סלובודקה
סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה" = 'העיר שעל נהר וילייה') היא Seniūnija (יחידה מנהלית דמוית מועצה מקומית) בשטח העירוני של קובנה, בליטא הממוקמת על הגדה הימנית של הנהרות נֶרִיס (וילייה) ונֶמַן (ניֶימֶן), לא הרחק מהחיבור ביניהם. שטחה 17,200 דונם, ומתגוררים בה 32,000 תושבים.
 | |
| סלובודקה. 2007 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז קובנה |
| עיר אם | קובנה |
| שטח | 17.2 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב | 32,000 |
| קואורדינטות | 54°54′52″N 23°50′24″E / 54.91444444°N 23.84°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
בסלובודקה שוכנת האקדמיה הליטאית לווטרינריה.
עבר יהודי
עריכהסלובודקה ממוקמת מחוץ למרכז העיר, ממערב לנהר הוילייה, ועל כן לאורך הדורות השתקעו בה יהודים בתקופות שבהן נאסר עליהם להתגורר בתחומי העיר עצמה.
בשנת 1877 נוסדה בה, על ידי הרב נתן צבי פינקל, המכונה "הסבא מסלובודקה" ישיבת "כנסת ישראל", הידועה כ"ישיבת סלבודקה", אחת הישיבות המשפיעות ביותר במרחב היהדות הליטאית,
בשנת תרנ"ח (1897) נוסדה בה ישיבת כנסת בית יצחק על ידי הרב צבי הירש רבינוביץ. ב-1919 צורפה העיירה לתחום שיפוטה של העיר קובנה, שהפכה באותה עת לבירתה הזמנית של ליטא.
לפני מלחמת העולם השנייה הייתה סלובודקה רובע עם רוב יהודי. ב-25 ביוני 1941 בשעות הלילה התנפלו לאומנים ליטאים על השכונה ורצחו כ-800 יהודים[1]. ב-15 באוגוסט 1941 הוקם בחלקה גטו קובנה, ששמו הרשמי היה "גטו ויליאמפולה". הגטו פונה ונהרס ביולי 1944. בשטח הגטו לשעבר נמצאים כיום מספר אתרי הנצחה ליהודי קובנה שנרצחו בשואה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ויליאמפולה (סלובודקה) באתר עיריית קובנה
- ד. מ. ליפמאן, לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, קידאן תרצ"ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ המכון הבין-לאומי לחקר השואה, באתר יד ושם
