עודד שמיר
עודד שמיר (נולד ב-9 ביולי 1955) הוא איש עסקים וביטחון ישראלי, כיהן בעבר כיו"ר בחברות נתיבי ישראל וחברות ציבוריות נוספות. שימש כשליש הצבאי והמזכיר הצבאי בפועל לשר הביטחון אריאל שרון, בעת מלחמת לבנון הראשונה.
שמיר, ינואר 2020 | |
לידה |
9 ביולי 1955 (בן 69) טבריה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת בר-אילן |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1973–1983 (כ־10 שנים) |
דרגה | סגן-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת לבנון הראשונה | |
תפקידים אזרחיים | |
| |
שמיר מכהן כחבר דירקטוריון בחברות, תימורה, קנזון, ענבל חברה לביטוח, קבוצת ישרס ואלקטרה.
ביוגרפיה
עריכהשמיר נולד בטבריה לברטה ומאיר שמיר. את לימודיו היסודיים סיים בצפת ובגיל 14 החל לימודיו בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה[1].
שירות צבאי
עריכהב-1973, עם סיום לימודיו בפנימייה, התגייס לצה"ל ושירת כקצין בשורת תפקידי פיקוד ומחקר בחיל המודיעין.
בשנת 1981 מונה לשליש הצבאי ומ"מ המזכיר הצבאי לשר הביטחון אריאל שרון. כחלק מתפקידו נכח בכל פגישות השר עם ראש הממשלה בגין שנערכו פעמים רבות בבית ראש הממשלה ללא נוכחות אנשים נוספים.
בתקופת כהונתו ליווה את שרון באירועים מרכזיים ביניהם פינוי סיני ומבצע שלום הגליל. הוא השתתף בפגישותיו המדיניות עם מנהיגים רבים, ביניהם: ראשי השלטון במצרים, בכירים בצמרת הממשל האמריקאי בין היתר עם מזכירי המדינה הייג וויינברגר, מנהיגים באפריקה ועוד. כחלק מההכנות למבצע שלום הגליל השתתף גם בפגישות עם השליח האמריקאי פיליפ חביב, הנשיא ג'ומייל וראשי הפלנגות.
ב-1983 במהלך מלחמת לבנון הראשונה הוענקה לו דרגת סגן אלוף.
לאחר שחרורו
עריכהלאחר שחרורו מצה"ל המשיך לעבוד עם אריאל שרון, עת כיהן בתפקיד שר התעשייה והמסחר, ושימש כיועץ בכיר לשר.
בשנת 1985 סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בחוג למדעי המדינה והסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 1987 מונה כמנהל מרכז השקעות ושנתיים לאחר מכן כמנכ"ל של חברת מבני תעשייה.(מבנה)
בשנת 1991 פנה שמיר לעבודה במגזר הפרטי, תחילה כמנהל הכללי ודירקטור בחברת נכסי אזורים (לימים חברת בריטיש ישראל שמוזגה עם מליסרון).
בין השנים 1997–2005 עמד בראש קבוצת אספן בע"מ, כאשר בשנים 2002–2013 כיהן כמנהל הכללי של כלכלית ירושלים[2] ולאחר מכן שימש יו"ר מועצת המנהלים של חברת 'אנגל משאבים' למשך שנה[3].
בנתיבי ישראל
עריכהב-21 בינואר 2015 החל לכהן כיושב ראש מועצת המנהלים של החברה הלאומית לתשתיות תחבורה - נתיבי ישראל. בנובמבר באותה שנה נחשפו אירועי שחיתות בחברה והחברה הייתה בסכנת סגירה. הנהלת החברה בראשות שמיר הובילה להבראתה וליציאתה מהמשבר. במהלך כהונתו הסתיימו פרויקטים רבים והחלו עבודות פיתוח של המסילה המזרחית החדשה, המסילה הרביעית באיילון, מסילת העמק, כביש 531, כביש 16, ועוד[4]. החלו גם תכנונים של פרויקטים רבים דוגמת מסילת הרכבת לאילת, מסילת מנשה, שדה תעופה חליפי ועוד. הייתה התקדמות רבה גם בתחזוקה השותפת של החברה בנושאי ניהול התנועה, שיפור מערך המחשוב והמחקר והפיתוח של החברה. ב-2 בדצמבר 2020 סיים את כהונתו לאחר כ-6 שנים[5].
שמיר שימש כחבר דירקטוריון בכי"ל, עמידר, תשתיות נפט ואנרגיה (יו"ר), אנגל משאבים (יו"ר), מליסרון, דור אלון ואגודת המים של עמק הירדן (יו"ר) ומנכ״ל במבני תעשייה, נכסי אזורים, אספן וכלכלית ירושלים.
המשך דרכו
עריכהב-12 בינואר 2021 החליט שר האוצר ישראל כץ על מינויו למנכ"ל משרד האוצר, אך המהלך נתקל בהתנגדות ועדת חריגים של נציבות שרות המדינה בגלל סמיכותו לבחירות לכנסת.
חיים אישיים
עריכהשמיר נשוי לסמדר ואב לשני ילדים.
בשנת 1970 שָכל את אחיו, אריה (אריק) שמיר, קצין צנחנים בגדוד 202 שטבע במהלך אימון צליחה בנהר הירדן. סגן אריק הונצח באמצעות קריאת גשר במקום נפילתו - "גשר אריק". הגשר המחבר בין גדות הירדן הוא כביש 87, המוביל מן הגליל התחתון אל רמת הגולן.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ עודד שמיר, באתר "בהשקט ובבטחה"
- ^ דרור רייך, עודד שמיר, מנכ"ל כלכלית ירושלים, פורש: "הזמן המתאים לעשות שינוי", באתר TheMarker, 14 במרץ 2013
- ^ אביב לוי, השליטה באנגל משאבים עוברת לקב' גבאי תמורת 6.5 מיליון אירו, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2015
- ^ אסנת ניר, "הרחתי שמשהו בהליך בחירת המנכ"ל לא בסדר; המינוי הנוכחי של רגב נראה תקין", באתר TheMarker, 6 בינואר 2021
- ^ פוסט סיום כהונה בנתיבי ישראל, בעמוד הפייסבוק של עודד שמיר, 3 בדצמבר 2020