סליק ועדי

סליק ועדי
	פתח הכניסה לסליק (בתוך לול התרנגולות לשעבר)
מידע כללי
סוג	סליק
כתובת	ז'בוטינסקי 48
מיקום	גבעתיים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1939
תאריך פתיחה רשמי	1939
קואורדינטות	32°04′23″N 34°48′49″E / 32.072972222222°N 34.81375°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) סליק ועדי סליק ועדי סליק ועדי מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

סליק ועדי הוא סליק שהוקם על ידי ארגון ההגנה מתחת לביתו של חבר הארגון, ישראל ועדי, ברחוב ז'בוטינסקי 48 שבגבעתיים. לצורך הבנייה ניצלו בוני הסליק מערה שנחצבה בעבר במורדות גבעת קוזלובסקי. הסליק שימש בעיקר לאחסנת נשק עתודה של ההגנה. לאחר מלחמת העצמאות נשארו כלי נשק בסליק אולם בגלל מצבו הבטיחותי הוא לא נפתח עדיין לקהל.

רקע

ארגון ההגנה, שקם ב-1920 החל לבנות סליקים כדי לאגור נשק מגן וזאת כלקח מאוזלת ידיהם של הצבא הבריטי ושל משטרת המנדט להגן על היישוב היהודי במהלך מאורעות תר"פ ומאורעות תרפ"א. תחילה הקים הארגון 4 סליקים מרכזיים (סליק אלדמע בגבעתיים, סליק בגבע, סליק בקבוצת כנרת והסליק באיילת השחר). בהמשך הרחיב הארגון את מניין הסליקים באחריותו ובנה רבים ברחבי הארץ כשאחד מהם היה סליק ועדי.

ההיסטוריה של הסליק

יוזם הקמת הסליק היה איש ההגנה יעקב פיינברג (שכינויו היה "השכן") שהיה השומר של שכונת בורוכוב וכן שימש כמפקד ההגנה בגוש דן ואחראי סליקים ארצי. פיינברג, שחיפש מקום לביצוע מטווחים הרחק מתושבי שכונת בורוכוב, הגיע לאזור חולות בדרומה של השכונה שם גילה מערה ששימשה בעבר לחציבת כורכר ואיפשרה ירי באקדחים מבלי למשוך תשומת לב. עם התרחבותה של גבעתיים דרומה לא ניתן היה יותר לירות באזור זה ולפיינברג עלה הרעיון להקים במערה סליק.

לשם כך אסף פיינברג מספר בעלי סוד וביניהם:

ישראל ודוּבָּה ועדי שהיו בעלי המגרש שמעל המערה. בנוסף היה ישראל חבר בארגון ההגנה.
ישעיהו הלרשטיין שהיה איש ההגנה ופעיל בתחום הסליקים בנוסף לפעילותו המוניציפלית.
יחיאל טייבר (אחיו של ישראל טייבר) שהיה פעיל בהגנה.
גדליהו כרמין שהיה פעיל בהגנה וצורף בעיקר בגלל הידע שלו במקצועות הבניין.

בניית הסליק החלה ב-1939. לאחר הרחבת המערה נוצקו הקירות והתקרה מבטון^[1] וכדי לתמוך בתקרה נבנה עמוד בטון באמצע הסליק, על פי עצת מהנדס. נחפר פיר אנכי מהלול של משפחת ועדי לסליק והוצב בו סולם. לאחר סיום העבודות נחסם פתח הכניסה המקורי של המערה שפנה לואדי והכניסה מהלול הפכה לכניסה היחידה לסליק. פתח הסלק נסגר בדלת ברזל ובטון עם מנגנון שאיפשר לה לנוע על ציר. הפתח הוסווה בזבל עופות וכדי לבלבל חיפוש אפשרי של האנגלים עם מגלה מתכות נקשרו פיסות מתכת לרגלי התרנגולות.

בניית הסליק הסתיימה ב-1942 ועם השלמתו מונה ישראל ועדי למחסנאי של הסליק מאחר שמגוריו במקום צמצמו כל סיכוי לחשד. לפי החלטת מטה ההגנה נבחר הסליק להוות מחסן עתודה ארצי של נשק ותחמושת. המשמעות הייתה שתנועת הנשק מ ואל הסליק הייתה מצומצמת ורק צוות בעלי הסוד היה יורד מדי פעם לטפל בנשק.

זמן מה אחרי השלמת הסליק נודע לשותפי הסוד שהשכן מוכר את ביתו. מתוך חשש ששכן חדש עלול לחשוד בסליק שיכנע יעקב פיינברג את מטה ההגנה להקצות כסף לרכישת הבית. הרכישה אכן בוצעה והבית נרשם על שם מנהל הכספים של הארגון פנחס ספיר.

לאחר קום המדינה

לאחר קום המדינה נותר בסליק נשק והוא ננעל. מאחר שהיה קיים חשש בטיחותי לפתוח את המקום לביקורים הוחלט להשאירו סגור. בית השכן, שנרכש על ידי ההגנה, הפך לארכיון צה"ל.

לימים נהרס בית משפחת ועדי והוקם במקומו בית דירות אולם לצד הבית נסלל שביל שמוביל למבנה ששימש בעבר לול ובו נמצאת הכניסה לסליק (המבנה נעול).

ביוני 2020 קיבלה ועדת התכנון והבניה של מועצת העיר גבעתיים החלטה לפיה הבניין ההיסטורי של ארכיון צה"ל ייהרס ובמקומו ייבנה בניין מגורים. במסגרת אישור פרויקט זה הוחלט על הקצאת 200 מ"ר לבניית מוזיאון וכן הוחלט על נקיטת פעולות לשימור הסליק^[2]^[3]

לקריאה נוספת

גרשון ריבלין, סליק ועדי, הוצאת עיריית גבעתיים וארגון חברי ההגנה בגוש דן
גרשון ריבלין, על הסליק בחצר משפחת ועדי - "חסל סדר סליק", "במחנה נח"ל", 1 ביולי 1962 (128)