סיכון מוסרי
סיכון מוסרי (באנגלית: Moral hazard) הוא מצב בו אדם או ארגון אשר איננו נושא באחריות לסיכון אליו הוא חשוף עלול להגביר את מידת חשיפתו לאותו סיכון אם הוא עשוי ליהנות מרווח או תועלת גבוהים יותר. סיכון מוסרי מביא לעיוות בהקצאת משאבים ולתימחור יתר של שירותים, כתוצאה ממידע א-סימטרי.
תחומים בהם קיים סיכון מוסרי
עריכהאחת הדוגמאות הבולטות לתחום שרווח בו סיכון מוסרי היא ביטוח. אדם שרכושו מבוטח ייטה להשקיע פחות בהגנה ובמיגון רכושו, בהשוואה למצב בו הרכוש לא היה מבוטח, כל זאת על בסיס ההנחה כי השיפוי הביטוחי מצמצם מאוד את רמת הסיכון שלו. הנזק בטווח הארוך טמון בכך שהשמירה הלקויה על הרכוש תוביל לאובדן רכוש רב יותר (משום שגנבת הרכוש תהיה קלה יותר) ובעקבותיה לעליה בפרמיות הביטוח של חברת הביטוח, שתשאף להגן על עצמה מפני הנזק המוגבר. כך נוצר מצב בו הקצאת המשאבים של המבוטח מתעוותת (בגלל תפישה שגויה של רמת הסיכון שלו) והשירות הביטוחי נמכר במחיר גבוה יותר.
תחום נוסף בו קיים סיכון מוסרי הוא התחום הפיננסי. לווה שמקבל הלוואה ואינו נושא בנזק כתוצאה מחדלות פרעון, עלול לנהוג בפזיזות בכספי ההלוואה. מלווה, שחשוף לסיכונים אלה, נוטה להעלות את הרבית על ההלוואות שהוא מלווה.
בניהול, סיכון מוסרי מתבטא בין היתר בבעיית המנהל-סוכן, שבה אדם הפועל למען אחר מנצל את מעמדו לנקיטת צעדים שיפעלו לטובתו הוא, על חשבון טובת שולחו. מקרה פרטי הוא של מנהל בחברה, שאינו בעל השליטה בה, אך מתוגמל לפי רווחיה. לאותו מנהל יש תמריץ לקחת סיכונים מיותרים מאחר שכמעט ואינו נושא בתוצאה במקרה של כישלון ; אם יגדלו רווחי החברה הוא יתוגמל בהתאם. אם החברה תפסיד, הוא לכל היותר לא יהנה מבונוס.
במהלך משבר הסאבפריים שפרץ בארצות הברית בשנת 2007, הועלו טענות נגד התערבות הבנק המרכזי - הבנק הפדרלי - במשבר, בנימוק שמתן סיוע לבנקי השקעות שכשלו בהשקעותיהם מעודד התנהגות לא אחראית בעתיד, בכך שהוא מגונן על מי שקיבלו על עצמם סיכונים מההשלכות של אותם סיכונים. טענה נוספת שהועלתה הייתה כי בחלק מהמקרים הניחו בנקי ההשקעות מלכתחילה כי הממשלה לא תניח לחברות בגיבוי ממשלתי בתחום המשכנתאות (שהיו הגורם המרכזי בהנפקת איגרות חוב סאב-פריים) ליפול, ולכן אמדו את הסיכון מלכתחילה בצורה לקויה.
במקרה האחרון, כמו בכל קודמיו, הסיכון המוסרי יוצר הערכה שגויה של מידת הסיכון, ובעקבותיה תמחור שגוי שאינו מביא בחשבון את הסיכון כולו או חלקו. אומדני ערך שגויים אלה נוטים להתעצם ככל שהם נמשכים זמן רב יותר.
אמצעים למזעור הסיכון המוסרי
עריכהאחת השיטות המקובלות להקטנת הסיכון המוסרי בביטוח היא ההשתתפות העצמית. אמצעים נוספים הם דרישה מהמבוטח להתקנת מיגון מתאים, לשמירה על מפתחות מכונית וכדומה. חברות העוסקות בביטוחי בריאות מתנות את הביטוח בבדיקה רפואית ומעלות את הפרמייה למי שמשתייכים לקבוצות סיכון, כגון מעשנים.
בתחום המימון, נוהגות פירמות שמלוות כספים לדרוש בטוחות מתאימות, כמו שיעבוד הבית, ערֵבים וכדומה.
קישורים חיצוניים
עריכה- סיכון מוסרי באתר אקו-ויקי
- סיכון מוסרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמיר עוז | הסיכון המוסרי: כיצד התנהלות לא אחראית מערערת את יציבות השווקים הפיננסיים | מגזין פוליסה | 1 באוגוסט 2024 |
https://drive.google.com/file/d/1dE34HhWzxxU6-0VdN3R--_KDFT4Wjulh/view
