עבדיחבה
| ערך מחפש מקורות | |
עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), המוכר ממכתבי אל עמרנה.
מוצאו של המלך לא ידוע. שמו של המלך הוא שם תאופורי כנעני המזכיר אלה חורית: "עבד (של האלה) חבת", בדומה לשם עובדיה. שמו של עבדיחבה הוא עדות לשכבה שלטת ממוצא הודו-אירופי שחדרה לכנען והשלבה בה, כפי שמתבטא גם בשם ארוונה (על שם varuna, המקביל לאורנוס), ואף בדברי יחזקאל על ירושלים: ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה לִירוּשָׁלם: מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית [...] אִמְּכֶן חִתִּית וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי” (יחזקאל, ט"ז, ג'–מ"ה).[1] לא ידוע אם הוא היה חלק משושלת ששלטה בירושלים או שהוא מונה לשליט על ידי המצרים. עבדיחבה עצמו מציין במכתביו שהוא לא מחזיק בשלטון בזכות שושלת היוחסין שלו אלא בזכות פרעה, אבל טקסט זה יכול להיות ביטוי לחנופה ולא עובדה היסטורית.
מכתבי עבדיחבה נכתבו בניב בבלי ואשורי מעורב ולכן עוררו עניין רב אצל החוקרים.[2]
המכתבים
עריכהמכתבי עבדיחבה מביאים לידי ביטוי את מאבקו ביריביו העיקריים שֻוַרדַתַ, כנראה מושל גת, ומִלכִּאִלֻ מושל גזר, על השליטה בדרכים ממישור החוף לאזור ירושלים. בתקופת שלטונו סבלה ירושלים מהתקפות חוזרות ונשנות של החבירו. עבדיחבה פנה שוב ושוב בתחנונים לפרעה אמנחותפ הרביעי לשלוח לעזרתו צבא.
מכתבי אל עמרנה העוסקים בעבדיחבה, כוללים שש אגרות הכתובות באכדית (א"ע 285–290), אשר נשלחו מטעמו אל פרעה מלך מצרים. בנוסף מוזכר עבדיחבה במכתבי מושלים אחרים: מכתב 366 של שורדת, כנראה מושל גת, למלך מצרים בו הוא מציין את מלחמתו יחד עם עבדיחפה בחבירו, במכתב 280 בו מתלונן שורדת על עבדיחבה שלקח ממנו את עירו. מכתב 291 הוא לוח שבור מאוד המציין את מושל ירושלים ללא ציון שמו.
- מכתב 285 – פנייה למלך מצריים לשלוח את שליחיו.
- מכתב 286 – פניה לאמנחותפ הרביעי, דווח על מהומות, בקשה לשלוח חיל מצב.
- מכתב 287 - פניה לאמנחותפ הרביעי, תלונה על מלכי גזר, אשקלון ולכיש העוזרים לחבירו.
- מכתב 288 - פניה לאמנחותפ הרביעי, תלונה על שמושלי ערים אחרות זממו נגדו.
- מכתב 289 – פניה לאמנחותפ הרביעי, תלונה על לבאיה מושל שכם שנתן אותה לחבירו, דווח על התקפות החבירו באזור.
- מכתב 290 - פניה לאמנחותפ הרביעי, דווח על התקפת שלוש ערים על ירושלים, וזאת לאחר שהחבירו העבירו את הערים לשליטתם.[3]
מכתב מס' 287
עריכהקטע ממכתבו של עַבְּדִ-חֶבָּה מושל ירושלים:
הנה ראה: ארץ (העיר) [ג]זר ארץ ,(העיר) אשקלון והעיר ל[כיש] נותנים להם ל<חבירו> אוכל, שמן ואת כל מאומה מעשרימו וידאג המלך בעצמו לצבא קשתים: לכן, ישלח המלך את קשתיו נגד האנשים האלו. כי עשו עברה נגד אדוני המלך! אם ישבו כאן במשך השנה הזאת הקשתים, אז יישארו כל הארצות [ו]החזנים (נאמנים) לאדוני המלך [א]בל כאשר אין כאן הקשתים גם לא יהיו עוד [הא]רצות והמושלים נאמני למלך; אך ראה את ארץ-העיר ירושלים הזאת! לא אבי ולא אמי [נ]תנו לי אותה, - ידו ה[חזקה של מלכי] [נ]תנה אותה לי! וראה (לעומת זאת) את המעשר אשר עשו מלכי-אל ומעשה בני לביה: הם נתנו את ארץ המלך לח'בירו.
— רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 7, עמוד 101
בשנת 2010, בחפירות בירושלים בעיר דוד שניהלה ד"ר אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, התגלה שבר של לוח מטין כתוב בכתב יתדות באכדית. מבדיקת הטין עולה שהלוח יוצר באזור ירושלים. יכול להיות שזהו העתק מכתב ששלח עבדיחבה לאמנחותפ הרביעי, והעתק נשמר בארכיון בעיר.[4][5]
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 153
- ^ ציפורה כוכבי-רייני,למלך אדוני, מכתבי אל-עמארנה מוסד ביאליק, 2005, עמודים 218-210
- ^ ציפורה כוכבי רייני,למלך אדוני, מכתבי אל-עמארנה מוסד ביאליק, 2005, עמודים 218-210
- ^ Eilat Mazar et al, A Cuneiform Tablet from the Ophel in Jerusalem, Israel Exploration Journal 60, 2010, עמ' 21-4
- ^ תגלית: המכתב העתיק ביותר שנחשף בירושלים, באתר ynet, 12 ביולי 2010