סקול
חיה במיתולוגיה הנורדית
סקול (בנורדית עתיקה: Sköll) הוא זאב אגדי מהמיתולוגיה הנורדית. סקול הוא בנו של פנריר, אחיו של האטי, ונכדם של לוקי ואנגרבודה. משמעות השם "סקול" היא "בגידה". לא ידוע שם אמם של סקול והאטי. באדה הפרוזאית מסופר כי היא ענקית החיה במידגארד, ושהיא אמם של כל הזאבים הענקיים.[1] סקול נמצא במרדף מתמיד בשמים אחר מרכבתה של האנשת השמש סול, וכך גורם לשמש למהר. כאשר ישנו ליקוי חמה, פירוש הדבר שסקול מתקרב אל סול בצורה מסוכנת. במקביל, אחיו האטי רודף אחר אחיה של סול, מאני, האנשת הירח. כאשר יגיע הראגנארוק, ישתחרר פנריר מכבליו, וסקול והאטי יסיימו סוף סוף את מרדפם ויבלעו את השמש והירח.
 | |
| סקול והאטי רודפים אחרי השמש והירח | |
| תרבות |
מיתולוגיה נורדית  |
|---|---|
| אב |
פנריר |
| אחים |
האטי |
  | |
בבית מהשיר "הבלדה של ואוות'רוד'ניר" מהאדה הפואטית נטען כי פנריר הוא זה שרודף אחר סול. בתרגומו של השיר, הנרדי אדמס בלוס טוען כי טענה זו היא תוצאה של בלבול בין פנריר לבין סקול.[2]
