סירת נפץ
סירת נפץ היא סירה עמוסה בחומר נפץ, המשמשת לתקיפה של נמלים וכלי שיט. הסירה מופעלת על ידי ספן הנוטש אותה זמן קצר לפני הפיצוץ או על ידי ספן מתאבד.
במלחמת העולם השנייה הופעלו סירות הנפץ על ידי הצי המלכותי האיטלקי נגד הצי המלכותי הבריטי, ועל ידי הצי הקיסרי היפני נגד צי ארצות הברית.
סירות הנפץ הופעלו בחיל הים הישראלי מהקמת המדינה ועד מלחמת יום הכיפורים. יחידת הסירות היוותה בסיס לשייטת 13. הפעילות המפורסמת ביותר שלה הייתה טיבוע אל-אמיר פארוק בקרבת חוף עזה, שהיווה הצלחה קרבית משמעותית בזירה הימית במלחמת העצמאות.
במלחמת העולם השנייה
עריכה
הצי המלכותי האיטלקי - במהלך מלחמת העולם השנייה הופעלו סירות הנפץ על ידי 'השייטת העשירית'(אנ') האיטלקית נגד כלי שיט של הצי המלכותי הבריטי. המבצע המוצלח הראשון היה במפרץ סודה בכרתים ב-25 במרץ 1941. שש סירות נפץ הובלו על משחתת והורדו במרחק 10 מיל מהנמל. המפרץ היה חסום בשלושה מחסומי רשתות ועם אור ראשון תקפו. הסיירת HMS York נפגעה קשות.
ב-26 ביולי 1941 תקפה השייטת העשירית את נמל ואלטה עם חזירים ו-8 סירות נפץ. הכניסה הייתה חסומה ברשת מתחת לגשר. המכ"ם שהותקן במלטה גילה את התוקפים מתחילת הפעולה. סירת נפץ ראשונה התקיפה את הרשת מתחת לגשר על מנת לפרוץ דרך לאחרות. מהפיצוץ נפל הגשר כולו וחסם את הכניסה. לכוח האיטלקי התוקף נגרמו אבדות רבות ומעט ניצולים נפלו בשבי.
הצי הקיסרי היפני הפעיל סירות נפץ כנגד צי ארצות הברית. הסירות היפניות תוכננו ללא נטישה לפני הפגיעה.
-
מנוע מכונית מרוץ אלפא רומיאו 2,500 סמ"ק שהותאם על ידי 'קטניו' להנעה ימית. -
תהליך שילוח הסירה וניתוק המצוף. -
הדרכת הלוחמים באיטליה כיצד לשכב על המצוף לאחר שילוח סירת הנפץ. -
סירת נפץ שהופעלה כנגד הגנת נמל ולטה אך לא התפוצצה יולי 1941. -
סירת נפץ בריטית מוטסת ומוצנחת. -
לוחם השייטת העשירית האיטלקית פיורנצו קפריוטי בשנת 1941, במלחמת העצמאות הדריך את הלוחמים וסייע לטיבוע אל-אמיר פארוק
 | |
| אחת מסירות הנפץ שתקפו את האמיר פארוק. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סירת נפץ. |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 . |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | 'קטניו', במילאנו איטליה |
| הושקה | 1940 |
| תקופת הפעילות | 1940–1973 (כ־33 שנים) |
| אחריתה | נרכשו עבור חיל הים ב-1949 והושבתו |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאות מלחמת יום הכיפורים |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | משקל כולל 1,340 ק"ג. |
| אורך | 5.30 ס"מ |
| רוחב | 1.80 מטר |
| שוקע | גובה 1.20 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | מרבית 35 קשר. |
| גודל הצוות | לוחם/הגאי יחיד |
| טווח שיוט | כ-80 מיל ימי. |
| הנעה | הנעה: מנוע אלפא רומיאו 6 צילינדר 2,500 סמ"ק 100 כח סוס. |
| צורת הנעה | ברך מצטודדת 2 מדחפים בכיוונים הפוכים על אותו ציר. |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש | מטען חומר נפץ במשקל מאות ק"ג |
בחיל הים הישראלי
עריכהרכישה והפעלה
עריכהכמות ראשונית של 6 סירות נרכשה באיטליה ביזמת רב החובל זאב הים. הגיעו במשלוח מוסווה לנמל יפו והועברו לכנרת, שם הופעלו תחת הכותרת "יחידת סירות הצלה". מפקד היחידה היה יוחאי בן-נון.[1] זאב הים איתר באיטליה את פיורנצו קאפריוטי ממפעילי הסירות של 'השייטת העשירית', שהשתתף בתקיפת נמל ולטה במלטה ונשבה. קאפריוטי הגיע לאמן את אנשי היחידה בכנרת.[2] בתום האימונים הועברה היחידה לנמל יפו.
סירת איסוף - מאחת הסירות הוסרה חבית חומר הנפץ והיא נעשתה סירת איסוף. היה זה חידוש לעומת 'השייטת העשירית' שבכל מבצעיה לא תוכננה פעולת איסוף התוקפים.
אוניית אם - נחוצה אונייה שתישא את הסירות בצורה מוסתרת תקרב אותן למטרה ועם מנופים תוריד אותן למים. לכך נבחרה בן הכט שהיו לה ירכתיים רחבים. האונייה "אח"י מעוז" בפיקוד מילה ברנר נעשתה בסיס צף ליחידת ההסתערות.
פעילות מבצעית בחיל הים
עריכה
ערך מורחב – טיבוע אל-אמיר פארוק
במלחמת העצמאות הותקפו אוניית תובלה מצרית "אל-אמיר פארוק" ומקשת שאבטחה אותה. שלוש סירות חמושות תקפו, התפוצצו והטביעו את "אל-אמיר פארוק" ופגעו קשה במקשת. סירה רביעית ללא חומר נפץ אספה את שלושת התוקפים. לאחר מתקפה מוצלחת זאת הרחיקו המצרים את אוניותיהם מחופי ישראל.
במלחמת ששת הימים תוכננה יחידת ב-10 בפיקוד גדי שפי לתקוף את מבואות נמל פורט סעיד. כהכנה וריכוך לקראת הנחיתה שתוכננה לחופי אל עריש. ב-5 ביוני 1967 בוטלה הנחיתה ובוטלה גם מתקפת סירות הנפץ והן הוחזרו לנמל אשדוד.
דור חדש
עריכהבתקופת מלחמת יום הכיפורים הסירות מהדגם האיטלקי כבר יצאו מכשירות. במקומן נמצאו בפיתוח סירות מדגם סנונית שחומשו והותקנו כסירת נפץ. שתי סירות שנקראו "פצחן" הועברו לשארם א-שייח' והופעלו בליל 19–20 באוקטובר כנגד ספינות קומאר מצריות במעגן ע'רדקה. הפעולה בפיקוד גדי שפי נקראה מבצע מגבית 15 וזכתה להצלחה חלקית. הסירות נדרשו לעבור מרחק רב מאוד בים גלי ומפעיליהן ספגו מי מלח בעיניהם. פצצות תאורה שנורו ממרגמה 52 כדי להאיר את המטרות נפתחו בגובה נמוך. מובילי הסירות סונוורו ולא ראו היטב את המטרה. סירה ראשונה שנהג יאיר מיכאלי פגעה ברציף בקרבת מקום העגינה של הקומאר והפיצוץ גרם לו נזק מועט. הסירה השנייה נהוגה על ידי ידידיה יערי לא שמרה נתיב למטרה הסתובבה במעגן וסיכנה את סירת האיסוף. שני המפעילים נאספו והכוח יצא מהמעגן.
גלריה
עריכה-
הרכבת המטען בסירת נפץ תוצרת ישראל. -
סירות נפץ ישראליות בתרגיל תקיפה 1969 -
סירת נפץ ישראלית. -
סירת סנונית מזוודת ומותקנת כסירת נפץ 'פצחן', אוקטובר 1973.
_Departs.jpg)
סירות נפץ במקומות אחרים
עריכהב-12 באוקטובר 2000 הפעילו מחבלים מתאבדים סירת נפץ ליד המשחתת USS Cole שהתקרבה לתדלוק בנמל עדן בדרום הים האדום. נהרגו 17 ימאים ונגרם נזק רב.
מחבלים פלסטינים בחופי רצועת עזה ובדרום לבנון משלחים מדי פעם סירות נפץ כנגד ספינות חיל הים המסיירות בגזרה.[3]
איראן - קיימות ידיעות שהצי ומשמרות המהפכה האיראנים מכינים סירות נפץ בכמות גדולה למתקפה כנגד יחידות צי ארצות הברית במפרץ הפרסי.
לקריאה נוספת
עריכה- יוניו ולריו בורגזה, שדי הים, על 'השייטת העשירית'(אנ') הוצאת מערכות. 1979, עמ' 18
- מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב, 1993, עמ' 158
- שיה בן-נון ודיתה גרי, התקופה לקחה אותנו - יוחאי בן-נון: דיוקן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003, עמ' 58–65
- Marco Spertini, Erminio Bagnasco I Mezzi d'Assalto della X Flottiglia MAS 1940-1945 Albertelli Editore 1991
קישורים חיצוניים
עריכה
- סירה נפיצה, באתר עמותת חיל הים
- בני מיכלסון, נשק נולד -סיפורן של סירות הנפץ אתר הגבורה.
- יהודה בן-צור רכש סירות המחץ באתר הפלי"ם וההעפלה.
- זלמן אברמוב, טיבוע אל-אמיר פארוק אוניית הדגל של הצי המצרי באתר הפלי"ם וההפלה.
- תגלית במעמקי הים: בן 79 איתר סירת קמיקזה, באתר ynet, 19 בספטמבר 2017
- אפרים אילין, סירות יוחאי טקסטים הוצאה לאור.
- דן אשכנזי השייטת הקלה העשירית באתר תפוז.
- סירות תקיפה איטלקיות מנועי אלפא-רומאו, סרטון אמריקאי, 2 באוקטובר 2013.