ספר השעות

תפילת השעות, ידועה גם בתור, "המשרד האלוהי" (Divine Office) וכן, ליטורגיית השעות, היא התפילה הליטורגית והפומבית של הכנסייה הקתולית. היא גם נפוצה בכנסיות המזרחות, קרי, האורתודקסית, קופטית וכו׳, תחת נוסחים שונים. היא אחת התפילות העיקריות שאנשי דת נוצריים מתפללים (במנזרים, סמינרים וכו'). עקב עתיקות התפילה לא ידוע תאריך הפצתה הראשוני, אך קרוב לוודאי שבראשית התפתחותה תפילת השעות התבססה על תפילות דומות שיהודים התפללו בתקופת בית שני בשעות מסוימות ביום. תפילת השעות מורכבת כיום משמונה שעות ליטורגיות, חלקן שעות מג'וריות (ראשיות) וחלקן האחר מינוריות (שניוניות), הן נאמרות בשעות מסוימות לאורך היממה:

• מטינס (Matins) - נאמרת ב-2:00 בלילה, לפני הזריחה [משתנה].
• לאודס (Lauds) - בזריחה, ב-5:00 בבוקר, תלוי בעונה.
• פריים (Prime) - ב-6:00 בבוקר.
• טרצ'ה (Trece) - ב-9:00 בבוקר.
• סקסט (sext) - ב-12:00 בצהריים.
• נונה (None) - ב-3:00 בצהריים.
• וְספֵּרס (Vespers) - בשקיעה.
• קומפליין (Compline) - טרם שינה.

דף מאויר מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. הדף מתאר את "יום מתן המתנות" שבתחילת חודש ינואר. בתמונה ניתן לראות את הדוכס מימין ומאחוריו ישנה מעין הילה, המסמלת צדיקות, אולם למעשה אין זו הילה, אלא מכסה קש.

*פרקטית, יש המתפללים את השעות הקאנוניות בשעות שונות במקצת. לדוגמה, מטינס נאמרת לעיתים בסמוך ללאודס.

מבנה כללי ויצירות מוזיקליות

מזמור גרגוראיני, טון חגיגי, סָלוֵה רֵגִ'ינָה (מלטינית salve regina, מילולית ״שלום לך מלכה״), מזמור למרים הבתולה, חוזר לעיתים קרובות בתפילת השעות בשעת וספרס.

כל שעה קאנונית, מורכבת, על פי רוב, מפתיחה, מזמור, שאחריו בא אנטיפון, שלושה תהילים, אנטיפון חוזר, ״הפרק הקטן״ שעצמו מורכב מקיראות, תפילה מסכמת, ברכה סופית ולבסוף, עתירה למען הנפטרים.

למען תפילת השעות, בין היתר, התפתח סגנון השירה הכנסייתי המזמור הגרגוריאני, אשר היסטורית, הוא אבן היסוד של המוזיקה המערבית. היצירות המזוקליות שנכתבו לתפילת השעות שעובדו, בעקיפין, ע״י מוצרט, באך, שוברט ורבים אחרים. למרות שהמזמור הגרגוריאני עצמו, מוזיקלית, הוא לא בעל ״טווח תנועה״ רחב מבחינה מוזיקלית, הטונים הנמוכים והגבוהים אינם מרחיקי לכת, כיאה ליצירה המשמשת לשימוש פולחני, אם כי יש המחשיבים במוזיקה הזאת, כראשונה מבין הסוגות המוזקליות בגלל יופיה הטהור והזך, המקנה למאזין תחושת זיכוך והתרוממות רוח.

להאזנה לדוגמאות מומלצות:

תוכן ופרשנות

נזירים מהמסדר הטראפיסטי מתפללים יחדיו את תפילת השעות בשנות העשרים של המאה העשרים.

תפילת השעות מורכבת בעיקר מתהילים, מזמורים וקריאות מהתנ"ך וכתבי הקודש הנוצריים שמשתנים כל יום בשנה. התפילה, בעיקר במנזרים נערכת בלטינית (אם כי לאחר ועידת הוותיקן השנייה יותר בשפות ורנקולריות) והיא מולחנת בסגנון מזמורים גרגוראינים. תפילת השעות מתחילה בקריאה "אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי; יְהוָה, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה." מתהילים ע' (בלטינית - ׳.Deus, in adjutorium meum intende. Domine, ad adjuvadum me festina׳). לאחר מכן, מופיע האנטיפון ומתחילה קריאת התהילים. לאחר כל תהילים נוספת התפילה - Gloria Patri, או התהילה לאב ("תהילה לאב ולבן ולרוח הקודש, כפי שהייתה בראשית ועתה ולעולמי עולמים. אמן.") קריאת התהילים מסתכמת במזמורים ותפילות הסיכום.

לפי לימודי הכנסייה הקתולית, לתפילת השעות חשיבות יוצאת דופן באופן שהיא מחברת המאמינים לאל:

"תפילת ליטורגיית השעות מכוונת להיות תפילתה של כל אנשי האל. בה, המשיח בעצמו, "ממשיך את עבודת כהונתו דרך הכנסייה." עמיתו משתתפים בהתאם למקומם בכנסייה ונסיבות חייהם..." (מתוך הקתכיזם של הכנסייה הקתולית.)[1]

באומנות

איור ספרי תפילת השעות בעיקר בימי הביניים היה נפוץ ביותר, בעיקר במנזרים אמידים. כיום אחדים מהם זוכים להוקרה רבה. אחד המפורסמים הוא ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי שצויר עבור ז'אן דוכס ברי שבצרפת בשנים 1412 – 1416 - ספר זה נחשב גם לספר החשוב ביותר שנכתב במאה ה-15. הספר נכתב ועוטר על ידי האחים לימבורג אולם לא הושלם בשל מותם של האחים (וכן מותו של הדוכס - פטרונם) בשנת 1416. שארל הראשון, דוכס סבואה מינה את ז'אן קולומב להשלים את העיטורים בספר, ואלה הושלמו בין השנים 1485–1489. ספר ידוע נוסף הוא ספר השעות היפות של דוכס ברי, שהוכן אף הוא עבור דוכס ברי.

ראו גם

• פסלטר

קישורים חיצוניים

• ספר השעות של דוכס ברי
• עיטורים מספר השעות של דוכס ברי
• Horae - ספר שעות מהמאה ה-15 באתר הספרייה הלאומית
• ספר השעות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ספרי שעות, דף שער בספרייה הלאומית