סרג'יו נטרא
סֶרג'יוּ נַטרָא (סֶרג'יוּ נַטרָה; בלועזית: Sergiu Natra; 12 באפריל 1924 – 21 בפברואר 2021) היה מלחין ישראלי ורומני.
לידה |
12 באפריל 1924 בוקרשט, ממלכת רומניה |
---|---|
פטירה | 21 בפברואר 2021 (בגיל 96) |
שם לידה | Sergiu Nadler |
מקום קבורה | בית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא |
מוקד פעילות | ישראל |
בן או בת זוג | סוניה נטרא |
natrasergiu | |
סרג'יו נטרא היה מלחין מוזיקה קלאסית בעל מוניטין רב ומחשובי המלחינים בעולם. יצירותיו לנבל מבוצעות לעיתים קרובות ברחבי העולם ומהוות יצירות חובה בתחרויות לנבל ובמוסדות אקדמאיים בתחום זה. תרומתו למוזיקה הקלאסית ולתרבות העולמית, הייתה גדולה מאוד.
חייו ויצירתו
עריכהסרג'יו נטרא (נדלר - Nadler) נולד בשנת 1924 בבוקרשט ברומניה למשפחה שמקורה בגרמניה אוסטריה ובצ'כיה (ליווא - Löwe, לוסטגרטן - Lustgarten). בילדותו למד פסנתר ומוזיקה ובהלחנה החל לעסוק בגיל צעיר מאוד. הוא למד בקונסרבטוריון יהודי ללימודי אומנות ולאחר מכן באקדמיה למוזיקה של בוקרשט, בין השאר תאוריה, קומפוזיציה ותיזמור עם לאון קלפר ומוזיקה מודרנית עם מיכאל אנדריקו.
קטע לתזמורת "מארש וכוראל" משנת 1944 הקנה לו מעמד של מודרניסט בתחום המוזיקה הקלאסית והעכשווית. התזמורת הפילהרמונית הישראלית ביצעה את יצירתו זו בשנת 1947 בניצוח אדוארד לינדברג. על יצירה זו ועל ה"דיוורטימנטו בסגנון קלאסי" שנכתבו בגיל 19 קיבל את פרס להלחנה על שם אנסקו בשנת 1945. לאחר מכן קיבל את הפרס הלאומי בהלחנה של מוזיקה קלאסית, על יצירות שכתב בגיל 25 ובניהן "הסימפונה אדמה ומים".
במהלך זוועות הנאצים שעימם שיתפו פעולה חלק מהרומנים, כמו גם לאחר מכן במהלך המשטר הקומוניסטי, המלחין ומשפחתו, שנחשבו כחלק מ"העילית ", סבלו מעבודות כפייה בשואה, ריצוי זמן בכלא והחרמת כל נכסיהם. חלק מיצירותיו של המלחין לא השתמרו או הושמדו על ידי הגרמנים או משתפי הפעולה שלהם ברומניה.
היצירה "ארבע פואמות" לבריטון ותזמורת, הייתה האחרונה שבוצעה לפני שעלה לישראל, שלוש שנים לאחר שהגיש בקשת הגירה לממשלת רומניה, תקופה שבה הוא ואשתו סוניה נטרא, פסלת ואומנית ידועה, סבלו מאיסור פרסום ומימוש כל פעילות מקצועית.
בשנת 1961 עלו לישראל סרג'יו נטרא ואשתו סוניה, התיישבו ברמת אביב. כעבור שנה ביצעה הפילהרמונית הישראלית, בניצוח סרג'יו קומיסיונה את ה"סימפוניה אופקים" לתזמרת לכלי קשת סימפונית. יצירתו "מוזיקה לכינור ונבל" משנת 1960, בוצעה בביצוע בכורה על ידי הכנרת מרים פריד והנבלנית הצרפתייה פרנסואז נטר.
נטרא מלחין בעל אוריינטציה אירופית מובהקת ובעל סגנון כתיבה שהתאפיין בזרימה מלודית, שפה פולימודאלית, מחשבה פוליפונית והתפתחות מדורגת ועשירה של חומר מוטיבי. בחלק מיצירותיו נעשה שימוש בטקסטים בלשון חדשה, על מקצביה ומצלוליה, ומקורות השראתו נשאבו בין השאר מן הפולקלור העולמי והיהודי.
יצירותיו מבוצעות ומשודרות בכל רחבי העולם, בין השאר, בישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אירלנד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, נורווגיה, שוודיה, צרפת, בלגיה, איטליה, ספרד, סווזילנד, צ'כיה, הונגריה, פולין, רוסיה, רומניה, סלובניה, יפן, טייוואן, אוסטרליה.
לצד ההלחנה עסק פרופסור נטרא בהוראת המוזיקה. בין השנים 1975 ו- 1985 כיהן כפרופסור באקדמיה למוזיקה שליד אוניברסיטת תל אביב שם הירצה על מוזיקה של המאה ה-20, הלחנה וניתוח צורות. במשך השנים העמיד נטרא דורות של תלמידים.
נטרא נפטר בפברואר 2021 חודשיים לפני יום הולדתו ה-97, חודש לאחר מות רעייתו, סוניה לבית רוזן, שהייתה פסלת. הותיר אחריו שני בנים. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סרג'יו נטרא
- SERGIU NATRA Works רשימת עבודות עיקריות באתר המלחין
- Music selection מבחר הקלטות וסרטונים של יצירות המלחין
- מאמרים על המלחין
- פרסומים נוספים על המלחין
- רשימת הפרסומים של סרג'יו נטרא, בקטלוג הספרייה הלאומית
- סרג'יו נטרא, באתר AllMusic (באנגלית)
- סרג'יו נטרא, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- סרג'יו נטרא, באתר Discogs (באנגלית)
- סרג'יו נטרא, דף שער בספרייה הלאומית
- אמיר מנדל, מת סרג'יו נטרא, "זקן מלחיני ישראל", באתר הארץ, 24 בפברואר 2021