סרגיי ניקולסקי

מתמטיקאי רוסי

סרגיי מיכאילוביץ' ניקולסקירוסית:Серге́й Миха́йлович Нико́льский;‏ 30 באפריל 1905 - 9 בנובמבר 2012) היה מתמטיקאי רוסי. חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות החל משנת 1972, ולאחר מכן, של הפדרציה הרוסית.

סרגיי ניקולסקי
Сергей Михайлович Никольский
לידה 30 באפריל 1905
טליצה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 2012 (בגיל 107)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנליזה פונקציונלית, אנליזה מרוכבת, התאוריה של משוואות דיפרנציאליות, תורת הקירובים, מתמטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Augustów Primeval Forest, צ'רניהיב, דניפרו, Ukhtomskaya, מחוז וורונז', סובאלק, צ'רניהיב, קאזאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אנדריי קולמוגורוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Vladyslav Dziadyk, Tuleubgei Idrisovich Amanov, Yakov Bugrov, Petraq Pilika, Oleg Besov, Aleksandr Sergeevich Fokht, Victor I. Burenkov, Petr Lizorkin, Mikhail Potapov, Nickolay Korneichuk, Aleksandr Filippovich Timan עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ראשית חייו

עריכה

ניקולסקי נולד בעיר טליצה, בפלך פרם (כיום עיר במחוז סברדלובסק) כילד רביעי מבין שישה. אביו מיכאיל ניקולסקי, היה בוגר המכון ליערנות בפטרבורג ולימד אחר כך בבית ספר ליערנות. האם ליודמילה לבית פיודורוב הייתה מורה. הוא בילה את ילדותו בפולין, בפושצ'ה אוגוסטובסקה, בפלך סובאלקי בקצה המערבי ביותר של האימפריה הרוסית, שבו שובץ האב במסגרת עבודתו כיערן. הוא למד בבית הספר בעיר סובאלקי. אחרי פריצת מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לצ'רניהיב בה המשיך ללמוד בגימנסיה. אחרי שנת 1918 עברו לגור במחוז וורונז' בו התמנה האב אחראי על התחנה הניסויית ליערנות שביער שיפוב. החל מגיל 14 עבד גם סרגיי ניקולסקי בתחום היערנות וכפקח בתחנה המטאורולוגית קראסני קורדון, ואחר כך סגן מנהל הגן ליבנסקי. הוא קיבל מאביו ידע סולידי במתמטיקה, כולל משוואות אינטגרליות ודיפרנציאליות. עקב רצח אביו על ידי כנופיית "רוסים ירוקים" בשנת 1921, עברו שוב האלמנה וילדיה לצ'רניהיב. שם עבד ניקולסקי כנער במחלקה המחוזית לחינוך פוליטי וסיים מבחני בגרות. אחרי שנרשם לאיחוד הנוער הקומוניסטי - קומסומול, ביצע ארבע עונות של סטאז' בעבודה, וביקש להיות מהנדס. לאכזבתו, מסיבות שרירותיות, לא התקבל ניקולסקי במכון הפוליטכני של קייב. לעומת זאת, עם היתר מהאיגוד המקצועי, התקבל בפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה של אוניברסיטת יקטרינוסלב (כיום דניפרו), שנקראה אז "המכון לחינוך העם". הושפע מאוד בהחלטתו לעסוק במתמטיקה, על ידי אחד המורים, פרופסור גריגורי גרוזינצב ניקולסקי חי ביקטרינוסלב, אז דנייבפרופורובסק, בין השנים 1925–1940.

פעילותו האקדמית והמדעית

עריכה

ב-1929 סיים את לימודיו ב"מכון לחינוך לעם" בדנייפרופטרובסק ועבד בו. בשנות ה-1930 הזדמן לניקולסקי לשמוע הרצאות של אנדריי קולמוגורוב, מרצה מפורסם, שהיה בשנתיים מבוגר ממנו. לפי המלצת קולמוגורוב נשלח ניקולסקי למוסקבה על מנת ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת לומונוסוב. ב-1935 קולמוגורוב הדריך אותו על עבודת הדוקטורט שלו. אחרי שנת 1940 עבד ניקולסקי במכון למתמטיקה (לימים המכון למתמטיקה על שם סטקלוב של האקדמיה הרוסית למדעים). בחדשים הראשונים של המלחמה להגנת המולדת פעל ניקולסקי במפקדה לכיבוי דליקות. החל משנת 1948 הוא לימד גם במכון לפיזיקה ולטכנולוגיה במוסקבה, לצד מדענים כמו פיוטר קפיצה, לב לנדאו ואחרים. הוא כיהן תקופה כראש המחלקה למתמטיקה מתמקדמת והיה פרופסור במחלקה זו. בתוקף תפקידו זה כתב ספר לימוד לאנליזה מתמטית. הוא עדיין העביר הרצאות במכון זה בשנת 2005 כשהוא בן 100.

ניקולסקי תרם תרומות חשובות לאנליזה הפונקציונלית, קירוב הליניארי, נוסחאות תרבוע, מרחבים פונקציונליים מוקפים, וליישומיהם בפתרונות וריאציונליים למשוואות דיפרנציאליות חלקיות.

ניקולסקי הקים אסכולה של תורת הפונקציות וליישומיה.

ניקולסקי נפטר במוסקבה בשנת 2012 בגיל 107. הוא נקבר ב-9 בנובמבר 2012 בבית העלמין טרוייקורוסקויה על יד מוסקבה.

חייו הפרטיים

עריכה

ניקולסקי היה נשוי לנינה איוואנובנה (1998-1910).לזוג נולדו שני בנים:יורי (1991-1934) ומיכאיל ניקולסקי (יליד 1941), מתמטיקאי ופרופסור באוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה, ובת - נטליה (ילידת 1946) לניקולסקי 4 נכדים:איליה (יליד 1983), ילנה רינגו, יקטרינה ואנה.

פרסים ואותות הוקרה

עריכה
  • 1968 - חבר מתכתב של האקדמיה למדעים שלך ברית המועצות
  • 1972 - חבר מן המניין של האקדמיה למדעים של ברית המועצות
  • 1976 - חבר זר של האקדמיה למדעים של הונגריה
  • 1980 - חבר זר של האקדמיה הפולנית למדעים
  • 1991 - מדליית הזהב על שם א.מ. וינוגרדוב - מטעם האקדמיה למדעים של רוסיה - על סדרת מחקרים על תאוריית הקירוב הליניארי, שיכון המחלקות הפונקציונליות ויישומיהם.
  • 1994 - פרס המדינה של אוקראינה
  • 2000 - הפרס על שם אנדריי קולומוגורוב על מחקריו בתחום "הקירוב הליניארי ביריעות והמשכן."
  • 2005 - הפרס אוסטרוגרדסקי מטעם האקדמיה האוקראינית למדעים

מבחר ספרים

עריכה

ניקולסקי כתב מעל 100 פרסומים מדעיים, כולל 3 מונוגרפיות, 2 ספרי לימוד למכללות ועוד 7 ספרי לימוד.

  • Approximation of functions of several variables and imbedding theorems, Springer Verlag 1975 ( המקור הרוסי, "נאוקה", מוסקבה 1969)

(קירוב של פונקציות רבות משתנים ומשפטים משוכנים)

  • Treatise on the shift operator, Springer Verlag 1986 (מקור רוסי, מוסקבה 1980)
  • Operators, functions and systems. An easy reading. Volume 1: Hardy, Hankel and Toeplitz, American Mathematical Society 2002 (ספר לימוד מקיף על אופרטור של הזזה. אופרטורים, פונקציות ומערכות. קריאה מוקלת)
  • with Valentin Petrovich Ilyin and Oleg Besov: Integral representation of functions and embedding theorems, 2 vols., Wiley 1978, 1979

(עם ולנטין פטרוביץ' אילין ואולג בסוב - הצגה אינטגרלית של פונקציות ומשפטים משוכנים

  • (editor): Theory and applications of differentiable functions of several variables, American Mathematical Society 1967

(עורך: תאוריה ויישומים של פונקציות דיפרנציאביליות רבות משתנים)

  • Quadrature formulae, Delhi, Hindustan Publ. Corp. 1964

(נוסחאות תרבוע)

  • Курс математического анализа (Course in mathematical analysis) שני כרכים, נאוקה 1975

(קורס לאנליזה מתמטית)

  • עם יאקוב בוגרוב:

Differential equations, multiple integrals, series, theory of functions of a complex variable, Mir Publ., Moscow 1983 (משוואות דיפרנציאליות, אינטגרלים מרובים, טורים, תאוריית הפונקציות בעלות משתנה מרוכב)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סרגיי ניקולסקי בוויקישיתוף

Function Spaces, Approximation Theory, Nonlinear Analysis (Moscow, Russia, May 23–29, 2005)