היא פורמט שיצר קאוול, ומבוצע בהפקתו ובהשתתפותו כשופט, וגם בה הפרס המוענק לזוכה הוא הפקת תקליט על ידי Syco. גם הפורמט הזה ("Got Talent") הפך למותג והופק באופן מקומי בארצות שונות (בארצות הברית America's Got Talent, ובישראל תוכנית מקבילה היא הדבר הגדול הבא וגוט טאלנט ישראל). תוכנית זו פנתה לקהל משתתפים רחב יותר ולכישרונות רבים יותר, בכך שלא הוגבלה למוזיקת הפופ. אחד מהרגעים הנודעים במיוחד במהלך התוכנית, שנחשף ברחבי העולם מעבר לקהל הצופים של התוכנית, היה מבחן הבמה של המועמדת סוזאן בויל בעונה השלישית של התוכנית ב-2009.[8] בויל הדהימה את הקהל והשופטים בשירתה הצלולה ורבת הכישרון, שעמדה בניגוד-לכאורה לחזות חיצונית מרושלת. יש שראו זאת כמניפולציה של קאוול שמטרתה להעלות את שיעור הרייטינג של התוכנית ולקדם את מכירות אלבום הבכורה של בויל, שהצהיר קאוול מראש שבכוונתו להפיק אותו, כשבוע בלבד מאז הופעתה בתוכנית.[9] אלבום הבכורה של בויל אכן הופק על ידי Syco, אף על פי שלא זכתה במקום הראשון, והיה להצלחה מסחרית אדירה.[10] כמו כן קאוול הפיק אלבום בכורה לצמד Bars and Melody, אשר הגיעו למקום השלישי בעונתה השמינית של התוכנית.
באוגוסט 2018 זכה קאוול להיות חלק מאלפי האומנים והכוכבים ששמם מופיע בשדרת הכוכבים בהוליווד.
בדצמבר 2020 פורסם כי קאוול עתיד לשפוט בעונתה הרביעית של תוכנית המציאות "אקס פקטור ישראל", שתשודר ברשת 13. ב-31 במאי 2021, ביטל קאוול את השתתפותו בתוכנית.[11][12]
חיים אישיים
עריכהבפברואר 2014 נולד בנו מהשחקנית היהודיה לורן סילברמן. בינואר 2022 הזוג התארס. הוא מתגורר לסירוגין באנגליה ובארצות הברית.
לקריאה נוספת
עריכה- סיימון קאוול, I Don't Mean to Be Rude, But..., 2004 ISBN 978-0767917414 (אוטוביוגרפיה)
קישורים חיצוניים
עריכה
סיימון קאוול, ברשת החברתית פייסבוק
סיימון קאוול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סיימון קאוול, ברשת החברתית אינסטגרם
סיימון קאוול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סיימון קאוול, באתר AllMovie (באנגלית)- סיימון קאוול, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
סיימון קאוול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סיימון קאוול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סיימון קאוול, באתר Discogs (באנגלית)- סיימון קאוול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שאול אדר, כך הפך סיימון קאוול ממפיק בריטי קטן, למולטי מיליונר טלוויזיה אמריקאי, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
- הילרי רוז, בייבי פקטור: חיי האהבה הסוערים של סיימון קאוול, באתר nrg, 9 באוגוסט 2013
- הכוכב ההוליוודי שתרם 50 אלף דולר לצה"ל, באתר וואלה, 23 באוקטובר 2013
- צביה בלום, תרם לצה"ל ומותקף ברשת, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 23 ביולי 2014
- דודי כספי, "מעולם לא הייתי גס רוח", באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2016
- סקירה ביוגרפית (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Nate Bloom, Interfaith Celebrities: Some Single, Some Scary, Some Golden, 18Doors, 2008-01-06 (באנגלית אמריקאית)
- ^ JTA and ToI Staff, Simon Cowell pulls out as judge on Israel’s ‘X Factor’, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ ”במסגרת סיכומי העשור בבריטניה, קשה למצוא רשימה של אנשי העשור שאינה כוללת את קאוול”; מתוך: שאול אדר, כך הפך סיימון קאוול ממפיק בריטי קטן, למולטי מיליונר טלוויזיה אמריקאי, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
- ^ בטיים מגזין נכלל קאוול ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2004 [1] ובשנת 2010 [2]
- ^ "Writer: Simon Cowell Wanted to Know if His Mother’s Family Was Jewish", באתר Algemeine, פברואר 2014
- ^ Tom Bower, Sweet Revenge: The Intimate Life of Simon Cowell, 2012, עמ' 1–19.
- ^ המשפט שימש גם כשם הכותרת לאוטוביוגרפיה שכתב קאוול ב-2003.
- ^ סיפור המקרה פורסם בשידורי חדשות רבים [דרוש מקור], ו-סרטון האודישן באתר YouTube רשם מעל למאה מיליון צפיות, בנוסף להעתקים של הסרטון שרשמו גם הם מיליוני צפיות.
ראו גם: Eliot Van Buskirk, Susan Boyle YouTube Video: 100 Million Hits, So Where's the Money?, 20 באפריל 2009 (באנגלית) - ^ רותה קופפר, עכבר העיר אונליין, סוזן בויל: הרווח הכפול של השופט סיימון קאוול, באתר הארץ, 22 באפריל 2009
- ^ ראו פרטים נוספים בערך האלבום I Dreamed a Dream
- ^ Amy Spiro, Amy Spiro, Simon Cowell Cancels ‘X Factor Israel’ Appearance, Variety, 2021-05-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ רן בוקר, סיימון קאוול ישפוט ב"אקס פקטור ישראל", באתר ynet, 23 בדצמבר 2020