סריל רפפורט

סריל[1] רפפורט הייתה מלומדת יהודיה־פולנית שכתבה תחינות ביידיש.

דף השער של דפוס לבוב תקצ בערך

ביוגרפיה

עריכה

לא ידוע הרבה פרטים עליה, נולדה לאביה ר' יעקב סג"ל מדובנו.

נישא להרב הרופא ר' מרדכי כהנא רפפורט רבה של אלקסניץ, הסמוכה לברודי, ושם הדפיס את ספרו "אמרי נועם" (ספר ויכוח, סגולות ורפואות) בשנת ה'תקכ"ז.

בעלה ר' מרדכי היה בנו של רבי שבתי רבה של קראסני, ואביו הוא הרב בנימין הכהן רפפורט, רבה של קאליש, מחבר הספר "גבולות בנימין" (אחיו של הרב חיים הכהן רפפורט), בן הרב שמחה הכהן רפפורט אב"ד דובנו, הורדנה ולובלין שהתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב אך נפטר בדרכו אליה.

הזוג התגורר תחילה באלקסניץ, ומשם עברו לאומאן, כנראה לאחר שנת ה'תקל"ב (1772), אחר שהגרף סטניסלב שצ'סני פוטוצקי בנה את העיר מחדש והתקין שם יריד.

ושם נולדו להם בנם הרופא המפורסם בלבוב, דוקטר יעקב רפפורט.

תחנה אמהות

עריכה

כתבה תחינה הנקראת "תחנה אמהות" שהיה מאוד פופולרי, ונדפס כשלשים פעמים.

  • תחנה אמהות - מן ראש חודש אלול, לאומרה קודם תקיעת שופר.

בעמוד השער של הספר כתוב תחנה אמהות מן ראש חודש אלול. תחנה חדשה תקנה האשה הרבנית מרת סעריל בת הרב המפורסם מוהר"ר יעקב סג"ל מדובנא, אשת הרב המאור הגדול הבקי בחכמה מוהר"ר מרדכי כ"ץ זצ"ל רפפורט אב"ד דק"ק אלעקסניץ, תקראו בזה התחנה כל חודש אלול, גם יש תחינות לאומרם בראש השנה כשנוטלים הספרי תורה כשאומרים שלש עשרה מדות, וכשתוקעים בשופר... בזכות זה תזכה לבוא לארץ ישראל במהרה בימינו, אמן”.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמה העברי היה כנראה שרה.