סמינר הקיבוצים

סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות היא מכללה אקדמית לחינוך והוראה בתל אביב-יפו. המכללה מציעה לימודים לתואר ראשון (.B.Ed), לתואר שני (.M.Ed) והסבת אקדמאים בארבע פקולטות: חינוך, מדעים, מדעי הרוח ואמנויות. כמו כן, למכללה בית ספר ללימודי תעודה בעל ארבעה מרכזים: למקצועות הטיפול; להורות, גיל רך, הנחיית קבוצות ואימון; התפתחות מקצועית והשתלמויות לאנשי חינוך; לתוכניות נגישות וכן תחום חברה ותרבות.

סמינר הקיבוצים

מוסד אקדמי
תקופת הפעילות	1939–הווה (כ־85 שנים)
מיקום
מיקום	דרך נמיר 149, תל אביב, 62507
מדינה
קואורדינטות	32°06′07″N 34°47′22″E
www.smkb.ac.il
מפת מיקום מפה דינמית (למפת תל אביב מוגדלת)   סמינר הקיבוצים (למפת תל אביב רגילה)   סמינר הקיבוצים (למפת גוש דן רגילה)   סמינר הקיבוצים (למפת גוש דן מוגדלת)   סמינר הקיבוצים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

כתובת זיכרון לרצח יצחק רבין בסמינר הקיבוצים

מראה בקמפוס

סמליל ישן של הסמינר

היסטוריה

סמינר הקיבוצים הוקם בשנת 1939 על ידי קבוצת חברי קיבוצים, אשר בקשו להכשיר מורים, ושכן בבניין ברחוב אחד העם 16 בתל אביב. בראש הקבוצה עמד המחנך מרדכי סגל, חבר קיבוץ כפר גלעדי שלמד בארצות הברית, ושמו של המוסד היה "מפעל ההכשרה למורים וגננות". בשנת 1942 עבר הסמינר לרחוב ליליינבלום מס' 14 בתל אביב, ושמו שונה ל"סמינר למורים וגננות של התנועה הקיבוצית והמרכז לחינוך". הבניין שמור ועומד על תילו גם כיום. בשנת 1943 עבר הסמינר לרחוב בני דן מס' 36 בתל אביב, ושכן במקום משך 18 שנים. המקום שימש אז גם בסיס לפעולות החי"ש כפי שכתוב על לוחית זיכרון בכניסה אליו. כיום משמש המקום כאכסניית נוער.

בשנת 1961 עבר הסמינר למשכנו הנוכחי בדרך נמיר שבתל אביב.

בתחילת 2008 התאחד הסמינר עם המכללה להוראת הטכנולוגיה ושמו שונה לסמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות.

הקמפוס

פסל בכניסה לקמפוס

לוחית זיכרון במקומו הקודם של סמינר הקיבוצים, רח' בני דן 36

המכללה שוכנת בשני קמפוסים: הקמפוס המרכזי בצפון תל אביב - בדרך נמיר 149 וקמפוס אמנויות במגדל שלום.

הקמפוס המרכזי של המכללה בה נמצאת המכללה משנת 1961, שוכן על דרך נמיר מצפון לירקון, סמוך לשדרות רוקח ולמוזיאון ארץ ישראל. במקום נמצאים הפקולטה לחינוך.

קמפוס אמנויות הפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים עברה למעונה החדש בשנת 2021 במגדל שלום מאיר.

המכון למחשבה חינוכית

המכון הוקם בשנת 2003 ומנוהל על ידי פרופסור נמרוד אלוני. מתוך כוונה לענות על צרכים חינוכיים בישראל של ראשית המאה ה-21, כאשר מצד אחד מסלימה הלאומנות והקנאות, ומצד שני מוותרים על כל מחויבות ערכית וחברתית. המכון, משלב אידיאליזם חברתי וחינוכי עם מגוון רחב של מומחיויות אקדמיות ופרקטיות בתחום החינוך ההומניסטי. המכון פועל לאחד את האידיאלים הערכיים והמשאבים המקצועיים של מכללת סמינר הקיבוצים, למסה של מנהיגות חינוכית הומניסטית בחברה הישראלית בתאוריה החינוכית, בהכשרת אנשי חינוך, בהשבחת העבודה החינוכית בבתי הספר, ובתרומה לקהילה.

הפקולטות

• הפקולטה לחינוך: חינוך לגיל הרך, חינוך לבית הספר היסודי, חינוך מיוחד, חינוך בלתי פורמלי, ניהול עסקי חברתי והחוג לחינוך.
• הפקולטה למדעים: חינוך גופני ותנועה, ביולוגיה על יסודי, החוג למדעים והחוג למתמטיקה.
• הפקולטה למדעי הרוח-והחברה: אנגלית, מדעי הרוח על יסודי, החוג להיסטוריה, החוג לספרות, החוג למקרא ותרבות ישראל, רג"ב - תוכנית המצוינים.
• הפקולטה לאמנויות: אומנות, מחול, עיצוב, תקשורת קולנוע ותיאטרון.

משעול

משעול הוא מרכז ידע ומשאבים פדגוגיים העומד לרשות הסטודנטים והמרצים לצורך תכנון והפקה של סביבה לימודית. תהליך ההפקה נעשה בעזרת ליווי אישי והדרכה מקצועית. בקמפוס ארבעה מרחבי יעץ מאובזרים בציוד טכנולוגי מתקדם:

• מרחב המולטימדיה - סביבת הוראה-למידה המאפשרת לתכנן, לפתח ולהפיק פעילויות לצורכי הוראה בבתי הספר ובמכללה, בשילוב טקסטים קולנועיים ומוזיקליים.
• מרחב משאבים פדגוגיים ויעץ - כולל אוספים של תוכניות לימודים עדכניות וחומרי הוראה-למידה. במרחב מוצעים שירותי יעץ בכל תחומי הלימוד האקדמיים והמעשיים כמו קריאת מאמרים, עזרה בהכנת עבודות סמינריוניות, בהכנת יחידות הוראה לקראת העבודה המעשית בבתי הספר, והכנת פרויקטים של סוף שנה.
• מרחב סדנת העיצוב - שירותי יעץ והדרכה בתכנון והפקה של חומרי הוראה במימד החזותי. כגון: עיצוב סביבות למידה, חומרי הוראה-למידה, עיצוב גרפי של כרזות והכנת מרכזי למידה ומשחקים חינוכיים.
• מהו"ת - מרכז העצמה ותובנה המאפשר לסטודנטים בעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב להבין טוב יותר את מה שעובר עליהם בתהליך הלמידה, ולחפש כלים יעילים יותר כדי ללמוד ולהתנהל באקדמיה באופן ראוי מבלי "ללכת לאיבוד". המרכז פועל כ"בית" מבין ומקבל. הוא פתוח כל היום וכל השבוע ומשתדל להיענות לצרכים השונים שמועלים על ידי הסטודנטים.

משעולים - רג"ב

תוכנית הסבת אקדמאים מצטיינים להוראת היסטוריה ואזרחות בהתמחות לחינוך פוליטי לאזרחות דמוקרטית.

מסלול הסבת אקדמאים מצטיינים להוראת היסטוריה ואזרחות בבתי הספר העל יסודיים, הוא פרי שיתוף פעולה בין תוכנית רג"ב להכשרת מורים מצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים.

תוכנית המצוינים, רג"ב, היא תוכנית הדגל של הכשרת המורים במשרד החינוך. היא מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים בעלי נתונים גבוהים ומוטיבציה חינוכית. סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים להוביל תהליכי שינוי במערכת החינוך ובקהילה.

התכנית מתמקדת בסוגיות חברתיות וחינוכיות המעסיקות את החברה הישראלית ומבקשת לפתח אנשי ונשות חינוך מובילים, בעלי רגישות חברתית ולהט להשפיע על סביבתם.

תוכנית רג"ב במכללת סמינר הקיבוצים מתקיימת בשני מסלולים מקבילים^{[דרוש מקור]}:

1. לסטודנטים לתואר ראשון בכל אחד מן המסלולים במכללה הלומדים במקביל בתוכנית לאורך שלוש שנים.
2. לאקדמאים, בעלי תואר ראשון או שני לקראת תעודת הוראה בהיסטוריה ובאזרחות בדגש חינוך פוליטי לאזרחות דמוקרטית. הלימודים בתוכנית משולבים בשנת הלימודים לתעודת ההוראה ובשנת הסטאז' והליווי.

מנהלי הסמינר

• מרדכי סגל - מייסד הסמינר ומנהלו במשך 35 שנים. (1974-1939) חבר קיבוץ כפר גלעדי, ולאחר מכן חבר קיבוץ גבעת חיים (מאוחד). הוגה דעות בתחומי חינוך ורוח היהדות. בעל תואר בפילוסופיה, שפות וחינוך. ב-1939 למד במכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי, בהנהלתו של הזואולוג ואיש החינוך, יהושע מרגולין, ויחד איתו הגו את רעיון הקמתו של מוסד להכשרת מורים ומחנכים, ולא לשם ידיעת הטבע בלבד, אלא להכשרה מלאה בכל מקצועות המדע והאומנות שמורים ומחנכים זקוקים להם.
• שלמה יצחקי - חבר קיבוץ עברון וממיסדיו, ניהל את הסמינר במשך 12 שנים, (1986-1974). פעיל במשך שנים רבות בנושאי הוראה וחינוך. בתקופת ניהולו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה להעניק היתר לסמינר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולתמוך בו.
• אהובה לאור - חברת קבוצת שילר, ראש המכללה במשך 15 שנים, (2001–1986). בת המושבה מזכרת בתיה, דור חמישי בארץ, עסקה במשך שנים רבות בהוראה וחינוך וניהלה את בית הספר האזורי בגבעת ברנר. הובילה את תהליך האקדמיזציה בסמינר.
• ד"ר יוסי אסף - חבר קיבוץ בית השיטה. ניהל את סמינר הקיבוצים במשך 11 שנים, (2012–2001). החל דרכו בקיבוץ בתחום החינוך וההוראה, והמשיך במגוון תפקידים שבהם זכה להישגים ותרם לכלל. ריכז את חברת הילדים בקיבוצו, כיהן כמזכיר הקיבוץ, ניהל את התפעול במפעל השימורים בקיבוץ, שימש כמח"ט במילואים וניהל את הכפר לשיקום נפגעי סמים במלכישוע.
• פרופסור ציפי ליבמן - ילידת תל אביב-יפו. נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים מאז שנת 2012. החלה את דרכה בתחום המתמטיקה והמדעים ועברה לחינוך שם החלה לעסוק בתוכניות לימוד במדעים לגיל הרך. במסגרת תפקידיה האחרונים הייתה פרופסור ליבמן חברת המועצה להשכלה גבוהה וקודם לכן שמשה כרקטורית של מכללת סמינר הקיבוצים במשך שמונה שנים. תחומי המחקר שלה מתמקדים בנושאים של הערכה, מדיניות בחינוך, וכן בסוגיות של למידה והוראה בתחומי המדעים.

אירועים וכנסים בחסות הסמינר

• הכנס לחינוך מתקדם - מאז 2006 מקיים הסמינר את כנס תל אביב לחינוך מתקדם, לשיח בדבר דמותו של החינוך בישראל.
• מאבקים חברתיים - בשנים 2007–2008 השתתפו הסטודנטים בסמינר הקיבוצים במאבקים חברתיים שונים. במאבק הסטודנטים של 2007, הובילה קבוצת סטודנטים מהסמינר, יחד עם מוסדות נוספים מאבק לדמוקרטיה, שקיפות ועצמאות החלטה של הסטודנטים ולא נציגיהם.

לקריאה נוספת

• אסופת מאמרים, מסמינר למכללה ה'תרצ"ט - ה'תשנ"ט, הוצאת מכללת סמינר הקיבוצים, ה'תשנ"ט 1999

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמינר הקיבוצים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סמינר הקיבוצים

• סמינר הקיבוצים, ברשת החברתית פייסבוק
• סמינר הקיבוצים (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית
• סיפור מקומי - מכללת סמינר הקיבוצים, תיעוד סיפורה של מכללת סמינר הקיבוצים, מיום הקמתה עד היום, מוצג על ציר זמן. ארכיון שיתופי
• סרטון 70 שנה לסמינר הקיבוצים
• אלי ציפורי, ‏מדוע סירבה סמינר הקיבוצים להצעה לעבור לשכונת התקווה, באתר גלובס, 6 במאי 2018