סמיילי
החייכן, הידוע יותר בשמו האנגלי, סמיילי (Smiley), הוא סקיצה של פנים מחייכות, בדרך כלל צבוע בצהוב (לעיתים המונח משמש גם כשם כללי ל"רגשונים").
היסטוריה
עריכההפעם הראשונה בה הופיע סימן גרפי לפרצוף "שמח" ו"עצוב" הייתה בסרט "נמל בית" של אינגמר ברגמן משנת 1948. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הופיע הפרצוף פעמיים בכרזות לסרטי קולנוע: "לילי" (1953) ו"ז'יז'י" (1958), שניהם בכיכובה של לסלי קארון. במהלך שנות ה-50 חולקו גם חולצות פרסומיות עם פרצוף שמח על רקע ירוק.
עם זאת, "המצאת" הפרצוף החייכן, הבנוי מחיוך ושתי נקודות לעיניים, מיוחסת בראש ובראשונה למעצב הגרפי האמריקאי הארווי בל שפיתח את ה"סמיילי" במסגרת מסע פרסום עבור חברת ביטוח בשנת 1963. תמורת עבודתו קיבל בל שכר של 45 דולר[1]. הפופולריות העצומה של העיצוב של בל גרמה לכך שהסמל הפך לנחלת הכלל לפני שבל יכול היה להפיק ממנו רווחים באמצעות זכויות יוצרים או רישום פטנט.
הסמיילי הופץ בתחילת שנות השבעים על ידי זוג אחים, מארי וברנרד ספיין, שהשתמשו בו לקידום מכירות שונות. הם הפיקו כפתורים וספלי קפה, חולצות, סטיקרים ועוד מוצרים רבים עליהם הוטבע הסמל, בצירוף הכתובת "שיהיה לכם יום שמח".
הסמיילי הפך לסימן רשום במספר מדינות החל משנת 1971. השם "סמיילי" והלוגו שלו נמצאים בשימוש ביותר ממאה מדינות עבור 25 סוגים שונים של סחורות ושירותים.
במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 רשם עיתונאי צרפתי את ה"סמיילי" כסימן רשום בצרפת, וניסה לתבוע עסקים המשתמשים בסמל (ובעיקר את ענק הקמעונאות וול מארט) על הפרת זכויותיו, אך התביעות נדחו.
הסמל אומץ על ידי תרבות מוזיקת האסיד שהתפתחה בסוף שנות השמונים.[דרוש מקור]
היו שינויים שנערכו בסמיילי, כגון הפיכת פיו על מנת ליצור פרצוף עצוב, או הוספת עין על מנת להפכו לחייזר.
הסמיילי הפך למרכיב עיקרי בתרבות האינטרנט - מאנימציות GIF ושאר ייצוגים חזותיים, עד לרגשון הטקסטואלי הנפוץ ":)" (מופיע לעיתים קרובות גם בתרבות המסרונים בטלפונים סלולריים). בגרסה הנדפסת של גופן ברירת המחדל של ה־IBM PC, הסמיילי מיוצג במקומות 1 ו־2 (☺ ☻).
סמיילים יוצאי דופן
עריכה- במאי 2002 ניסה לוק הלדר, שהתעסק במטעני צינור, ליצור פרצוף חייכן על ידי מטעני חבלה באמצעותם מלכד תיבות דואר. 16 המטענים הראשונים יצרו שני עיגולים לעיניים. עוד שניים היוו התחלה של חיוך, אך הוא נתפס לפני שהשלים את מלאכתו. שישה אנשים נפצעו בעקבות פיצוץ מטענים אלה, ביניהם ארבעה דוורים.[2]
- במרץ 2006 פרסם המדען פאול רותמונד במגזין המדעי היוקרתי נייצ'ר שיטה ליצירת מבנים ננומטרים על ידי שרשראות DNA. הוא הדגים את השימוש בשיטה זו ביצירת הסמיילי הקטן בהיסטוריה משרשרת DNA.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אורן צור, הסמיילי הראשון :-), בבלוג "מדע בזיוני", 23 בספטמבר 2007
- יוסף ויצמן, סמיילי ובקבוק שמפניה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 במרץ 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ Black Wax Cafe, הסיפור של החיוך השני הכי אייקוני בעולם, באתר פייסבוק, 17/07/2023
- ^ ynet, ארה"ב: החשוד רצה "לצייר" סמיילי בעזרת המטענים, באתר ynet, 9 במאי 2002