סלעית איברית
סלעית איברית או סלעית קיץ מערבית (שם מדעי: Oenanthe hispanica) היא ציפור שיר בסוג סלעית, שמצויה בצפון מערב אפריקה ומערב אירופה. זהו מין בקבוצה שסווגה בעבר כבני משפחת הקיכליים Turdidae, אך כיום נחשבת באופן כללי יותר לחלק ממשפחת החטפיתיים.
סלעית איברית | |
---|---|
סלעית איברית זכר, ספרד. | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | ציפורי שיר |
תת־סדרה: | דמויי־דרור |
משפחה: | חטפיתיים |
סוג: | סלעית |
מין: | סלעית איברית |
שם מדעי | |
Oenanthe hispanica ליניאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
מפת התפוצה של סלעית איברית מקייצת
חולפת
חורפת
| |
שמות נוספים | |
סלעית ספרדית, סלעית קיץ מערבית. | |
טקסונומיה ואטימולוגיה
עריכהב-1743 חוקר הטבע האנגלי ג'ורג' אדוארדס פרסם איור ותיאור של הסלעית האיברית בספרו "A Natural History of Uncommon Birds". הוא קרא לה בשם האנגלי "The Red or Russet-colour’d Wheat-Ear". אדוארדס ביסס את האיורים שלו על פוחלץ של מארק קטסבי ש"נאסף" בגיברלטר.[2] כשב-1758 חוקר הטבע השוודי קארולוס ליניאוס עדכן את Systema Naturae למהדורה עשירית, הוא מיקם את הסלעית האיברית עם הנחליאליים בסוג Motacilla. ליניאוס כתב תיאור קצר, טבע את השם המדעי "Motacilla hispanica" וציטט את עבודתו של אדוארדס.[3] שם הסוג, Oenanthe, הוא גם שמו של סוג צמחים בעל שם זהה, והוא נגזר מ-"ainos" היווני "יין" ו"-anthos" "פרח", מהריח דמוי היין של הפרחים.[4] במקרה של הסלעית, הכוונה היא לחזרת הציפורים ליוון באביב בזמן פריחת הגפנים. שם המין הספציפי הוא מ-hispanicus "ספרדי" בלטינית, כיוון שהאוכלוסייה העיקרית של מין זה בספרד. שמה באנגלית Western black eared wheater מרמז על הקרבה בין סלעית איברית וסלעית קיץ (Eastern black eared wheatear) שנחשבו אותו מין של עד 2019.[5][6] (בחלק מהרשימות הן עדיין מוגדרות כשייכות לאותו מין.
תיאור
עריכהלזכר בחיזור המצח והכיפה לבנים או לבנבנים, הגב העליון בצבע בז' או קרם, והכנפיים שחורות בוהקות יותר מאלו של סלעית אירופית. הבטן והשת בצבע לבנבן או חום בהיר. הגב, העל שת ורוב הזנב לבנים. מסכה שחורה משתרעת מסוככות האוזניים ועד למקור. הגרון יכול להיות שחור או לבן (יש מופעים שונים).
בלבוש סתיו ובלבוש חורף הראש והגב העליון חומים באופן מובהק, וכך גם החלקים התחתונים (כולל הגרון אצל פרטים במופע "לבן גרון"), אך הצבע משתנה בעוצמתו. נוצות הזנב הרבה יותר לבנות מסלעית אירופית, הלבן על הרשת הפנימית משתרע לעיתים קרובות עד לקצה.
הנקבה חומה יותר, אך בעלת הגב התחתון לבן, והשינויים ממופע קיץ לחורף שלה פחות בולטים.
ניתן להבחין בין זכר סלעית איברית לבין זכר סלעית קיץ על ידי חלקיה העליונים בעלי גוון זהוב יותר, מה שמקנה לה מראה שחור-לבן פחות מובהק מסלעית קיץ, וגם ה"מסכה" השחורה של סלעית איברית מגיעה עד בסיס המקור בעוד שלסלעית קיץ המסכה ממשיכה מעל המקור. לפרטים שחורי גרון ממין זה יש פחות שחור בגרון ובפנים מסלעיות קיץ, והשחור בדרך כלל מסתיים בפחות קונטרסט. נקבות ממין זה שונות ממקבילותיהן סלעיות הקיץ בהיותן בעלות צבע חום חזק יותר בסך הכל.
תפוצה ובית גידול
עריכהסלעית זו מקננת באזורי אקלים חמים בשטחים סלעיים, מחורצים, ושיחיים (מדרונות ולמרגלות גבעות) בסביבות חורשים פתוחים של מיני ברושים כמו Tetraclinis וערער (Juniperus) או אלונים (Quercus); מטעי קקטוסים, זיתים, ופיסטוק; ובאדמות בור, כרמים, ערבות מאקי יבשות וגבעות גיר מכוסות שיחים. עונת הקינון מתחילה ממרץ עד יוני בצפון-מערב אפריקה, סוף אפריל בספרד ומתחילת מאי ביוון ובארמניה. הקן בצורת כוס שטוחה למדי ומורכב מגבעולים, טחב, וסיבים; מרופד בשיער או בפלומה; וממוקם על הקרקע מתחת לסלע, סלעית או ציצת עשב, בין דרדרות אבנים, בתוך מחילה או חור בחורבה, או גדות ואדי. התטולה מכילה בדרך כלל ארבע עד חמש ביצים. התזונה מורכבת מחסרי חוליות, פירות יער, וזרעים. המין נודד בחזית רחבה מעל הים התיכון והסהרה עד לאזורי החריפה בחבל הסאהל האפריקאי.[7]
היא תועדה במדינות הבאות: קרואטיה, איטליה, צ'כיה, שוודיה, גרמניה, דנמרק, שווייץ, מונקו, צרפת, בלגיה, הולנד, בריטניה, אירלנד, ספרד, פורטוגל, לוב, תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו, מאוריטניה, סנגל, מאלי וקמרון.
לקריאה נוספת
עריכה- מגנוס אולמן, הפיצול בין סלעית קיץ לסלעית איברית. צפרות הולנדית, 25 (2), עמ' 77–97.
קישורים חיצוניים
עריכה- סלעית איברית, באתר ITIS (באנגלית)
- סלעית איברית, באתר NCBI (באנגלית)
- סלעית איברית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סלעית איברית, באתר GBIF (באנגלית)
- גיול וקביעת זוויג (PDF; 3.2 MB) מאת חוויאר בלסקו-זומטה וגרד-מייקל היינצה
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וצלילים של סלעית איברית, באתר eBird
- הקלטות אודיו של סלעית איברית, באתר xeno-canto
הערות שוליים
עריכה- ^ סלעית איברית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ George Edwards, A natural history of uncommon birds : and of some other rare and undescribed animals, quadrupedes, fishes, reptiles, insects, &c., exhibited in two hundred and ten copper-plates, from designs copied immediately from nature, and curiously coloured after life, with a full and accurate description of each figure, to which is added A brief and general idea of drawing and painting in water-colours; with instructions for etching on copper with aqua fortis; likewise some thoughts on the passage of birds; and additions to many subjects described in this work, London: Printed for the author, at the College of Physicians in Warwick-Lane, 1743
- ^ Carl von Linné, Lars Salvius, Caroli Linnaei...Systema naturae per regna tria naturae :secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis, כרך 1, Holmiae: Impensis Direct. Laurentii Salvii, 1758
- ^ "Dropwort, Hemlock Water". A Modern herbal. Botanical.com. נבדק ב-2008-02-05.
- ^ Chats, Old World flycatchers – IOC World Bird List, www.worldbirdnames.org
- ^ Manuel Schweizer, Vera Warmuth, Niloofar Alaei Kakhki, Mansour Aliabadian, Marc Förschler, Hadoram Shirihai, Alexander Suh, Reto Burri, Parallel plumage colour evolution and introgressive hybridization in wheatears, Journal of Evolutionary Biology 32, 2019-01, עמ' 100–110 doi: 10.1111/jeb.13401
- ^ Black-eared Wheatear (Oenanthe hispanica) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org