סלמן חוגי עבודי

חבר בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית

חכם סלמן חוגי עבודי (תמוז ה'תרנ"ד, 1894[1] או תרנ"ו[2]כ"ה באדר א' ה'תשל"ג, 27 בפברואר 1973) היה הרב הראשי האחרון של בגדאד ובסוף ימיו אב בית דין בירושלים, וחבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול.

הרב סלמן חוגי עבודי
לידה יולי 1894
ה'תרנ"ו
בגדאד
פטירה 27 בפברואר 1973 (בגיל 78)
כ"ה באדר א' ה'תשל"ג
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בגדאד, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 27 בפברואר 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב העיר בגדאד, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר בית הדין הרבני הגדול
רבותיו הרב יהודה פתיה והרב שמעון אגסי
תפקידים נוספים רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בבגדאד. למד בתלמוד תורה "מדרש תלמוד תורה", ובישיבת מדרש בית זלכה[1]. כדי להימנע מגיוס לצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה נמלט בשנת 1916 (ה'תרע"ו) עם הרב יהושע משה לבצרה, שם התארחו בבית הרב המקומי יחזקאל ששון. בתקופה זו ייסד את ישיבת "עזרא הסופר" בכפר שבו נקבר עזרא הסופר[3]. בסיום המלחמה חזר לבגדאד והחל לשמש כראש ישיבת "תומכי תורה". מסר שיעורים גם במדרש בית זלכה. בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) נבחר לשמש כחבר הוועד הרוחני וחבר בית הדין בבגדאד. בשנת 1928 (ה'תרפ"ח) מונה לאב בית הדין בבגדאד, ובשנת 1947 (ה'תש"ז) החל לשמש כרבה הראשי של בגדאד וראש בית הדין לערעורים.

בשנת 1951 (ה'תשי"א) עלה לישראל ונשלח לעבוד בנטיעת עצים בקרן קיימת. אחד ממכריו שראה זאת דאג לפרסם את שמו, ובחודש פברואר 1952 (שבט ה'תשי"ב) הוא מונה לדיין בבית הדין בפתח תקווה[4]. ובשנת 1957 (ה'תשט"ז) מונה לאב בית דין בירושלים. בשנת 1960 (ה'תש"ך) החל לשמש כנציג של מועצת הרבנות הראשית בוועדה לבחירת הרבנים הראשיים והתפטר ממנה יחד עם מספר נציגים נוספים לאחר שעמדתם לא התקבלה, ופנה לבג"ץ נגד החלטות שהתקבלו לאחר מכן[5].

בשנת 1964 (ה'תשכ"ד) החל לשמש כחבר מועצת הרבנות הראשית[6], ובשנת 1965 (ה'תשכ"ה) התמנה לבית הדין הרבני הגדול לערעורים[7]. מסר שיעורים בבית הכנסת "אוהל רחל" שבשכונת רוחמה.

קיבל את תואר יקיר ירושלים לשנת תשל"ג.[8]

הלך לעולמו בכ"ה באדר א' ה'תשל"ג, 27 בפברואר 1973, ונקבר בהר הזיתים.

חיים אישיים

עריכה

היה נשוי לרבקה בתו של הרב מיכאל ירמיה, בנו הרב ראובן הוא דיין בבית הדין של חברת אהבת שלום.

 
בית הכנסת אהל רחל בשכונת "רוחמה" (מקור ברוך)

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 שמעון שר שלום. חכמי בבל. p. 274., ה'תשס"ג
  2. ^ במסמך רשמי של בתי הדין הרבניים, עם מינויו לבית הדין הגדול, נתאחרה שנת לידתו לתרנ"ז (שפוט רבני, באתר ארכיון המדינה, 474)
  3. ^ חכם סלמן חוגי עבודי ע"ה, באתר האתר העיראקי, ‏25 באפריל 2013
  4. ^ חכם סלמן חוגי עבודי ע"ה, באתר האתר העיראקי, ‏25 באפריל 2013
  5. ^ צו על תנאי שני בעניין הבחירות לרבנות, דבר, 3 באוגוסט 1960
  6. ^ נבחרו הרבנים הראשיים לישראל, קול סיני, ניסן תשכ"ד, עמוד 3
  7. ^ נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
  8. ^ ראו כאן באתר הספרייה הלאומית