עובאדה א-סאמת
עֻבאדה א-סאמִת (בערבית: عبادة الصامت 586–655) היה אחד מבני לווייתו של מוחמד. הוא השתייך לקואליציית השבטים שכותנה האנצאר, ולחם כמעט בכל מלחמותיו של מוחמד בימי ראשית האסלאם. בהמשך, שירת א-סאמת תחת שלושת הח'ליפים הראשונים מבין הראשידון, וסייע להם במלחמות הכיבוש כנגד האימפריה הביזנטית.
 | |
| לידה |
586 אל-מדינה, ערב הסעודית  |
|---|---|
| פטירה |
655 (בגיל 69 בערך) רמלה, ישראל |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| בן או בת זוג |
Umm Harâm |
  | |
המסע לכיבוש קפריסין בראשותו, הפך את א-סאמת לאחד מהמצביאים הנודעים והמצליחים ביותר בתולדות ח'ליפות הראשידון. לצד זאת, השתתף א-סאמת בלפחות שבע מערכות צבאיות בתקופת שירותו בצבא הראשידון. לאחר פרישתו, התיישב בארץ ישראל והפך לקאדי תחת שלטונו של מושל סוריה, מועאויה, ואף סייע לו בשנותיו האחרונות.
לצד שירותו הצבאי, שירת א-סאמת כמורה הלכה, מופתי ושופט, וכן פיקח על המרות הדת בקרב האוכלוסייה שחיה בשטחים שנכבשו על ידי הראשידון, והיה גם שותף בבנייתם של מספר מסגדים במצרים ובסוריה.
