סמינר הרב וולף
סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף (מכונה "סמינר הרב וולף", או בקצרה "וולף") הוא סמינר לבנות חרדיות, הכולל בית ספר תיכון וסמינר ללימודי הוראה ומקצועות נוספים בעיר בני ברק. בסמינר מתחנכות כ-2,500 בנות המשתייכות בעיקר לזרם הליטאי או החרדי-ספרדי, והוא נחשב למוסד מבוקש.
 | |
| המבנה הישן, רחוב הרב הירש בני ברק | |
| מוסד חינוכי | |
|---|---|
| השתייכות | חרדי ליטאי |
| מייסדים | הרב יוסף אברהם וולף |
| שכבות לימוד | ט-יד |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב שלמה וולף |
| תלמידים | |
| כ-2,500 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°4′49.01″N 34°49′53.9″E / 32.0802806°N 34.831639°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   סמינר הרב וולף | |
  | |
היסטוריה
עריכההסמינר הוקם בשנות ה-50 על ידי הרב יוסף אברהם וולף, בעידודו של החזון איש, כדי לתת מענה לבנות הרוצות חינוך חרדי השומר על עקרונות ומונע השפעות זרות.[דרושה הבהרה]
הרב יוסף אברהם וולף ניהל את הסמינר עד שבשנת ה'תש"ל עקב מחלה, העביר את הניהול לידי בנו הרב זאב אלעזר וולף.
לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ט נקרא הסמינר על שמו "סמינר בית יעקב על שם הרב וולף". בשנותיו האחרונות סייעו לו בניהול הסמינר בנו הרב שלמה וולף, בתו מרים קופשיץ וחתנו הרב נחום קופשיץ.[1]
הסמינר היה מיועד לכל הבנות החרדיות המתגוררות במרכז הארץ, ולמשך תקופה ארוכה אף שימש לכל הזרמים. עם הזמן נפתחו סמינרים ייעודיים לזרם החסידי, ורובן של הבנות החסידיות מתחנכות שם.
בשנות ה-90, בעקבות הגידול באוכלוסייה ועומס רב בקבלה לסמינר, נפתחו שני סמינרים נוספים הנושאים גם הם את השם "סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף": סמינר הרב כהנא וסמינר הרב מאיר.
עשר שנים לאחר מכן נפתח סמינר נוסף לבנות מהמגזר הספרדי הנושא את אותו שם. בהנהלתה של הרבנית אלקיים. הסמינרים הללו אף על פי שכולם נושאים את שמו של סמינר הרב וולף הוותיק מנוהלים עצמאית.
קווי היסוד של הסמינר
עריכהבספרי "התקופה ובעיותיה" של מייסד הסמינר הרב וולף, נכתבו קווי היסוד הייחודיים של הסמינר:
- אהבת ה' ואהבת תורה
- אמונת חכמים
- יראת שמים ומידות טובות
- צניעות ודרך ארץ
מדבריו: "השם בית יעקב הוא כולו אמונה, כולו חינוך למידות נעלות בין אדם למקום ולחברו; השם "בית יעקב" אומר - מי היא המצוינת: לבוש צנוע, דקדוק בכשרות והכשרים, דיבור כשר, תפילה בכוונה, שמחה לעזור לזולת. השם בית יעקב כולל בהירות בהשקפות: הערכת תלמיד חכם אבל לא הערכת הפרופסור; שאיפה להדמות לצדקניות של הדורות שעברו גם אם לא למדו. התקווה היא להיות אשת תלמיד חכם אשר תורתו היא חייו ולהיות אם לבני תורה. לא הידיעות הן התכלית אלא ה"דעות"- ההשקפות והמידות. המובחרות שבין החניכות היא "אם הבנים שמחה".[2]
"אם נצליח להשריש לתלמידות שתכלית הלימודים לשאוף להידמות לאימותינו, שלא למדו, סימן שהצלחנו בחינוך הבנות".[3]
מבנה הסמינר
עריכהארבעה השנתונים הראשונים בסמינר הם כיתות ט-יב (א-ד סמינר), לגילאי תיכון. שני השנתונים הבאים, יג, יד (ה, ו סמינר) הם ללימודי הוראה, גננות, תכנות ולימודים נוספים. במסגרת זו מפעיל הסמינר מרכז הכשרה והשתלמויות בשם "אוהל אברהם" בו לומדות חלק מהבנות גם לאחר חתונתן.
התלבושת הנדרשת בסמינר אינה אחידה אך התלמידות נדרשות לעמוד בתקנון צניעות המושתת על תקנון בית הדין "משמר התורה", הכולל קביעות לגבי האורך ההולם חצאיות וחולצות, וסוג התכשיטים והאיפור המותר.
הקבלה לסמינר
עריכהבשנים בהן מספר הנרשמות לסמינר גדול מהכמות שהסמינר מסוגל לקבל עורך הסמינר הגרלה, והבנות ששמן לא עלה בגורל עוברות לסמינרים כהנא או מאיר. כמו בסמינרי בית יעקב אחרים, גם בסמינר זה נשמעו תלונות על אי-קבלת בנות עקב מוצאן המזרחי.[4][5]
לקריאה נוספת
עריכה- ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג. באתר אנשים ישראל.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ חיים שקדי, היסטוריה: הרב זאב וולף יפרוש מניהול ´סמינר וולף´, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011
- ^ וולף אברהם, התקופה ובעיותיה, כרך ב חינוך, בני ברק: קרן להוצאת ספרים ע"ש הרב י' א' וולף זצ"ל, תשמ"ג
- ^ מדברי הרב וולף. פרק שני משכילות ובורות, באתר kotar.cet.ac.il
- ^ הסמינר פתח חרך: 15 בנות שובצו, באתר בחדרי חרדים, 1 בנובמבר 2009
- ^ מוטי לוי, האפליה נמשכת: 20 תלמידות ספרדיות מבני ברק יושבות בבית, באתר וואלה, 29 בדצמבר 2010