ספיר (אבן חן מקראית)

ערך זה עוסק באבן חן מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ספיר (פירושונים).

סַפִּיר היא האבן השנייה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יששכר.

הספיר במקורות

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

— שמות כ"ח, י"ח

וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.

— שמות ל"ט, י"א

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

— יחזקאל כ"ח, י"ג

וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אֶל-הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הַכְּרֻבִים, כְּאֶבֶן סַפִּיר, כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא--נִרְאָה, עֲלֵיהֶם.

— יחזקאל י', א'

מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ; וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.

— איוב כ"ח, ו'

זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג, צַחוּ מֵחָלָב; אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים, סַפִּיר גִּזְרָתָם.

— איכה ד', ז'

יששכר על ספיר, והיא מראה תכלת, לפי שהיו גדולים בחכמת התורה, שנאמר: ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ולוחות התורה על סנפירינון היו, וכן מצינו במתן תורה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וידוע שנפש בעלי התורה צרורה בצרור החיים תחת כיסא הכבוד שכתוב בו כמראה אבן ספיר דמות כסא. והתכלת צבע של ענוה ושפלות לא גאוה אדמימות וירקות. וסגולתה להאיר העיניים ולכן מעבירים אותה על העינים, וכן התורה מאירת עינים, והאבן הזו תועיל לכל כאב ונפיחה בכל מקום שתהיה בגוף וכן התורה מרפא לכל הגוף וכדברי רז"ל חש בראשו יעסוק בתורה.

— רבינו בחיי בפירושו לפרשת תצווה

זיהוי

בתנ"ך הספיר נזכרת פעמים רבות, ונראה שמדובר באחת מהאבנים השכיחות באותה תקופה. הדבר מתאים לזיהוי המקובל של האבן - אבן החן לפיס לזולי (lapis lazuli), אבן כחולה אטומה עם תכלילי פיריט שנראים כעורקי זהב. לפיס לזולי הייתה אחת משלוש אבני החן הנפוצות ביותר במצרים העתיקה והיא מופיעה גם בכתבי אוגרית כאבן מקודשת לאלת הציד והמלחמה ענת.

במדרש במדבר רבה, המספר שצבעי דגלי השבטים במדבר היו כצבעי אבניהם בחושן, צבעו של יששכר (שאבנו היא אבן הספיר) מתואר כשחור דומה לכחול (מ"ר במדבר פרשה ב אות ז). גם מהפסוק: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"^[1] ניתן להבין שצבע הספיר דומה לצבע השמים. רבנו בחיי בפירושו לתורה מקשר בין אבן הספיר שבחושן ל-"לבנת הספיר", ומתאר את הספיר כצבע תכלת - אמנם צבע התכלת שהוא מתכוון אליו אינו צבע התכלת של ימינו, אלא התכלת של התורה שהוא צבע כהה יותר וכמו שאמרו במשנה שהוא דומה לכרתי (ברכות פ"א מ"ב).

אמנם, מהפסוק באיכה: "זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם", עולה שצבע הספיר הוא אדום, וכן פירש אבן עזרא (שמות כח ט).

ר"י בכור שור פירש (שמות כד י) שיש שני מיני ספיר, אחד כחול ואחד אדום.

תרגומים

תרגום אונקלוס מתרגם שבזיז. תרגום זה עולה בקנה אחד עם הדעה המקובלת במחקר, כי הכוונה ללפיס לזולי.
תרגום ירושלמי קורא לספיר המקראית בשם "ספירינון" ובשמות רבה היא נקראת "סמפירינון".
תרגום המלך ג'יימס וגם תרגום ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מתרגמים אותה למונח האנגלי המקביל Sapphire, שכנראה הגיע מן העברית המקראית.
הספיר המודרנית היא אבן כחולה יקרה מאוד ממשפחת הקורונדום.
מכון המקדש זיהו את האבן עם ספיר.