סקאוט (ספורט)
הסקאוטינג ("צפייה" באנגלית: Scouting) הוא תחום בספורט שמטרתו להשיג מידע מקצועי עבור קבוצת ספורט באמצעות צפייה ואיסוף נתונים על קבוצות ושחקנים אחרים. מטרת השגת המידע יכולה להיות סימון ובחירת שחקנים שהקבוצה מעוניינת שיעברו אליה או הכנה לקראת התמודדות מול הקבוצה הנצפית. תפקיד קרוב לתפקיד הסקאוט, שהתפתח לצידו, הוא עובד מטעם הקבוצה המנתח את ביצועיה המכונה "אנליסט".
סקאוטים, וכן אנליסטים, יכולים להיות עובדים של מועדון ספורט או עובדים בחברות סקאוטינג המספקות שירותים לכמה מועדונים. בניגוד למרבית המועדונים, חברות סקאוטינג יכולות להחזיק מאגרי נתונים רחבים המכסים מספר גדול של קבוצות מכל העולם ולתת חוות דעת בלתי תלויה על אפשרות ההתאמה של שחקנים. חברות אחרות מספקות ניתוחי וידאו ודו"חות על יריבות, ואחרות מספקות לקבוצות כלים לניתוחי ביצועיהן.
קיימים פיתוחים טכנולוגיים המסייעים לסקאוטינג ולניתוח ביצועים: בסיסי נתונים המכילים מידע על מספר רב של שחקנים, תוכנות המפיקות נתונים מצילומי וידאו, שבבי GPS המספקים מידע על טווחי ואזורי ריצה, תוכנות המנתחות נתוניים סטטיסטיים המוכנסים אליהן ופיתוחים אחרים[1].
בכדורגל
עריכהסקאוט המאתר שחקנים למועדון, מנסה לבחון ולקבוע אם לשחקן יש את היכולת הטכנית והבנת המשחק הנדרשים כדי להצליח. אם הסקאוט המליץ על השחקן למועדון ובדיקות רקע העלו שהוא מתאים, המועדון עשוי להמשיך ולעקוב אחר ההתקדמות שלו על פני תקופה, מכמה חודשים ועד לכמה עונות. הסקאוטים ימשיכו לעקוב ולבדוק אם השחקן שומר על עקביות ברמת המשחק ועל תיאבון להצליח. אם לאחר תקופה זו המועדון עדיין מעוניין בשחקן, לעיתים קרובות המועדון מזמין את השחקן לבחינה באימוני המועדון שבה הסקאוטים וצוות האימון מעריכים את התאמת השחקן למועדון גם מבחינת אופי ומוסר עבודה. הבחינה במועדון מאפשרת למועדון גם להשוות את הרמה של השחקן עם הרמה של השחקנים שכבר בסגל.
סקאוטינג על יריבות
עריכהבסקאוטינג על יריבות מנסה הסקאוט להעריך את יכולות היריבה ולזהות דפוסי פעולה ואיומים ספציפיים, באמצעות הצפייה במשחקיה. תפקידים בולטים של סקאוטים אלה:
- לייעץ איזו גישה כללית הקבוצה צריכה לאמץ במפגש מול היריבה. למשל, אם כדאי לתקוף בעזרת לחץ מתמשך או שעדיף להזמין את היריבה להתקיף ולצאת למתפרצות.
- לסמן איומים מרכזיים של היריבה ופתרונות בעזרתם ניתן לטפל בהם. לדוגמה, שחקן ימני החלש ברגלו השמאלית יסומן ככזה שכדאי לדחוק לכיוון הצד החלש שלו.
- לאתר חולשות מפתח, במיוחד בפיזיות, בקצב המשחק, בכושר גופני ובריכוז.
- לתאר את סגנון המשחק של שחקני הכנף, האם הם נכנסים לכיוון השער או נשארים על הקו ומרווחים את ההתקפה.[2]
- לאבחן תרגילים מועדפים של היריבה במצבים נייחים (בעיטות חופשיות, קרנות והוצאות חוץ), וכן בוחנים את שיטות ההגנה שלה במצבים אלו.
- לדווח כיצד ולאן בועטים בועטי הפנדלים. סקאוטינג כזה על בועטי הפנדלים של נבחרת ארגנטינה סייע לשוער נבחרת גרמניה ינס להמן לזנק לעבר הצדדים אליהם כוונו כל ארבע הבעיטות של ארגנטינה ואף לעצור שתיים מהן בדרך לניצחון של נבחרתו 4-2 בדו-קרב בעיטות הכרעה ברבע גמר מונדיאל 2006[3] ומאז הפך למקובל ברמות הגבוהות.
בשוק הסקאוטינג קיימות חברות המספקות ניתוחי וידאו, שבאמצעות צפייה ועריכה של צילומי וידאו של מספר של משחקי היריבה מנסים לנתח ולסכם בווידאו עבור המאמנים תופעות בולטות במשחקה, כמו למשל: נקודות חוזק ונקודות תורפה, יציאה להתקפות, חזרה להגנה ותרגילים חוזרים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אוריאל דסקל, ככה מחתימים היום שחקנים, באתר כלכליסט, 28 במאי 2012
- אוריאל דסקל, איך מגלים כישרונות מיוחדים?, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^
נטע ירון, איך הגוזיות קשורות להצלחה של הנבחרות הצעירות, באתר הארץ, 23 ביולי 2023
- ^ אורי קופר, פקק תנועה בוולפסון/"הכל מקצועי", באתר ynet, 2 בדצמבר 2013
- ^ Lehmann had penalty taker notes באתר ה-BBC (באנגלית)
