סינדית
| ערך ללא מקורות | |
סינדית (ערבית: سنڌي; דוונגארי: सिन्धी; אנגלית: Sindhi) היא השפה הרשמית הראשונה במחוז סינד בפקיסטן והשפה הרשמית השנייה במחוז בלוצ'יסטן בפקיסטן. כמו כן היא מדוברת במחוז פנג'אב ובאזור הצפון־מערבי של פקיסטן ובאזורים שונים בהודו, בעיקר במדינת מהאראשטרה אך גם במדינות גוג'ראט, ראג'אסטאן ומאדהיה פרדש.
 | |
| מדינות |
פקיסטן, הודו בנוסף מיעוט דוברים במדינות הבאות: אפגניסטן, הונג קונג, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, סינגפור, הפיליפינים, בריטניה וארצות הברית |
|---|---|
| אזורים | המזרח התיכון, מרכז אסיה |
| דוברים | כ-54,300,000 |
| שפת אם | כ-21,300,000 |
| כתב | כתב ערבי, דוונגארי |
| משפחה |
|
| לאום | הודו, פקיסטן |
| מוסד | איננה מפוקחת |
| קוד שפה |
sd  |
| קוד ISO 639-1 |
sd |
| קוד ISO 639-2 |
snd |
| קוד ISO 639-3 |
snd |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
השפה משתייכת לענף השפות ההודו-אריות מקבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות ומדוברת בקרב כ-41 מיליון איש בפקיסטן וכ-12 מיליון איש בהודו וכמו כן בקרב כ-1.3 מיליון איש בפזורה הסינדית בעולם בעיקר באזורי המפרץ הפרסי, מזרח אסיה, בריטניה וארצות הברית.
סינדית נכתבה במקור בכתב דוונגארי, אולם ברבות השנים, כשרוב הסינדים (אנ') כבר היו מוסלמים, הפך הכתב הערבי לרווח יותר בפקיסטן. בהודו הכתב המקובל לשפה זו הוא דוונגארי, אך כתב זה לא הוטמע באופן מוחלט, ולכן גם הכתב הערבי מקובל שם. האותיות המשמשות לכתיבה ערבית בסינדית הן האותיות של האלפבית הערבי־פרסי.
הגיית השפה וכתיבתה
עריכה| סדקי | וילוני | (מכתשי ־)חכי |
כפוף | מכתשי /שִנִּי |
שפתי (־שִנִּי) | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | ɲ | ɳ̺ʱ | nʱ | mʱ | |||||||
| סותם | gʱ | kʰ | ʥ̻ʱ | ʨ̻ʰ | ɖ̺ʱ | ʈ̺ʰ | d̪ʱ | t̪ʰ | bʱ | pʰ | ||
| מחוכך | ||||||||||||
| חוכך | h | ɣ | x | ɕ | ʂ | z | s | ʋ | ||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||
| l̪ʱ | ||||||||||||
| מקיש | ɽʱ | ɾ | ||||||||||
| מפונם | ɠ | ʄ~jˀ | ᶑ ~ ɗ | ɓ | ||||||||
| * תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט | ||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה
- סינדית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
